השתתפתם באירוע חברה? יכול להיות שתיאלצו לשלם על כך מס הכנסה

בשנים האחרונות אירועי גיבוש הפכו לתופעה רווחת בקרב חברות רבות. אלה מארגנות לעובדיהן הופעות של זמרים מפורסמים, ארוחות גורמה, נסיעות ליעדים בארץ ובחו"ל על חשבון החברה ועוד.

● מנהל רשות המסים לשעבר במשפט נתניהו: "לא ראיתי מקום להאריך את הטבות חוק מילצ'ן מעבר לעשר שנים" 
● 3 שנות מאסר למיסטיקן נתנאל אור כהן בגין עבירות מס במיליונים 
● עורך דין ביקש פטור ממע"מ בגין גביית חובות על צ'קים ושטרי חוב בהיקף כ-10 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט? 

אך האם אירועי גיבוש מהווים הוצאה מוכרת עבור המעסיק או הטבה חייבת במס עבור העובד? שאלה זו מעסיקה חברות רבות במשק המממנות עבור עובדיהן אירועי גיבוש, וכעת גם מעוררת מחלוקת משפטית.

במוקד שני פסקי דין, שהובילו להחלטות שונות: האחד - של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שעסק בשאלה האם משרד עורכי הדין שקל ושות' הוא "הנהנה העיקרי" מקיום אירועי הגיבוש לעובדיו.

פסק הדין השני נדון לאחרונה בבית המשפט העליון בעניינה של קבוצת הכדורגל איתוראן קריית שמונה. במסגרת זו דן בית המשפט בשאלה האם אירועי גיבוש יומיים שנערכו לשחקני הכדורגל חייבים במס או מהווים הוצאה מוכרת של המעסיק.

מקרה ראשון: העובדים הם הנהנים העיקריים

בין השנים 2012 ל־2015 ערך משרד עורכי הדין שקל ושות' אירועי גיבוש עבור עובדיו. לטענת המשרד, הוא הנהנה העיקרי מאירוע הגיבוש, שכן המשרד מייחס חשיבות גדולה לבחירת ההון האנושי, הכשרתו וגיבושו.

בית הדין לא קיבל את הטענה וקבע כי למרות שיש אינטרס מובהק של המעסיק לקיים פעילות גיבוש, יש לזקוף את שווי האירוע לעובדים, היות שהם הפיקו הנאה לא מבוטלת מהפעילות.

"מקרה זה נמצא באזור בו שני השדות חופפים באופן שמתקיימת 'זיקת הנאה משותפת'", פסק השופט אורן משגב. "בשעה שפעילויות מסוג האירועים שהתובעת ערכה תורמות לתחושת הלכידות של העובדים, הרי שאופי הפעילויות הסבו ללא ספק הנאה רבה למשתתפים. בפעילויות אלה לא נכללה פעילות לימודית או מקצועית כלשהי".

עוד הוסיף השופט משגב כי כדי להכיר בהוצאות אירועי הגיבוש כהוצאה עבור העובד, יש צורך שהאירוע יהיה במובהק אירוע שמשרת את המעסיק במידה ניכרת יותר, כגון השתלמויות.

עו"ד יניב שקל, בעלי בוטיק המס שקל ושות', מתכוון לערער על פסק הדין. לדבריו, "בית הדין הוסיף דרישה לקיום השתלמות, המנוגדת לדעתנו לתכלית אירועי הגיבוש, ואף לא עמד על היתרון הקיים למעסיק דווקא בקיום האירועים בסופי שבוע".

מקרה שני: אירועים נערכים לצורכי העבודה

כאמור, פסק דין נוסף בעניין זה נדון לאחרונה בית המשפט העליון, בעניינה של קבוצת הכדורגל איתוראן קריית שמונה. באשר לשאלה האם שחקני עבר בקבוצה העירונית זכאים להטבות המס בדומה לתושבי העיר - שופטי העליון השיבו על כך בשלילה.

בשולי פסק הדין עלתה גם השאלה האם האירועים חייבים במס או מהווים הוצאה מוכרת. בדעת המיעוט של השופט אלכס שטיין צוין כי ככלל, יש להכיר בהוצאותיה של קבוצת ספורט, אשר מיועדות ליצור ולחזק את גיבושם החברתי של שחקניה, כהוצאות שבעיקרן משרתות את טובתה: "אירועי גיבוש נועדו לגרום לעובדים הנאה, אולם הם נערכים במסגרת העבודה ולצרכיה".

