זוהר לבקוביץ': "אחרי הפרסומים על סגירת החברה, נפתחו שערי הגיהנום"

בימים האחרונים סופג זוהר לבקוביץ', יזם ההייטק והמשקיע הסדרתי קיתונות של ביקורת, נאצות ואיומים ברשתות החברתיות. לבקוביץ' ספר עד כה 75 אלף אזכורים ברשתות החברתיות, חלקם כללו מסרים מאיימים כלפיו וכלפי בני משפחתו.

● בכירים בחברות הספאק הרוויחו מיליארדים לפני פיצוץ הבועה 
● אלה חברות ההייטק הישראליות שעשויות לעניין את מנכ"ל OpenAI 
● מתחת לרדאר: אחת הנשים המשפיעות בעמק הסיליקון השקיעה בשתי חברות ביומד ישראליות 

כל זה לא היה לו חדש: מאז ניסיונותיה של הממשלה להעביר את הרפורמה המשפטית, הפך לבקוביץ' לאחד הקולות הבולטים נגדה, כשהוא משמש כדובר מחאת בכירי ההייטק כמעט בכל ועדת כנסת וגם מסייע למימונה.

בעקבות המעורבות, הוא ספג ביקורת, אך לא בכמות שאפיינה את הימים האחרונים מאז גברו הפרסומים על פירוק החברה שהיה שותף להקמתה, לייט (L1ght). החברה פתחה פלטפורמה שמסייעת לרשתות חברתיות לנטר באופן פעילות של פדופילים ולהביא לחסימתם ולתפיסתם בידי הרשויות, נוסף על ניטור פעילות שיימינג ותכנים רעילים המופצים ברשתות כלפי ילדים.

בשני פנתה החברה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה להוצאת צו לפתיחת הליכי פירוק לאחר צבירת חוב של 14 מיליון שקל. מהבקשה עולה כי החברה ניסתה להיאבק על חייה ולהימכר לחברה זרה, לפי ההערכה יצרנית טלפונים גדולה. לאחר שהעסקה נכשלה, נסגרו משרדיה ועשרים עובדיה פוטרו.

"יודעים מי הרוויח? הפדופילים"

"סימנתי את עצמי כבר מתחילת המהפכה השלטונית כמישהו שיוצא נגדה", אמר לבקוביץ' בשיחה עם גלובס. "מאותו רגע התחלתי להרגיש שמחפשים אותי יותר. לאחר הפרסומים בתקשורת, נפתחו שערי הגיהנום. תוך 3 שעות הצטברו 75 אלף ציוצים ואין סוף תגובות של רוע צרוף, דברים שלא ראויים בשום עולם תרבותי", מתאר לבקוביץ''. "על מה אתם שמחים? על זה שעובדים הולכים הביתה? שפדופילים יכולים לאנוס יותר ילדים? העוצמה הלמה אותי. זה הבהיר לי עד כמה אנחנו חייבים להילחם בתופעות האלה".

לבקוביץ' משמש כמשקיע סדרתי במשך יותר מעשור, אך את פרסומו קנה כשופט בתכנית "הכרישים" המשודרת בקשת 12. "ברגע שהחלטתי להפוך לאדם מוכר, ידעתי שיהיה לזה מחיר אישי והיה לי ברור שעם זה יבוא הטוב וגם הרע. אך מאז תחילת המאבק (במהפכה המשפטית - ס"ל וא"ג) הכמות של התגובות הנוראיות גברו.

יחד עם זאת, מה שחוויתי אתמול היה שיא חדש עבורי. יודעים מי הרוויח? רק קהל אחד - הפדופילים וחורשי הרעות ברשתות החברתיות. בטוחים שזה הצד שאתם בוחרים בו? אין לכם ילדים? כשאין גבולות לשנאה, כנראה שגם לשמוח בשמחת הפדופילים זה לגיטימי".

"מדובר במוצר היחיד בעולם שלא היו בו הגנות"

את הרעיון לסטארט-אפ שעוסק בהגנה על ילדים ברשתות החברתיות הגה לבקוביץ'' בשנת 2014, אך הרגיש שהשוק עדיין אינו מוכן לפתרון מסחרי. ארבע שנים מאוחר יותר, נפגש עם רון פורת, יזם סדרתי בתחום הסייבר, שסיפר על אפליקציה עם רעיון זהה שהקים בשם שילדרן (Shieldren). "הבנתי שהשוק יותר מוכן ונכנסתי עם רון לחברה. השקעתי בה, למרות שהייתה במצב פחות נוח", מספר לבקוביץ''.

עם הצטרפותו להובלת החברה, שונה שמה לאנטיטוקסין ובהמשך ללייט (L1ght). "עשינו שינוי קונספט: במקום שההורים יהיו אחראים למקרה חירום, העברנו את האחריות לרשת החברתית", מספר היזם. "הרשתות החברתיות הן אלה שצריכות לשאת באחריות, כפי שיצרן רכב מחויב להתקין חגורת בטיחות. מדובר במוצר היחיד בעולם שלא היו בו הגנות, זה לא הגיוני".

