בזמן שכולם מסתכלים על אנבידיה: חברת השבבים הזו משתלטת על השוק

סופטבנק, קרן ההשקעות היפנית הגדולה, עוברת תקופה קשה מזה זמן מה. כאחת מקרנות ההשקעה הציבוריות היחידות בתעשייה, היא נאלצה לחשוף בשנה האחרונה הפסדים של מיליארדי דולרים בעקבות ירידת השווי של חברות ההייטק הפרטיות, הירידות בבורסה בשנה שעברה ועצירת שוק ההנפקות.

● "מתעשרי ההייטק מעלים את יוקר המחיה לכולם. איך שאר ה-85% אמורים לחיות?"
● המשקיעים נוטשים את תאי הגזע לטובת תרופות למניעת השמנה | ניתוח

הקרן, שזוהתה בעבר עם השקעות פזרניות, מגלומניות ומסוכנות בחברות כמו וויוורק ואובר, סופגת כעת גל נוסף של עזיבת בכירים ושל פרסום שלילי שנובע גם מהזעזועים בחברות הפורטפוליו, בהן ישראליות כמו סייבריזן, ראפיד API, ואניוויז'ן.

ובתוך כל זה, לפני חודשיים זכתה סופטבנק לרגע של נחת עם הפרסומים על ההנפקה הצפויה של חברת הפורטפוליו ARM, חברה בריטית שמוכרת תוכניות לפיתוח שבבים לענקיות הטכנולוגיה. סופטבנק רואה ב־ARM תרנוגלת המטילה ביצי זהב.

היא רכשה את חברת השבבים ב־2016 ב־30 מיליארד דולר וכעת, מצפה ל־ARM הנפקה שעשויה לנפק שווי של עד 70 מיליארד דולר בנאסד"ק. אם תיכשל ההנפקה, בסופטבנק יודעים היטב שהנזק יהיה אדיר מכדי שאפשר יהיה לתקן אותו: לכן, לפי הערכות, הקרן דרשה לחייב את ARM בפיצוי של מיליארדי דולרים אם יתממש תסריט האימים.

הטכנולוגיה שהופכת את אינטל למיותרת

ARM היא חברה קטנה במונחים של חברת שבבים - שוויה המוערך הוא פחות ממחצית שוויה של אינטל, או 7% משוויה של אנבידיה. בשנת 2021 היא הייתה אחראית על 2.7 מיליארד דולר בלבד במכירות מתוך 550 מיליארד מכירות בתחום השבבים גלובלי. אך בתוך 33 שנים מאז הקמתה בעיר קיימברידג', היא הפכה להיות ספקית הטכנולוגיה העיקרית לכל חברות השבבים הגדולות - למעט אינטל.

לאחר שקוואלקום אימצה אותה כדי לפתח על בסיסה את שבב הסנאפדרגון - השבב שנמצא בבסיס רוב מכשירי האנדרואיד כמו אלה של סמסונג או גוגל - הפכה אותה אפל לספקית הטכנולוגיה המרכזית למעבדי האייפון המתקדמים שלה (A) ומחשבי המק (M). בשנים האחרונות מחוללת ARM מהפכה כשהיא הופכת למנוע הטכנולוגי הרשמי מאחורי צמיחתם של שרתי הענן, ולאחרונה גם שוק הבינה המלאכותית היוצרת ממנו נהנית אנבידיה.

את כל זאת עושה ARM מבלי לייצר שבב אחד: בניגוד למקובל, היא איננה מוכרת שבבים ולא מייצרת אותם במפעלים חיצוניים. ARM מחזיקה בספרייה של תוכניות פיתוח עבור חלקים שונים של השבב, ומאפשרת לכל חברה לרכוש תוכנית כזו מהמדף או להזמין תוכנית ייעודית עבורה. כך מספקת ARM תוכניות קניין רוחני לכולם אך איננה מתחרה בהן.

ולמרות התמלוגים הצנועים שהיא נוטלת, ARM נמצאת על המסלול הבטוח להפוך לאחת המרוויחות הגדולות מירידתה של אינטל מהבמה המרכזית של עולם השבבים ועלייתן של אנבידיה וענקיות הענן. זאת, מפני שבהכרח כל חברה שרוכשת טכנולוגיה של ARM מוותרת על אינטל: ספריית הטכנולוגיה של ARM מאפשרת לכל דורש לפתח רכיבים המייתרים את אלה של המעסיקה הפרטית הגדולה במשק.

