אלה חברות ההייטק הישראליות שעשויות לעניין את מנכ"ל OpenAI

סם אלטמן, מנכ"ל וממייסדי ענקית הבינה המלאכותית OpenAI, יבקר בישראל בשבוע הבא במסגרת מסע הדילוגים העולמי שהוא עורך בין בירות באירופה ובאסיה. בענף ההייטק הישראלי מפעילים יזמים רבים מאמצים נמרצים על מנת לזכות בכמה דקות של תהילה לצד האיש שאחראי על המוצרים הפופולאריים והמדוברים ביותר בחודשים האחרונים דוגמת ChatGPT וקו־פיילוט.

● מניות השבבים של הדור הבא מזנקות ומשאירות את אינטל מאחור | ניתוח
● אנבידיה מטריפה את וול סטריט. אבל מה בעצם היא עושה? | שאלות ותשובות
● מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה מזהירים מ"איום ההכחדה" של הבינה המלאכותית, אבל ממשיכים בכל הכח

במפגשים הפומביים שמקיים אלטמן עם ראשי מדינות כמו ריקי סונאק ועמנואל מקרון הוא מדבר על רגולציה ונושאי מדיניות, אך המטרה המוצהרת של נסיעתו היא עסקית וטכנולוגית. יותר מזה, אלטמן לא רוצה להיראות כמי שמייעץ לאיחוד האירופי בענייני רגולציה ופרטיות.

במהלך ביקורו צפוי אלטמן, יהודי־אמריקאי, להיפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ובסבירות גבוהה גם עם ראש הממשלה נתניהו; להתארח במרכז במחקר והפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה; לנאום באירוע באוניברסיטת תל אביב; ואף לערוך ביקור משפחתי פרטי.

חשש מרגולציית יתר

בינתיים, גוברת ההערכה בשוק כי אלטמן מביע עניין בפעילות עסקית בישראל - בין אם באמצעות רכישה או השקעה. יחד עם זאת, הסיכוי שאלטמן יבצע רכישה בישראל בשלב זה הוא נמוך. ראשית, OpenAI היא חברה ריכוזית מאוד שמנהלת את כל פעילותיה מסן פרנסיסקו. בשלב זה כל המשרות המתפרסמות באתר שלה מופנות עבור אתר פיתוח אחד בלבד.

אומנם, אלטמן הזכיר בפגישותיו בבירות אירופה כי ברצונו להקים מרכז פיתוח ביבשת, אך אם תתקבל החלטה כזו - היא תתקיים במדינה הנמצאת בתחומי האיחוד האירופי, שמאתגרת את OpenAI בהיבטים הרגולטורים. איטליה, למשל, הטילה חרם זמני על בוט השיחה ChatGPT של החברה מפני שאיננה מוודאת את גיל המשתמש ומצד שני אוספת מידע אישי. האיחוד האירופי - שכבר הטיל קנסות על חברות כמו מטא וגוגל - מרתיע את OpenAI מפני רגולציה מחמירה שעלולה לבוא, ובביקורו בלונדון אמר אלטמן כי מאמצי האיחוד עלולים להוות "רגולציית יתר".

פולין היא אולי המדינה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר: אלטמן ביקר בה בשבוע שעבר ובפגישתו עם ראש הממשלה מתיאוש מורייבצקי אף התבטא באופן חיובי כלפי הקמת פעילות במדינה. יש בה פקולטות מובילות למתמטיקה ומדעי המחשב ועלות ההעסקה בה זולה. יש ל־OpenAI קשר נוסף לפולין: אחד ממייסדיה ומבולטי המפתחים של מודל השפה שלה הוא פרופ' וויוצ'יץ' ז'רמבה, יליד המדינה.

הזיקה לישראל

עם זאת, ענף ההייטק הישראלי יוכל לספק לאלטמן לא מעט הזדמנויות לפעילות עסקית. בישראל פעילות עשרות חברות סטארט־אפ המפתחות או מממשות מודלים של בינה מלאכותית יוצרת, שמאחוריהם משקיעים שהתמחו בשנה האחרונה בתחום, ומוסדות אקדמיים כמו מכון וייצמן, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב המפיקים חוקרים בולטים בתחום. כמה בכירים ב־ OpenAI הם בעלי רקע ישראלי, אם כי הם אינם מגדירים את עצמם ככאלה. אחד המייסדים הוא המדען הראשי איליה סוצקבר, שנולד ברוסיה, גדל בירושלים ואף החל את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה לפני שעבר לטורנטו עם משפחתו, שם השתקע.

הוא נחשב לאחת מהדמויות הבולטות בעולם ה־AI, לצד ג'פרי הינטון, בכיר גוגל לשעבר שפרש מהחברה בטענה שהבינה המלאכותית עלולה לגרום נזק לאנושות. סוצקבר והינטון למדו יחד באוניברסיטת טורונטו ויחד עם אלכס קריז'בסקי יסדו רשת נוירונים ממוחשבת שהפכה לנכס צאן ברזל בהתפתחות הבינה המלאכותית.

