האם האינפלציה בישראל נמוכה ביחס לעולם המערבי

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אליהו רביבו

מפלגה: הליכוד

תוכנית: שבע תשע, 103FM

תאריך: 23.5.23

ציטוט: "4% זה לא גבוה ביחס לאינפלציה בארה"ב, בריטניה וגרמניה"

ציון: נכון ברובו

ח"כ אליהו רביבו התראיין לתוכנית "שבע תשע" ב-103FM ונשאל על המצב הכלכלי. רביבו טען שהמדיניות שננקטת בישראל מביאה לתוצאות: "מדינת ישראל שומרת על מדיניות מאוד מאוד מרוסנת ולפיכך האינפלציה מאוד מאוד מתונה והתקציב שאנחנו מציעים הוא - ". בשלב זה הוא נקטע על-ידי המראיין גדעון אוקו, שאמר: "מתונה, מתונה. ביחס לעולם היא מתונה", והמשיך: "ארבעה אחוז, ארבעה אחוז, ביחס לעשרות אחוזים בארגנטינה או ב - ". בשלב הזה שוב הוא נקטע על-ידי שני המראיינים, שהעירו לו על כך שישראל לא נוהגת להשוות את עצמה לארגנטינה, ורביבו טען שגם ביחס למדינות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה האינפלציה בישראל נמוכה יותר.

לפי נתוני בנק ישראל, האינפלציה השנתית עמדה באפריל 2023 (התאריך האחרון לגביו יש נתונים) על 5%, ולא על 4% כפי שטען אליהו. לפי נתונים לטווח ארוך שהבנק מספק, מדובר בנתון זהה לזה של חודש מרץ, אחרי ירידה מ-5.4% בינואר ו-5.2% בפברואר. בכל מקרה, מדובר בנקודת אחוז שלמה שאליהו פספס, ושהפעם האחרונה בה זו הייתה האינפלציה הייתה באפריל 2022 (אם נעגל, אז ביוני 2022, אז עמדה על 4.4%).

האתר Trading Economics אוסף את נתוני האינפלציה העדכניים של מדינות העולם. השווינו את ישראל למדינות ה-OECD לפי האינפלציה החודשית באפריל 2023. השווינו את ישראל למדינות ה-OECD בלבד, מתוך הנחה שלא יהיה נכון להשוות למדינות עם כלכלה מתפתחת, וגם משום שבסופו של דבר גם המראיינים וגם רביבו הסכימו שזו קבוצת הייחוס המתאימה.

מתוך קבוצת מדינות אלו, נכון לנתוני אפריל 2023 ישראל נמצאת במקום העשירי במתינות האינפלציה, אחרי ארצות הברית (4.9%), קנדה (4.4%), ספרד (4.1%), לוקסמבורג (3.7%), דרום קוריאה (3.7%), יפן (3.5%), יוןן (3%), שווייץ (2.6%) וקוסטה ריקה (2.44%). מאחר שב-OECD יש 38 מדינות חברות, פירוש הדבר הוא שהאינפלציה בישראל מתונה יותר מבכמעט שלושה רבעים ממדינות ה-OECD, מה שמצדיק את הטענה של רביבו.

בדקנו גם את ממוצע האינפלציה במדינות הללו, שעומד על 9.1%, יותר מארבע נקודות אחוז לעומת ישראל. שתי המדינות עם האינפלציה הגבוהה ביותר הן טורקיה (43.68%) והונגריה (24%). בטורקיה האינפלציה כבר הייתה גבוהה יותר והגיעה ליותר מ-80% בסוף 2022 (לפחות לפי הנתונים הרשמיים, יש מי שסבורים שבפועל האינפלציה גבוהה יותר), בעיקר בשל המדיניות של השארת הריבית נמוכה, דבר שמיוחס למדיניות של הנשיא ארדואן. בהונגריה, לפי מחקר של ה-IMF, הונהגו מדיניות הן פיסקלית והן מוניטרית מהמרחיבות ביותר באיחוד האירופי, מה שתרם להשתוללות האינפלציה. לכן בדקנו גם את ממוצע ה-OECD בלי שתי המדינות האלו, כך שהמדינה עם האינפלציה הגבוהה ביותר הייתה לטביה (15.1%). במקרה זה הממוצע עומד על 7.7%, עדיין משמעותית יותר גבוה משיעור האינפלציה בישראל.