עידן האייפון נתן את היכולת לפרוץ

ככל הנראה חברת ARM לא הייתה נולדת לולא חיפשה בראשית שנות השמונים רשת הטלוויזיה בי.בי.סי מחשב מיוחד שיוכל לשמש אותה לצילומי סדרה חדשה. בכירים ברשת בילו זמן ומאמצים רבים לשכנע חברות בריטיות שיפתחו עבורם את המחשב. חברת אייקורן (Acorn) מאוניברסיטת קיימברידג', שקודם לכן התמחתה בבניית מחשבי בוטיק למשוגעים לדבר, נענתה להצעה. התוצאה: מחשב ושמו BBC Micro שהפך בן בית בבתים רבים באנגליה. הוא אף מתח את גבולות יכולותיה של החברה הקטנה ונתן לה טעם של עוד.

לאחר מכן, אייקורן פנתה לדרך חדשה שבמובנים רבים חרצה את גורלה אינטל: היא החלה לפתח שבבים משלה בהשראת שבבי מוטורולה שהפעילו מחשבים פופולריים באותו הזמן, כמו מחשב המקינטוש. התוצאה הייתה שבבים בעלי זיכרון קטן יותר מזה של אינטל, אך כאלה הפועלים בהספק נמוך יותר.

לבסוף, אפל החליטה להשקיע בשבבים דלי ההספק ורבי העוצמה לשיבוץ במחשבי כף היד המגושמים שלה בתחילת שנות התשעים. יחד עם השקעה משלה פוצלה החטיבה לחברה חדשה בשם Advanced RISC Machines, או בקיצור - ARM. אומנם מכשירי כף היד של אפל הפכו לכשלון מסחרי, אך הקשר שנוצר אז היווה את הבסיס לכניסתה של ARM אל מכשירי האייפוד ב־2001, ובסופו של דבר אל האייפון ב־2007.

עידן האייפון נתן בפני ARM את ההזדמנות שביקשה לעצמה כדי לפרוץ ולהוכיח כי היא מלכת השבבים נמוכי ההספק. החברה הבריטית הפכה למנוע המוליכים למחצה שמניע את מהפכת הסמארטפונים כמעט כמונופול: אפל שיבצה שבבים של סמסונג המבוססים על תוכניות פיתוח של ARM במכשירי האייפון. כל שאר השוק - סמסונג, וואן פלאס, LG ופיקסל של גוגל הימרו על שבבים של קוואלקום, חברה אמריקאית מסן דייגו - אשר גם היא מבססת את הטכנולוגיה שלה על קניין רוחני שנרכש מARM. כיום, ARM שולטת ב־90% מכלל שוק השבבים לסמארטפונים.

הוכחת ההתכנות המרשימה הזו הביאה לה מעריצים מקרב בכירי ענקיות הטכנולוגיה: טים קוק, ג'ף בזוס, סאטיה נאדלה וג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה - כולם נמצאים היום בצורה כזו או אחרת בשותפות קיימת או בתחילתה של שותפות עם חברת השבבים מקיימברידג'.

במקביל, ב־2008 רכש סטיב ג'ובס חברת שבבים קטנה מקליפורניה בשם PA Semi שפיתחה קודם לכן שבבים על בסיס טכנולוגיית הפאוור פי.סי. של IBM. ג'ובס השתלט על פעילותה והחליף את IBM ב־ARM, כאשר מאוחר יותר הוא ממנה את ג'וני סרוג'י, ערבי נוצרי יליד חיפה, לראש הפעילות. סרוג'י, בשיתוף מרכזי הפיתוח של אפל בקופרטינו, מלזיה וישראל תרם לפיתוח סדרת שבבי ה־A שהחליפו את מעבדי סמסונג במכשירי האייפון. בזכות האומץ של אפל הם הביאו את ARM לראשונה גם לשוק המחשבים האישיים: כיום מהווה הטכנולוגיה הבריטית לבסיס של שבבי ה־M, המוח של מחשבי המק - כשהם מחליפים את שבביה של אינטל.

החברה של הישראלי הפכה לאבן דרך

ARM לא הסתפקה רק בשוק הטלפונים. שוק השרתים - מחשבי הענק המפעילים את המחשוב הארגוני, שירותי הענן והבינה המלאכותית - נשלט עד 2019 באופן בלעדי בידי אינטל ומתחרתה AMD אשר גם היא עושה שימוש בסביבת התוכנה האינטלית X86. היה זה הישראלי נאפע בשארה ועמיתו בילי הרבויה שבחרו לפתח שבב מבוסס ARM לשרתים - הימור מסוכן למדי כיוון ש־ARM שירתה עד אז מכשירים קלים ונמוכי הספק כמו טלפונים וקונסולות משחקים.

