סמוטריץ' יגדיל את מיסוי הבנקים? ההכרזה שהפתיעה את האוצר

האם הממשלה תטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים התופחים בעקבות העלאות הריבית? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר ביום שלישי בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה כי הוא "מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם".

● מגעים לפגישה בין סם אלטמן לראש הממשלה בנימין נתניהו
● הנאומים שהמחישו: הפקידים הבכירים ושר האוצר לא רואים את אותה כלכלה | אורי פסובסקי, פרשנות
● פיץ' במסר לממשלה: ישראל מועמדת להעלאת דירוג אשראי, אך הרפורמה המשפטית עשויה להכביד

לדברי סמוטריץ', "אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית, רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות, ולא ניתן ליחס אותם לעבודה קשה והתייעלות".

עם זאת, ההצהרה של סמוטריץ' עדיין לא מגובה בעבודת מטה משמעותית. ייתכן ששר האוצר יטיל את עבודת ההכנה על צוות בין־משרדי לטיפול ביוקר המחיה, או לוועדה הציבורית שתוקם למטרה דומה. כרגע מדובר עדיין ברמת ההצהרה, שעוד לא נבחנה וכן טרם הגיעה לשולחנו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג.

שוק ההון כמובן לא אהב את הכוונה של שר האוצר לשים יד על הרווחים של הבנקים, ומדד הבנקים הגיב בירידה חדה של 3%, שהתמתנה מאוחר יותר. את מירב הירידות ספגו שני הבנקים הגדולים לאומי והפועלים, שרשמו ברבעון הראשון רווח של כ־2 מיליארד שקל (לאומי בנטרול הפחתת הערך בגין ההשקעה בארה"ב).

באוצר לא בטוחים שהצעד כלל יסייע

הרעיון של סמוטריץ' כמעט וזהה להצעת חוק פרטית שיזמה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) כבר לפני כחצי שנה. אולם, בדומה להצעה זו, עדיין לא ברור איך בדיוק המיסוי התיאורטי יעבוד או מה יהיה שיעור המס. בינתיים, סמוטריץ' כבר הצליח לרתום למטרה את יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני. הוועדה אמורה לקיים דיון בנושא בקרוב וגפני צפוי לנסות לקדם את הכוונה של שר האוצר.

כמו כן, היוזמה החדשה למיסוי הבנקים לא מעוררת התנגדות בקרב גורמים מקצועיים בתוך האוצר. לראיית האוצר, נדרש טיפול ברווחיות היתר של הבנקים, והמיסוי גם יגדיל את הכנסות קופת המדינה. שלא כמו הקפאת המשכנתאות, הצבת מס הבנקים נתפסת באוצר כשאלה בתחום המדיניות של הממשלה ולא כצעד שעלול לפגוע במדדי המוסדות של המדינה.

אולם, באוצר בכלל לא בטוחים שהמיסוי החדש ישיג את המטרה. לעמדת גורמים במשרד, כדי שהבנקים יגלגלו את הרווחים ללקוחות, נדרש שיפור בתחרות בין הבנקים, ולא בטוח שהמיסוי יוביל ליעד זה. כמו כן, באוצר היו מעדיפים לראות את השר מקנה כלים לבנק ישראל, כדי שיוכל ללחוץ על הבנקים לשפר את התנאים לציבור.

הבנקים הגדולים רשמו רווחי שיא ברבעון החולף

בהצהרתו, סמוטריץ' התכוון לרווחי העתק שרשמו הבנקים בשנתיים וחצי האחרונות. בשנת 2021 שברו חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - את שיא הרווח, כאשר הרווח המצרפי שלהם עמד על כ־18 מיליארד שקל. זאת, רק כדי ששנה מאוחר יותר נשבר השיא שוב עם רווח מצרפי של 24 מיליארד שקל, בעיקר הודות להעלאות הריבית של בנק ישראל, שגולגלו בעיקר להלוואות (ופחות לפיקדונות). כך דוגמה, משכנתה ממוצעת התייקרה בתוך שנה ביותר מ־1,200 שקל.

גם השנה הנוכחית נפתחה במגמה דומה כאשר חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח מצרפי של 6.25 מיליארד שקל ברבעון הראשון. מבט על הכנסותיהם מריבית ברבעון הראשון של השנה מגלה כי הפועלים ולאומי הכניסו כל אחד כ־4 מיליארד שקל, ויחד עם שלושת הבנקים הנוספים הכנסות הריבית עמדו על יותר מ־15 מיליארד שקל - בשלושה חודשים בלבד.