בחנו גם את נתוני האינפלציה כפי שהם מופיעים באתר ה-OECD. יש לציין שנתונים אלו לא כוללים את הנתונים של קוסטה ריקה, אוסטרליה וניו זילנד, וכמו כן לא תמיד נעשה שימוש באותן הגדרות (כך למשל ב-OECD ציינו שהאינפלציה באפריל 2023 עמדה על 7.8%. לפי הלמ"ס הבריטית זו אכן הייתה האינפלציה אם כוללים את הוצאות הדיור של בעלי הדירות - מרכיב שבקרן המטבע הבינלאומית כבר המליצו בעבר שלא לכלול בחישובי אינפלציה - אך במדד המחירים לצרכן בלי הוצאות הדיור האינפלציה בבריטניה עמדה על 8.7%). בכל מקרה, לפי נתונים אלו האינפלציה בישראל באפריל עמדה על 5.1% בעוד בכלל מדינות ה-OECD היא עמדה על 7.4%, מה שעדיין מאשר את טענתו של רביבו לגבי מתינות האינפלציה בישראל ביחס לעולם, ועדיין סותרת את הטענה שהיא רק 4%.

שוחחנו עם פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, כדי להבין מה שמר על האינפלציה בישראל מתונה יחסית ל-OECD. "צריך קודם כל להבין את הגורמים לאינפלציה", הוא אומר. "יש את האינפלציה שנובעת מחו"ל: שרשראות האספקה עוד לא התאוששו לחלוטין מהקורונה, מה שגורם לעליית מחירים במדינות השונות, כולל בישראל. בנוסף יש את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שמייקרת את מחירי התבואות והאנרגיה, שאלו דברים מיובאים. אבל ב-2022 שני דברים עזרו לישראל למתן את זה: ראשית, ההייטק. אנחנו תלויים בצורה שאין לה אח ורע בעולם בהייטק: הסקטור הזה מהווה רק עשירית מהמועסקים אבל מספק חצי מהיצוא של ישראל. המצב של ההייטק היה טוב בכל העולם ועוד יותר בישראל. זה הביא לכך שהרבה כסף נכנס לישראל דרך ההייטק פעמיים: יצוא והשקעות זרות. זה חיזק את השקל ומיתן את המחיר של המוצרים המיובאים".

אבל, מזכיר פרופ' בן-דוד, נתוני האינפלציה הם שנתיים, וכוללים בתוכם בעיקר את המגמות של 2022 (שכן הנתונים העדכניים ביותר כוללים רק את ארבעת החודשים הראשונים של 2023, ועוד שמונה של 2022). "בחודשים האחרונים הדברים שהזכרתי קצת מתהפכים", הוא מסביר. "ההייטק בעולם במצב פחות טוב, ובישראל נוספת גם המהפכה המשטרית שמוסיפה גורם של אי-ודאות וירידה בהשקעות. כשיש אי-ודאות עולמית אז יש חשש עוד יותר גדול להשקיע איפה שיש אי-ודאות מקומית. אם ב-2022 המשק היה בצמיחה ועם אינפלציה נמוכה, עכשיו המשק עובר מצמיחה ליציבות, ובנוסף נראה שכסף יוצא מישראל במקום להיכנס אליו, מה שמחליש את השקל ומייקר את המוצרים המיובאים. על כך אפשר להוסיף שלרוב במצבים כאלה מצופה מהממשלה הנבחרת לפעול במדיניות פיסקלית מרסנת ומהבנק המרכזי במדיניות מוניטרית מרסנת. בפועל יש פה הפקרות פיסקלית על ידי הממשלה, והבנק צריך בגלל זה להדק יותר את המדיניות המוניטרית, שגם לה יש השלכות כלכליות. אבל עוד מוקדם לדבר על ההשלכות של כל הדברים האלו על האינפלציה ונצטרך לחכות כמה חודשים או אפילו עד סוף השנה".

מטעם חה"כ אליהו רביבו נמסרה התגובה: "האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. ההישג הזה הוא תוצאה ישירה של ניהול מדיניות כלכלית אחראית ושקולה של ממשלת ישראל - חרף ניסיונות כבירים של מובילי המחאה הממומנים על-ידי גורמים זרים לפגוע בכל דרך בכלכלה הישראלית.

"לאחרונה העברנו תקציב שקול ואחראי, תוך שאיפה ברורה לקדם שוק חופשי ולהוריד את יוקר המחיה בישראל. אנו סבורים שהמשך המדיניות הכלכלית בה אנו נוקטים תוביל להתמתנות האינפלציה.

"רק לאחרונה ראינו הבעת אמון אדירה בכלכלת ישראל -כאשר חברת הענק Nvidia החליטה להשקיע בישראל סכומי עתק ולבנות כאן את דור העתיד בתחום ה-AI. בנוסף, סוכנות דירוג פיץ' הצהירה כי היא צופה העלאת דירוג האשראי של ישראל עקב צמיחה כלכלית חזקה. נמשיך לעבוד ולהבטיח כלכלה איתנה לאזרחי ישראל".

לסיכום, בישראל אכן האינפלציה מתונה יותר ביחס לרוב מדינות ה-OECD (למרות שבארה"ב האינפלציה יותר נמוכה). עם זאת, היא עומדת על 5%, ולא על 4% כפי שטען רביבו. לכן דבריו של רביבו נכונים ברובם.