בינה מלאכותית המציאה פטנט. של מי הזכויות?

השבוע סיים עו"ד אופיר אלון את כהונתו בת 6 השנים כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים. הגוף הזה, שנמצא בימים כתיקונם רחוק מעיני הציבור ולא מגיע לכותרות, ניצב כעת בחזית הרגולציה של הבינה המלאכותית. לאחרונה החליט אלון לדחות בקשת רישום פטנט של ד"ר שבנה כלי המבוסס על בינה מלאכותית, והוא זו שהמציא את הפטנט.

● מנכ"ל שופרסל בראיון בלעדי: "קרפור לא באמת נכנסה לישראל. זו יינות ביתן בתחפושת" 
● בית המשפט המחוזי מזכיר: רכב חברה מהווה הטבה החייבת במס 

מבקש רישום הפטנט הוא ד"ר סטפן ת'אלר, אשר ניסה את מזלו במקומות שונים ברחבי העולם. המאבק מבחינתו הוא אידאולוגי ועקרוני, ולכן הוא התעקש להבהיר כי לא היה לו שום חלק משותף בהמצאת הפטנט, וכי כל-כולו פרי המצאת הבינה המלאכותית.

החלטתו של אופיר עוסקת בשאלה האם מכונה יכולה להיחשב כממציא לפי החוק, והאם בעלים של מכונה יהיה זכאי להמצאותיה. יש לציין כי מבחינה אקדמית ומדעית עצם הקונספט לא ברור, ויש הטוענים כי כיום מכונה עדיין לא יכולה להמציא ללא מעורבות של האדם. אולם אין ספק כי הבינה המלאכותית רק תלך ותתקדם, כך שהשאלה העקרונית ניצבת במלוא עוזה.

 עו''ד אופיר אלון, סיים השבוע את כהונתו כרשם הפטנטים / צילום: רשות הפטנטים

האם יש פגיעה בזכויות הכלי?

חוק הפטנטים דורש כי מבקש רישום פטנטים יסביר את מקור זכותו לבקש את הפטנט. "היה המבקש אדם שאיננו הממציא, יודיע בבקשה כיצד היה לבעל ההמצאה". וכיצד מוגדר בעל המצאה? "הממציא עצמו או הבאים מכוחו".

כאן נשאלת השאלה האם ת'אלר הוא בעל ההמצאה או לפחות בא מכוחו של הממציאה, כלומר המכונה. השאלה אף נהיית ביזארית יותר - האם ת'אלר יכול להירשם כבעל הפטנט, או שיש לסרב לבקשתו משום פגיעה בזכויותיו של הממציא, כלומר, הכלי שהוא עצמו המציא.

בתחילה, אלון הגיב לטענתו של ת'אלר על כך שההגדרה המילונית בעברית למונח "ממציא" אינה מתייחסת לבן אנוש דווקא. "איני מקבל את עמדת הבוחן כי ההגדרה ממילון אבניאון מלמדת כי משמעותה הטבעית של המילה ממציא כוללת", מסביר אלון. "העובדה כי בהגדרה לא נזכר במפורש כי הוא בן אנוש אינה, כשלעצמה, מלמדת כי מובנה הרגיל של המילה 'ממציא' כולל גם מכונה".

לדברי אלון, "ההגדרה במילון הניחה שתמיד ממציא הוא בן אנוש, שכן עד לאחרונה כלל לא הייתה אפשרות אחרת. אני לא סבור כי אדם מן הציבור הקורא הגדרה זו יפרש שההמצאה נרשמת על שם המכונה שהמציאה אותה".

הרשם אף ציין כי "Inventor" על־פי מילון Oxford הוא "a person who has invented something or whose job is inventing things". לטענתו, אין בסיס לחשוב כי פירוש המילה "ממציא" בעברית כולל גם מכונה וגם בן אנוש, בעוד פירוש המילה באנגלית מתייחס לבן אנוש בלבד.

למחוקק היה ברור שהממציא הוא בן אדם

באשר ללשון החוק - אלון הראה כי למחוקק היה ברור שהממציא הוא בן אדם. כך לדוגמה, כאשר המחוקק דן אודות שאיריו של הממציא, דרישה של הממציא או ויתור של הממציא. "מכל האמור לעיל עולה כי המונח 'ממציא' בחוק הפטנטים מתייחס במובנו הרגיל ל'בן אנוש'. המבקש טען כי הדין בישראל, בניגוד לדין במקומות אחרים בעולם, כלל אינו דורש שהמבקש יפרט מיהו הממציא. טענה זו נכונה, ואולם אין בה כדי לשנות את העובדה שהפרשנות הפשוטה של המילה 'ממציא' בחוק היא בן אנוש".

הרשם אף דחה את הטענה שבעל הכלי יכול להיות מוגדר כבא מכוחו של הכלי. "על־פי החוק כל המצאה מתחילה בממציא, שהוא כאמור 'בן אנוש', וממנו מתגלגלת הזכות לבעל ההמצאה".

