הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
מהפכת ה-AI המתרגשת עלינו מחזקת את הסברה כי השכלה אקדמית היא פאסה, ורבים בטוחים כי ה-ChatGPT ודומיו עתידים לחסל סופית את הצורך בהשכלה גבוהה. לנוכח התפיסה הזו, שהולכת ומתפשטת כאש בשדה קוצים, מפתיע שלעיתים די קרובות אני עדין נדרשת לשאלה האם כדאי ללמוד לתואר איכותי באוניברסיטה מובילה בחו"ל.
מתאם בין איכות השכלה לגובה השכר
נתחיל בזה שהטענה כי השכלה גבוהה היא נחלתו של עולם העבודה הישן היא הבל הבלים. גם בעולם העבודה החדש עדין מתקיים מתאם גבוה בין איכות ההשכלה לגובה השכר, ובין איכותה לבין איכות התפקידים והארגונים המעסיקים. יתרה מכך, אנשים ללא השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית מקבילה מתקשים מאוד למצוא עבודה ראויה, ומי שטוען אחרת פשוט לא מכיר את השוק.
אכן קיימים פה ושם מי שמצליחים לשבור את השיטה, אבל העדר ההשכלה פוגע בהם בהמשך הדרך, במעבר בין ארגונים. זאת משום שמעסיקים ממשיכים לסמוך על האקדמיה כמסננת אמינה המעידה על איכות המועמדים, בפרט במגזר ההייטק. ולמפקפקים בטענה, המשבר הכלכלי מוכיח מעבר לכל ספק את ערכה העצום של השכלה, ולראיה, למרות עומק המשבר, איש טכנולוגיה בוגר אוניברסיטה מובילה יהיה מהאחרונים שיפוטרו, וגם אם חברה תיסגר הוא ימצא עבודה כהרף עין. לעומתו, בעלי השכלה פחות טובה, ובראשם את בוגרי הבוטקאמפים (שרק קומץ מהם הצליחו לחדור לשורותיו), מפוטרים על ימין ועל שמאל, ומתקשים מאוד לחזור לשוק.
תואר יוקרתי לא מתקן טעויות קריירה
אז אם איכות ההשכלה היא תנאי בסיסי להצלחה בקריירה גם בעולם העבודה החדש, מובן מאליו שתואר איכותי באוניברסיטה מובילה בחו"ל ייקדם אותה, שלא לדבר על נטוורקינג שערכו לא יסולא בפז. זה נכון מאוד, רק תלוי באיזה שלב בקריירה נרכש התואר. מי שילמד לתואר שכזה בשלבי הקריירה המוקדמים יזכה בעקבותיו להזדמנויות תעסוקתיות טובות לאין שיעור ממועמדים מתחרים, בכל מגזרי התעסוקה. ההזדמנויות שקיבל, עתידות בתורן לחזק עוד יותר את ערך המותג הגבוה שהניב התואר היוקרתי, שכן תפקידים איכותיים בארגונים איכותיים הם שבונים ערך מותג וערך שוק, ולא הפעילות ברשתות החברתיות, כנהוג לחשוב.
יחד עם זאת, גם תואר איכותי בהצטיינות מהאוניברסיטה הממוקמת מספר אחת בעולם לא יכול לתקן טעויות קריירה אסטרטגיות. ניקח למשל מישהו שלמד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה מובילה בארצות הברית, ומיד אחר כך החל למלא סדרה של תפקידים עסקיים בחברות סטארט-אפ. אחרי 2-3 תפקידים בסטארט-אפים כושלים, ערכה של ההשכלה המשובחת שלו ילך וידעך, לא משנה כמה בכירים היו התפקידים. הוא יאבד את היתרון התחרותי שהקנתה לו ההשכלה המשובחת, בפרט אם המקצוע שלו איננו טכנולוגי (במקצועות לא טכנולוגיים ערכה של השכלה איכותית מתעמעם ככל שמספר התפקידים עולה, לעומת המקצועות הטכנולוגיים בהם איכות ההשכלה היא קריטריון מרכזי כל הקריירה).
ערך המותג ואיכות הקריירה עד כה
ומה לגבי מי שמחליט באמצע הקריירה ללמוד לתואר איכותי בחו"ל במטרה לדחוף אותה קדימה? כאן כבר תלוי מה איכות הקריירה שבנה עד כה. אם ערך המותג שלו בשוק העבודה הוא בינוני ומטה, כנראה שהתרומה של תואר יוקרתי בחו"ל לא תהיה דרמטית, כי מעסיקים פוטנציאלים בוחנים קודם כל את איכות הקריירה עד כה, עם דגש על התפקיד/המעסיק האחרון. מאידך, אם ערך המותג שלו גבוה למדי, תואר שכזה עשוי לשדרג את הקריירה, ובלבד שנותר לו מספיק "זמן קריירה" ריאלי.
מכיוון שכך, מי שכבר חצה את ה 40 עלול לגלות שהפסקה של מספר שנים לצורך רכישת התואר היוקרתי לא לתרום משמעותית להתפתחות הקריירה, או אף לחבל בה.
מהמרים על כושר הפרנסה
ואם יורשה לי להתנבא, לא רק שמהפכת ה AI לא תייתר את הצורך בהשכלה גבוהה, היא אפילו תגביר את הצורך בהשכלה אקדמית כמה שיותר איכותית. לכן, ולמרות כל ההספדים, תואר איכותי באוניברסיטה מובילה בחו"ל עתיד לתרום רבות לקריירה שלכם, ובלבד שתרכשו אותו בזמן הנכון. ולמי שבכל זאת מתעקשים שכבר לא צריך השכלה, קחו בחשבון שאתם מהמרים על החיים התעסוקתיים שלכם ועל כושר הפרנסה, לא פחות. בהצלחה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