כל זאת, לאחר הפחתת ההוצאות שלהם על הריביות שהם מציעים על הפיקדונות, ריביות שעלו בשיעור הרבה יותר קטן, בעיקר בפיקדונות קצרי הטווח בהם נמצא רוב כספו של הציבור, מאשר הריבית על ההלוואות שהניבה כאמור רווחי עתק. על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף חודש פברואר, בעוד שבפיקדונות לטווח של בין שלושה חודשים לשנתיים גלגלו הבנקים 93% מהעלאות הריבית לפיקדונות, במסלולים הקצרים משלושה חודשים גלגול הריבית עומד על 66% בלבד. בהעלאת הריבית האחרונה המספרים כבר היו נמוכים הרבה יותר, ונראה אם התחרות המתעצמת בין הבנקים והלחץ מצד בנק ישראל ישנו את התמונה.

גורם בעולם הפיננסי מסביר כי להצעה שהעלה סמוטריץ' יש משמעות גם כלפי הרווחיות של הבנקים, אך גם לגבי ההון שלהם, וכאשר הריבית של בנק ישראל תתחיל לרדת, גם הרווחיות של הבנקים תרד ויהיה צורך לשקול מחדש את ההצעה של השר. "הרווח מתגלגל לשני מקומות - להון העצמי של הבנקים ולדיבידנדים שהם מחלקים", הוא מסביר. "באשר להון העצמי, הוא משמש את הבנקים לצמיחה וככל שהוא יקטן הם יוכלו לחלק פחות אשראי או אשראי יקר יותר, ואז נחזור לשמוע טענות למחנק אשראי (הבנקים קיבלו לדוגמה בתקופת הקורונה הקלות במתן האשראי כדי לסייע לציבור ולעסקים ולמנוע מחנק אשראי)".

לדבריו, "הניסיון מראה שהתערבות בשוק ורגולציה מחמירה או אגרסיבית פוגעת בסופו של דבר בשוק. הרווחים הללו לא הולכים למנכ"ל או ליו"ר, להם יש תקרת שכר כתוצאה מחוק שכר הבכירים, בניגוד למה שהיה נהוג בעבר, אז הם יכלו לקבל גם 8 או 9 מיליון שקל. בנוסף, בנקים לא נוטים לשמור עודפי הון כי זה פוגע להם בתשואה להון, כיוון שכאשר הם ירצו להראות תחרותיות ולמשוך בעלי הון להשקיע בהם, אי־שימוש ברווח לצמיחה או החזרתו למשקיעים כדיבידנד תקשה עליהם".

הניסיון בספרד שהוביל לכישלון היוזמה

התקדים המערב־אירופי היחיד להצעה של שר האוצר סמוטריץ' מגיע דווקא מממשלת השמאל השולטת בספרד. ראש הממשלה פדרו סנצ'ז, היה זה שיזם בשנה האחרונה הצעת חוק ממשלתית שתמסה את רווחי היתר של הבנקים במדינה, הרושמים זינוק מתמשך בהכנסות בשל העלאות הריבית של הבנק המרכזי האירופי (ECB).

ההצעה אושרה בדצמבר האחרון על ידי הפרלמנט ונכנסה לתוקף, והיא קובעת מס נוסף של 4.8% על כל ההכנסות מעמלות ומרווחי הריבית של הבנקים בשנים 2023־2024. לפי החישובים, היא תביא להכנסות של כ־1.5 מיליארד אירו בשנה לקופה הציבורית, ותהיה תקפה למשך שנתיים. גם בספרד, העלאת ההצעה הביאה לירידה מיידית במניות הבנקים הספרדים הגדולים, שניסו להיאבק בגזירה. החוק הספרדי החדש גם אוסר על הבנקים "לגלגל" את המס החדש על הצרכנים באמצעות העלאות תעריפים בתחומים אחרים.

השבוע הכריז סנצ'ז על בחירות בזק שיתקיימו ביולי הקרוב, בין היתר על רקע הירידה בתמיכה במפלגה הסוציאל־דמוקרטית שהוא עומד בראשה (PSOE). בעוד שספרד היא היחידה בקרב חברות גוש האירו שהטילה מס על "רווחים עודפים" של בנקים, פולין והונגריה נקטו צעד דומה כבר לפני כן, בניסיון לסייע לתושבים להתמודד עם העלאות הריבית בהן, שהגיעו לרמות של 6.75% ו־13%, בהתאמה.