אלא שלטענת ת'אלר, פירוש החוק באופן שיאפשר הגנה על המצאות שנעשו על־ידי בינה מלאכותית אפשרי על־פי הלשון, ועולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה, שהיא עידוד חדשנות ועידוד ממציאים לגלות לציבור את המצאותם בתמורה למונופולין מוגבל בזמן.

לשיטתו, אין הבדל אם ההמצאה נוצרה על־ידי מכונה או בן אנוש, ואילו לא תינתן הגנה להמצאות כאלה, התמריץ לפיתוח מכונות כאלו יקטן, התמריץ של בעלי המכונות לשמור את תוצריהן כסוד מסחרי יגדל, ופיתוח תוצרים אשר לא ניתן לשמור כסוד לא יימשך, כי לא ניתן להגן עליהם.

התאמת המדיניות הישראלית לעולם

הדיון לא מתנהל בחלל ריק - בשנת 2022 עלה מספר בקשות הפטנט שהוגשו בישראל בכ־5% ביחס לשנה קודמת, והשלים בסך־הכול עלייה של 35% בחמש השנים האחרונות.

טענותיו של ת'אלר כבדות משקל, על־פי דברי אלון, אך עם זאת - ההרחבה של ההגנה הקבועה בחוק מעוררת שאלות מדיניות שונות שיש להותירן להכרעת המחוקק. "האם לאור קצב ההתפתחות הגבוה של טכנולוגית הבינה המלאכותית והקושי לצפות את ההשפעות השונות של מדיניות כזו או אחרת שתינקט, ראוי להכריע בשאלות אלה במועד זה, או שמא יש להמתין עד להבנה טובה יותר של הטכנולוגיה והשפעותיה?".

שאלות אלה ואחרות שהועלו בדבריו של אלון מרתקות, אולם מדהים כמה הן לא חלק מהשיח הציבורי. כך לדוגמה הועלתה השאלה האם מערכת התמריצים המעוגנת בדיני הפטנטים היא המתאימה לעידוד יצירה של המצאות שנעשו על־ידי בינה מלאכותית ללא מעורבות אנושית, או שמא יש ליצור זכות מיוחדת להגנה על המצאות כאלה? האם, במקרה שההגנה על המצאות בינה מלאכותית תיעשה באמצעות דיני הפטנטים הנוהגים היום, על החוק לאפשר או לדרוש רישום הבינה המלאכותית כממציאה בבקשה, או האם יש לדרוש רישום גורם אנושי? ואם כן, מיהו הגורם האנושי המתאים, והאם יש צורך לשנות את הקריטריונים הקבועים בחוק לרישום פטנט?

עד שהמחוקק הישראלי יחליט לומר את דברו, החליט אלון כי יש להתאים את המדיניות הישראלית למדיניות המקובלת בעולם. "מרבית המדינות בהן נדון העניין סירבו לרישום פטנט על המצאה שנעשתה ללא מעורבות אנושית כלשהי...

"אף אם צודק המבקש שהגנה על תוצריהן של מכונות היוצרות המצאות באמצעות דיני הפטנטים היא כלי המדיניות הנכון לתמרוץ יצירת מכונות אלה וגילוי של תוצריהן לציבור, ספק אם הגנה על המצאות כאלה על־ידי מספר קטן של מדינות תגשים את תכלית דיני הקניין הרוחני כפי שטוען המבקש. לפיכך, בהיעדר הסכמה בינלאומית לגבי ההסדר הרצוי בעניין זה, לא יהיה זה נכון לעגן זאת בדין הישראלי על דרך של פרשנות החוק".

פתח לשאלות ערכיות, כלכליות ופילוסופיות

אם כן, לסיכום, רשם הפטנטים הכריע כי פרשנותה הטבעית של המילה "ממציא" בחוק היא בן אנוש. אין להרחיב פרשנות זו כדי לכלול גם מכונות. אלון הבהיר בסיום החלטתו כי לא הכריע בשאלה איזו מעורבות אנושית נדרשת על־מנת שאדם ייחשב כממציא בהמצאה שנעשתה בסיוע של כלי, אולם לגלובס הוא אומר כי אם יש לאדם חלק מהותי, גם אם מדובר בחלק קטן בהמצאה - יש לאפשר לרשום אותו בעל הפטנט.

"פעם אנשים המציאו בעזרת מחשבים, היום ממציאים באמצעות מכונת בינה מלאכותית. זה בסדר, וזה לגיטימי. האם יהיה תמריץ לאנשים שההמצאה תהיה יותר מסובכת כדי שיהיה צורך במעורבות אנושית, וכך יהיה אפשר לרשום את הפטנט? אין לי שום שליטה על הדבר הזה. אם אדם בחר ללכת בדרך הזו, אני לא רואה בכך בעיה".

ואחרי הכל דבר אחד בטוח: רישום הפטנטים בעידן הבינה המלאכותית פותח פתח לשאלות ערכיות, כלכליות ואף פילוסופיות רבות. לכן, עם כל הכבוד לוויכוחים הלעוסים לעייפה כיום בבית המחוקקים, כדאי שהמחוקק הישראלי יתחיל לתת את דעתו על הנושא.