חגיגת הבנקים על עו"ש הלקוחות צריכה להסתיים

הכותב הוא מנכ״ל בנק ONE ZERO

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העביר בימים האחרונים, סמוך לאחר פרסום רווחי שיא נוספים של המערכת הבנקאית, רמז ברור וחד: "יותר מדי כסף של הציבור שוכב בעו"ש, הייתי מצפה מהבנקים לאבחן לאילו לקוחות יש יותר מדי כסף שיושב בעו"ש זמן רב, ולתמרץ אותם לעשות שינוי". במילים אלה הניח פרופ' ירון לבנקים על מגש של כסף את הפתרון שיחסוך מהם את הביקורת הציבורי. פשוט תעדכנו את הלקוחות שלכם שיש להם כסף פנוי בעו"ש, שבלחיצת כפתור הם יכולים לסגור אותו בפיקדון עם נזילות, יומית או חודשית וליהנות מריבית מצוינת שתמנע מהכסף לאבד מערכו".

האם הבנקים הרימו את הכפפה? לא. הם כן שלחו הודעות לעיתונות על 40 אלף מתוך מיליוני הלקוחות שלהם שלא ישלמו עוד 0.25% ריבית על המשכנתה ההולכת ותופחת ועל כך שלא ייקרו עוד את ריבית המינוס שהם גובים שעומדת כבר על 16%.

מגלגלים ללקוח

והאמת היא שאין להם סיבה: דוחות הבנקים שהתפרסמו לאחרונה חשפו רווח מצרפי של 15 מיליארד שקל ברבעון שהגיע בעיקר מזינוק של עשרות אחוזים מהכנסות הריבית בשנה החולפת. איך? פשוט, את עשר העלאות הריבית שביצע בנק ישראל הבנקים גלגלו מיד לריבית המשכנתא וההלוואות, אך לא עשו כן לגבי הפיקדונות שבגינם הם משלמים ריבית לציבור.

אבל את הכסף הגדול הרוויחו הבנקים בגלל חוסר המודעות של הציבור שהשאיר מעל חצי טריליון שקל בעו"ש ללא ריבית כלל. את הכסף הזה הבנקים (וגם אנחנו ב-ONE ZERO) מפקידים ללא סיכון בחשבון בבנק ישראל ונהנים מריבית השקו שעומדת היום כבר על 4.75%.

לאחרונה פורסם שרשות התחרות פתחה בבדיקה של ריבית הפיקדונות שמציעים הבנקים למול הריבית שהם גובים על הלוואות. גם המחוקק שם על הכוונת את הבנקים ומתרבות והולכות קריאות לדרוש מהבנקים להעניק ריבית על העו"ש.

ראשית, הבנק מעניק ללקוח ריבית על הכסף שלו בתמורה לוויתור של הלקוח על השימוש בו כדי שהבנק יוכל לעשות בו שימוש, למשל למתן הלוואות. הריבית היא מחיר הכסף. ככל שהלקוח מוותר לזמן ארוך יותר על השימוש בכסף שלו הוא אמור לקבל ריבית גבוהה יותר. כשהכסף שוכב בעו"ש הלקוח לא מוותר על השימוש בו, הוא זמין עבורו ולכן לא הגיוני כלכלית להעניק בגינו ריבית. שנית, גם אם המחוקק יקבע שעל הבנקים להעניק ריבית על העו"ש, הוא לא יכול לשלוט בגובה הריבית שהבנקים מציעים (שכן זו התערבות גסה יותר שעלולה להתגלגל חזרה לציבור במקומות אחרים כמו בריבית האשראי והעמלות) והבנקים יוכלו להציע ריבית של 0.00001% והחגיגה תימשך.

לעומת זאת, הפתרון שהניח הנגיד לפתחם של הבנקים הוא חכם יותר: לדרוש מהבנקים לשלוח חודש בחודשו הודעה ללקוחות שלהם המחזיקים סכומי כסף פנויים בעו"ש (מעל רף מסוים שיקבע, על בסיס דפוסי ההכנסות וההוצאות שלהם או כל מנגנון אחר), לפיה הם זיהו שברשות הלקוח יש כסף פנוי שניתן להעביר לחיסכון תוך שהם מציעים לו להפקיד את הכסף בפיקדון נושא ריבית בהתאם לצרכי הנזילות שלו (יש שיעדיפו פיקדון עם נזילות גבוהה בריבית נמוכה יותר ואחרים שיעדיפו לסגור את הכסף לתקופה ארוכה יותר ולהנות מריבית גבוהה יותר).

נגישה ומוסברת לכל

ההודעה הזו צריכה להיות נגישה ומוסברת בצורה פשוטה ובהירה תוך הזמנת הלקוח להתייעץ עם הבנק לגבי החלופות השונות והצגת דוגמא מספרית של כמה כסף יוכל הלקוח לחסוך אם יפקיד את הכסף בחיסכון.

יש היום למרבית הבנקים פיקדונות עם נזילות יומית שמאפשרים הפקדה אוטומטית לחיסכון על בסיס כללים מוגדרים מראש (כמו סכום עודף לסכום מינימאלי שהוגדר מראש). אם יתר הבנקים לא ירימו את הכפפה הזו בעצמם, הרמז הדק של פרופ' ירון יתורגם לחקיקה ואולי מוטב שכך.