התחזיות של האנליסטים: עד לאן הדולר יכול להגיע

הצניחה של השקל בחצי השנה האחרונה עלולה להדהד את לחצי האינפלציה ולפגוע במאמצי בנק ישראל להורדת מחירים. החשש בשווקים הוא שאם הפיחות בשקל והאינפלציה הגבוהה יימשכו, הבנק ימשיך בהעלאות ריבית, שנמצאת בשיא של כ־17 שנה. בחודש האחרון התחזק הדולר ב־3.9%, ומאז תחילת השנה בכ־6%. 

● לידיעת גיא זהר: מי אחראי לזינוק בשער הדולר בשבוע שעבר? 
● השקל במוקד: הראיון של המשנה לנגיד וההסבר לקפיצה ביוקר המחיה
● "התפתחויות שליליות באופק": האמירה של הרמטכ"ל שהקפיצה את הדולר
● הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית, והאם הגענו לשיא?

"שער החליפין של השקל איבד קשר לכוחות הכלכליים ומושפע בעיקר מהתרחשויות בזירה הפוליטית־ביטחונית", מדגיש אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "שער החליפין משקף את אי הוודאות בשקל לעומת מצב הדולר בעולם", הוא מסביר.

מנגד, בכיר במערכת בפיננסית מספר לגלובס שהשקל אומנם עבר פיחות כתוצאה מחוסר הוודאות, אך "קיימות מגוון סיבות אחרות לפיחות". הוא מסביר שהרמות הנוכחיות אינן יוצאות דופן לעומת העולם, ומוסיף כי "יש מקום להמשך פיחות, ופוטנציאל המשך הפיחות הרבה יותר גבוה מרגיעה והתחזקות השקל", כך לפי אותו הגורם.

קשה לזכור שבתחילת שנת 2022 שער החליפין של הדולר גירד את רף שלושת השקלים מלמעלה. כעת, המצב הפוך. האם הפיחות ימשיך ויוביל את הדולר חזרה לשער של 4 שקלים, שער שלא ראינו מאז 2015? זבז'ינסקי לא מהמר. "אם הוודאות תחזור, אז השקל יירגע. הוא לא יחזור למצבו בסוף 2022 אך הפיחות יתמתן. אנחנו רואים שהעצבנות בשווקים כרגע נמשכת, ואנו נראה המשך קפיצות כאלה". הוא מדגיש שרף של 4 שקלים הוא לא משהו שיקרה בקרוב, אך אם הסביבה תוביל ללחצי פיחות, מה שלא קרה עד עכשיו, היחלשות השקל תחריף.

לעומתו, סבור רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, שלא נראה את הדולר מתחזק בצורה משמעותית. הוא מסביר שבנק ישראל לא יתערב בשוק המט"ח כאשר הפיחות מתרחש בצורה מדודה, מה שאף יכול לסייע לגורמים מסויימים בשוק. הגדלת הסיכון, לדברי מנחם, תצטרך לבוא מנתון כלכלי שירגיז את השווקים ויוריד את תמונתה החיובית של הכלכלה הישראלית.

גם בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זקס פסימיים לגבי השקל. התחזית העדכנית שלהם היא ששער הדולר יעמוד על 3.7 בעוד שלושה חודשים ועל 3.6 בעוד שנה. זאת, בעוד שבתחזית הקודמת הם העריכו שהשער יעמוד על 3.5 ו־3.4 בהתאמה. האסטרטגים של הבנק צופים כי התנודתיות סביב ההערכות שלהם "תישאר גבוהה", לאור המצב הפוליטי בישראל.

מנחם מדגיש שהסיכון דו־כיווני, "כמו שיכול להיות שהפיחות יגבר, ודאות פוליטית שתגביר את הוודאות בזירה הפוליטית או התחזקות הנתונים הכלכליים יחזקו את השקל לעומת הדולר".

בנק ישראל יתערב?

לאור היחלשות השקל והחשש המתמשך שהפיחות יגביר את האינפלציה, עולה האפשרות שבנק ישראל ישוב להתערב בשוק המט"ח. "בנק ישראל שוקל את המצב בשוק ובוחן כיצד השקל פוחת. אם הפיחות יעשה בצורה מהירה, הוא יכול לראות זאת כפיחות הנובע משיקולים לא כלכליים בהכרח אלא מהסנטימנט השלילי כלפי השקל", מסביר מנחם, אם זה יקרה, ולאור הסיכון האינפלציוני, ישנה אפשרות שבנק ישראל יתערב בשוק המט"ח בשביל להאט את הירידה של המטבע.

כיצד? בנק ישראל מחזיק מלאי יתרות מט"ח רבות, שהסתכמו בסוף אפריל בסך 202.9 מיליארד דולר. הרבה מעל הנחוץ למצבי חירום. הבנק יכול למכור מט"ח בשביל לחזק את הביקוש לשקל ולמתן את פיחות המטבע. הפעם האחרונה שבנק ישראל התערב הייתה במרץ 2020, כך לפי בנק מורגן סטנלי, בעקבות היחלשות השקל ב־10%. בבנק הסבירו אז כי עם פרוץ הקורונה קפץ הביקוש לדולרים בעיקר מצד גופים מוסדיים, שנאלצו לרכוש בטוחות בחו"ל כנגד נפילת המניות.

 פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Reuters, AMIR COHEN

לפי מדיניות בנק ישראל, הוא יתערב במקרה ששער החליפין סוטה מ"טווח שיווי משקל בסיסי", או כשהמסחר לא פועל כיאות ('כשל שוק'). בתחילת שנה סברו גורמים שונים שהבנק התערב כדי למתן את שחיקת השקל, אולם בדיעבד נתוני הבנק גילו שלא כך. הנגיד אמיר ירון התייחס לכך באפריל, אז אמר ש"התנודתיות גדולה, חלק מהפיחות משקף גם תמחור מחדש, ויחד עם זה השוק מתפקד", הנגיד הדגיש כי "ככל ויהיו אירועים מאוד חריגים או שינויים מאוד דרסטיים, ארגז הכלים עומד לרשותנו".

אלא שהתערבות בנק ישראל יכולה להיות מסוכנת. מצד אחד, מכירת דולרים יכולה לייצב את השוק. מנגד, התערבות עלולה להגביר את הסנטמינט השלילי, ולהחריף את רצון המשקיעים להיפטר מהשקל. בנוסף, לבנק ישראל יש כמות סופית של יתרות מט"ח אשר נשמרות כביטחון עבור מצבי חירום - אם הבנק מוכר את כל יתרות המט"ח שלו והשקל לא מתייצב מספיק, הוא יכול לגרום לקריסת המטבע. כך, אין כדאיות מוחלטת ורווח נקי מהתערבות הבנק.

גורם פיננסי בכיר איתו דיברנו אינו סובר שהשוק מצריך התערבות בנק ישראל. הוא מסביר שהפיחות אינו משמעותי, ולכן אין תרחיש נוכחי שבו זה קורה. "גם אם נראה המשך פיחות, בנק ישראל לא ימכור מט"ח, אלא ימשיך בהעלאות ריבית", מסביר הגורם. לדבריו, כפי שראינו בתחילת שנה, בנק ישראל יעדיף להתמודד עם פיחות, המתדלק את האינפלציה, בכלי הריבית, מה שכמובן עלול לגרום להחרפה בנטל על הציבור.