החברה פיתחה אלגוריתמיקה מבוססת בינה מלאכותית שיודעת לזהות התנהגויות אנומליות ברשתות חברתיות, תמונות פדופיליה, משתמשים בעלי נטיות פדופיליות, זיהוי תופעות שיימינג ובריונות. המערכת מספקת הגנה באמצעות דיווח לרשויות המקומיות והמשטרה.

בשונה ממודל חברת הסטארט־אפ, שבו חברות צעירות מגייסות הון בתמורה למניות, ההייפ שיצרה החברה בתחילת דרכה, לצד החזון להגנת הילדים, הביאה אותה לגייס הון באמצעות הלוואות הון סיכון (Venture debt) כנגד שעבוד של הקניין הרוחני שלה, שכעת מועמד למכירה בתהליך הפירוק. ההחלטה התבררה כאבן ריחיים על החברה בעת פירוקה. לפי הערכה, בעלת החוב העיקרית היא קרן ההלוואות WTI. משקיעי הון סיכון נוספים כמו קרן מנגרוב וקרן טרייבקה השקיעו בתמורה למניות וכעת הם מקווים שחלק מההשקעה תחזור אליהם לאחר מכירת הקניין הרוחני, למרות הקדימות שמקבלת WTI בפירוק. לבקוביץ', שאיננו מעורב בחברה זה שלוש שנים, סירב להתייחס לנושא.

"העולם ציני מידי, אבל אמרתי שאנסה"

עזבת את החברה בסופו של דבר. זה אומר הכל.
"זה נעשה מסיבות אישיות. בתחילת הקורונה היינו עולים חדשים בארץ, לא הייתה לילדים מסגרת אמיתית. החלטתי שאני חייב להיות לידם ומפסיק לנהל את החברה, לא הייתה לי את האפשרות להתפנות וללכת למשרד. והחלטתי שזה חלק מהאחריות שלי ורציתי להיות ישר עם עצמי ובעלי המניות".

מה לא עבד בלייט שהביא אותה לפשיטת רגל?
"האג'נדה הייתה להציל ילדים. אנשים אמרו לי שזה תחום שלא יכול להמריא. העולם ציני מידי, אבל אמרתי שאנסה. המטרה הייתה קארמה טובה ולא כסף טוב. חשבנו שהעולם יהיה יותר פתוח לדבר הזה. באותה תקופה התפרסמו נותנים על כך שיותר ילדים מתאבדים בגלל רשתות חברתיות לעומת תאונות דרכים או מחלת סרטן. אני חושב שהטכנולוגיה שהחברה פיתחה ייחודית אך השוק לא מוכן לזה עדיין. הלקוחות הפוטנציאלים של המוצר עדיין לא רוצים להתעסק בזה. זה לא נעשה מתוך רוע, פשוט אין בזה מספיק עניין".

"בשנה האחרונה לייט היתה בתהליך מכירה משמעותי, שהתארך ככל שהעמיק המשבר הכלכלי, עד שלפני חודש הוחלט שלא ממשיכים. מוכרים את הטכנולוגיה וסוגרים את הפעילות השוטפת".

מה הרגשת כששמעת שהחברה נכנסה לפירוק?
"לייט מאוד יקרה לי, אני יודע כמה טוב החברה הזו עשתה מול שלטונות פדרליים ומשטרות, זו באמת חברה שבאה לעשות טוב ולהפוך את העולם לטוב יותר עבור הילדים שלנו. לייט יצרה שינוי. הצילה בני אדם, תפסה אנשים רעים, יצרה מודעות ודחפה לחקיקה דרמטית בעולם. לייט גם היתה חברה של שוויון ושילוב. יותר מחצי מהצוות היו נשים. ראש החדשנות היה בחור חרדי. שמאל, ימין, מרכז, להט"ב, הכל. לייט היתה כל מה שאני מאחל לחברה בישראל".

בישראל יש לא מעט חברות שניסו לפתח שירות כזה, לא היה לה באמת סיכוי.
"יש הרבה חברות שניסו, אף אחת לא באמת הצליחה עד היום. כשעברנו לעולם ה־B2B חשבנו שיכול להיות פיצוח. כשאני הובלתי את החברה ב־2019 היו לנו הצלחות מאוד יפות. השוק התחיל כבר וסגרנו עסקאות עם משטרות מקומיות בין החשובות בארה"ב, ועבדנו בצמוד אליהם, היו לנו עוד לקוחות מסחריים מאוד משמעותיים. הייתה תחושה טובה מאוד, אבל בתחילת 2020 כשהתחיל משבר הקורונה החלטתי שאני צריך להמשיך הלאה".

יש הצדקה לחברות כמו לייט בעידן הבינה המלאכותית?
"אנחנו נכנסים לעולם של דיפ פייק, ויעלו אתגרים בכל הנוגע לזיהוי פייק ניוז. אני חושב שלייט הוא כלי טוב בדרך לשם, מי שיקנה את הטכנולוגיה יוכל להשתמש בה לטובה. יכול להיות שלייט לא הצליחה עד הסוף אבל ללא ספק הם פתחו את הדלת לדבר הבא".