בכיר אחר בחברה הוא תומר קפטן, אמריקאי ממוצא ישראלי בוגר גוגל המתגורר בלוס אלטוס ומנהל כמה מהיבטי הפיתוח של OpenAI. וגם אם לא תוציא לפועל OpenAI רכישה בישראל, קיים סיכוי גבוה יותר דווקא להשקעה מצדה באמצעות קרן ההון סיכון הפרטית שלה, שהשקיעה עד כה ב־10 חברות, תשע מהן אמריקאיות.

איפה טמון הפוטנציאל?

איזו חברה ישראלית עשויה לזכות בהצעת השקעה או רכישה מאלטמן? על מנת לענות על השאלה, יש לברר קודם כל מהן צרכיה של OpenAI, שנמצאת כיום במרכז תשומת הלב הציבורית, אך סובלת ממספר רב של אתגרים ובעיות. "בראש ובראשונה החברה סובלת מבעיות דיוק, מה שמכונה 'הלוצינציות', כפי שרואים למשל בתשובות שאינן מדויקות שמפיק מדי פעם הצ'ט בוט", אומר יוראי פיינמסר, שותף מייסד בקרן Disruptive.ai המתמחה בהשקעה בבינה מלאכותית יוצרת.

"אין לי ספק שהחברה פועלת לשפר את זה ובנוסף גם את נושא את הזמינות של השירות שלה, כלומר להמנע ממצבים שבהם קיים ביקוש יתר ומשתמשים נאלצים להמתין כדי לצרוך אותו. מעבר לכך, אני מעריך ש־OpenAI תבקש לשפר את ההיצע שלה בתחום השירותים לעסקים - באמצעות שירותים משלימים כמו סביבה מאובטחת השומרת על פרטיות וביטחון מידע ומתן האפשרות לאמן את מודל הבינה המלאכותית על המידע הארגוני הפנימי בלבד; להוסיף תחומי מומחיות חדשים כמו זיהוי ועיבוד קול או וידיאו; ולהוסיף קווי מוצרים חדשים הפונים לקהלים חדשים, כמו למשל מנוע בינה מלאכותית לתחום המשפט או הרפואה, בצורה כזו שמנוע יוכל לספק תשובה מהימנה על כל שאילתה בתחומים אלה".

משום כך, עבור אלטמן עומדות שפע של חברות סטארט־אפ, אם כי מעט מהן הגיעו לבשלות עסקית, ורק מספר מצומצם מהן עוסקות בפיתוח מודל בינה מלאכותית משלהן. הרוב המוחלט מהן מיישם מודלים שפותחו בחברות זרות עבור מוצרים שפותחו באופן מקומי.

בין החברות הבולטות שעשויות להיות על הכוונת של אלטמן: מנועי פיתוח תוכנה כמו זה של טאבניין (Tabnine), המאפשר למפתחים להשלים בניית שורות קוד בהתבסס על מודלים של פיתוח תוכנה. המוצר אמנם מתנגש עם קו־פיילוט, מנוע הפיתוח של OpenAI המבוסס על גיטהאב של מיקרוסופט, אך ההזדמנות הכלכלית הקיימת בתחום גדולה לעין שיעור עבור החברה האמריקאית הצמאה למזומנים; גם Swimm הישראלית, המסייעת לעקוב אחרי היסטוריית השינויים בקוד התוכנה היא פייבוריטית בתחום כלי הפיתוח. אחד הסטארט־אפים הישראליים שעשוי להיות המרוויח הגדול מעלייתן של אנבידיה ו־ OpenAI הוא Run AI שמפתח תוכנה להאצת הביצועים של המעבד הגרפי של אנבידיה המשמש כתשתית החומרה של הבינה המלאכותית של OpenAI.

 רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

בתחום הוידאו שבו OpenAI לא פעילה כמעט נמצאת חברת דיד (D-ID) אשר הופכת פקודות טקסט לסרטונים באמצעות שילוב של מנוע GPT3 של OpenAI וסטייבל דיפיוז'ן של חברת סטביליטי. בשוק עיבוד הדאטה הארגוני פעילות חברות כמו Treeverse ו־Pecan הישראליות, שמפשטות עבור עובדים את הנגישות לדאטה ולתובנות שיווקיות. ולבסוף, בתחום עיבוד הקול והתמלול, חברת ורביט הישראלית, שעל אף השלב הבוגר בו היא נמצאת, מסוגלת לספק לאלטמן לא רק אלגוריתמים בתחום זיהוי דיבור ותמלול אוטומטי, אלא גם שירות עם פריסת לקוחות עולמית.

 תום ליבנה, מייסד ומנכ''ל ורביט / צילום: שלומי יוסף