עוד ציין השופט שטיין: "במקרים רבים עובדי החברה אינם בהכרח נהנים מאירועי גיבוש, ומשתתפים בהם רק מתוך מחויבות למקום העבודה, ובמטרה לתרום ללכידות החברתית".

התנאים לסיווג האירוע מעוררים מחלוקת

באפריל 2018 פרסמה רשות המסים הנחיה, במסגרתה צוין כי היא מכירה באירועי גיבוש כצורך עסקי ממשי שיש בו תרומה לטובת המעסיק, כך שלא נדרש לזקוף שווי לעובדים. אולם הרשות קבעה מספר תנאים, אשר רק בהתקיימם, יראו באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד.

בין היתר, פעילות הגיבוש צריכה להיערך בארץ ולא בחו"ל, המשתתפים בה הם רק העובדים ללא בני זוג, האירוע מתקיים בימי עבודה ולא בסוף שבוע, ויש תקרת תשלום על הפעילות (עד 400 שקל ליום לאדם בלי לינה ועד 700 שקל ליום לאדם עם לינה).

מאז פרסום ההנחיה, התעוררו לא מעט מחלוקות בין מעסיקים לבין רשות המסים בנוגע לעמידה בתנאים הנדרשים. לדברי עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות', "אין עיגון בפקודת מס הכנסה לתנאים שנקבעו בהנחיה של רשות המסים, על־מנת שעסק לא יידרש לזקוף שווי בגין פעילות גיבוש לעובדיו".

שטראוס מספר כי "אחד המקרים שמשרדנו מנהל בבית משפט הוא של חברה שלקחה את עובדיה לפעילות גיבוש בת יומיים בארץ. מאחר שהעלות הייתה גבוה מ־700 שקל לאדם ליום, רשות המסים סירבה להכיר בזה כפעילות גיבוש שאינה חייבת במס. במקרה אחר, חברה לקחה את העובדים לפעילות גיבוש בבית מלון בארץ, אבל מאחר שהוזמנו גם בני זוג, הרשות סירבה להכיר בזה כפעילות גיבוש, זאת למרות שהאירוע כלל פעילות גיבוש עם תוכנית מקצועית".

לדברי שטראוס, עמדת רשות המסים מובילה לאבסורד. "האם הרשות סבורה כי עובד אשר יוצא לפעילות גיבוש במסגרת החברה ביחד עם עובדים נוספים מהחברה, מבטל נופש אחר שתכנן לקיים עם משפחתו או עם חבריו, ולכן נוצרה לו טובת הנאה?".

בנוסף, טוען שטראוס, רשות המסים אינה דורשת את אותן דרישות מהמדינה כמעסיק. "אם זו עמדת הרשות, מדוע היא לא מיושמת על עובדי מדינה אשר יוצאים אף הם לפעילויות גיבוש, שבחלקן אף ניתן לצרף בני משפחה?".

הפסיקות מערערות את ההנחיות

עו"ד ורו"ח אופיר לוי, שותף מוביל תחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור־לוי, טוען כי לאור הפסיקות השונות שתוארו מעלה, הנחיית הרשות אינה מחייבת, וניתן להתנגד אליה. "המבחן שנקבע לאחרונה בפסק דין איתוראן פשוט: האם ההטבה חוסכת לעובד הוצאה שהעובד היה מוציא ממילא? אם התשובה חיובית - טובת העובד גוברת", אומר עו"ד לוי.

גם עו"ד ורו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק, מטלון, מאמינה כי "פסיקת בית הדין האזורי אינה סוף פסוק ועשויה להשתנות לאור פסיקתו של בית המשפט העליון, שחזר בפסק דינו על העקרונות הידועים מתי יש לזקוף שווי בפעילויות הניתנות לעובדים. כל זמן שהפעילות אינה פרסונלית לעובד, לא נדרש לזקוף שווי לצורכי מס בגין כך".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ההנחיה נועדה לאפיין מקרים בהם ניתן לראות פעילות גיבוש לעובדים כפעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ומשכך לא לזקוף לעובד שווי - וההפך.

"נדגיש כי ההנחיה האמורה פורסמה לראשונה לחשב הכללי, המיישם את ההוראות הללו בקרב ציבור עובדי המדינה, ולאחר מכן פורסמה ההנחיה לכלל המשק".