אלא שהחברה שהקים בשארה, אנפורנה, הפכה לאבן דרך גורלית גם לגבי עתידה של ARM. שבב ה"גרביטון" המבוסס על טכנולוגית ARM שהשיקה החברה ב־2008 נרכש בסופו של דבר על ידי אמזון שלטענתה חסך לה עד השנה שעברה כ־5 מיליארד דולר בצריכת החשמל. אנפורנה הישראלית הפכה למרכז הפיתוח הישראלי של אמזון בו מפותחים שבבי שרתים עתידים, וגם בינה מלאכותית יוצרת - על בסיס ARM כמובן.

המהפכה שחוללה אמזון הביאה טעם של עוד עבור מתחרותיה בשוק הענן: מיקרוסופט וגוגל החלו לבנות גם הן שותפות משלהן עם ARM כדי להוזיל את עלויות צריכת החשמל. את הפרויקט בגוגל מנהל מישראל בכיר אינטל לשעבר אורי פרנק ואילו מיקרוסופט החלה לשכור למשרדיה במאונטיין וויו מומחי ARM רק לאחרונה, תוך שהיא מנהלת במקביל מגעים לשילוב שבב של חברה אחרת - אמפר, המתבססת גם היא על טכנולוגיה של ARM. השליטה של אינטל ו־AMD בשוק השרתים צפויה לרדת, ע"פ ההערכות, מ־95% בשנת 2019 ל־75% בלבד ב־2027.

ARM גם לא חמקה מעיניה של חברת השבבים שחתומה על מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, אנבידיה, זו ששבביה מניעים את מנועי השפה והתמונות של OpenAI, מיקרוסופט, גוגל ואמזון. בעוד שהליבות של המעבדים הגרפיים אינם מבוססים על ARM אלא על טכנולוגיה מקורית של אנבידיה, היא מצאה דרך לשלב את הקניין הרוחני של החברה הבריטית במעבדי הליבה (CPU) לחוות שרתים ובמעבדים המיוחדים לתקשורת (DPU) - בזכותן משיקה כיום אנבידיה מחשבי על ללא שבבים של אינטל.

עם זרועות בכל יצרנית טלפונים, שירותי ענן ובקרוב גם בבינה המלאכותית - הופכת ARM למצע שעליו מתפחת תעשיית השבבים, ומונופול דה פקטו. זו אחת הסיבות בגללן מנע הרגולטור מאנבידיה לרכוש את ARM בשנה שעברה בתמורה ל־40 מיליארד דולר. לו הייתה יוצאת לפועל, אנבידיה היתה הופכת לחברה היחידה שנמצאת כמעט בכל טלפון ושרת - כאשר היא נוגסת אט אט בשוק המחשבים האישיים שנשלט כיום על ידי אינטל.

ההתעצמות מביאה על ARM יריבים חדשים

"המקרה של ARM מעיד על כך שכל מה שהיה בשוק השבבים - הוא לא מה שיהיה", אומר משה זלצברג, מנכ"ל חברת פיתוח השבבים Veriest. "בעבר היו חברות שפיתחו או ליבות או מעבדים או שבבים מוכללים. היום הקלפים נטרפו: אין כמעט חברת שבבים שלא פעילה במספר רמות".

ARM נמצאת אומנם בשיאה אך התעצמותה מביאה עליה לא מעט יריבים חדשים - מה שמסביר את הלחץ שמפעילה סופטבנק לצאת להנפקה בהקדם. קוואלקום, שהפכה במידה רבה את ARM למי שהיא היום על ידי כך ששילבה את הטכנולוגיה שלה בסמארטפונים מבוססי אנדרואיד, רכשה לפני שנתיים לקוח אחר של ARM, חברת נוביאד, במטרה להשתלט על שוק המחשבים האישיים ולבנות טכנולוגיה מתחרה.

ARM לא ראתה את המאמץ בעין יפה ותבעה את קוואלקום על הפרת הסכמי התמלוגים שלה. אם תנצח ARM בתביעה שלה - שתתחיל להתנהל רק בשנה הבאה - ייתכן וקוואלקום תחליט להיפטר מ־ARM גם במעבדי השבבים שלה, דבר שיגרום לנזק קטסטרופלי לשוק הסמארטפונים.

כחלק ממאבקה מאיימת ARM להעלות מחירים ולשנות את מודל הגבייה גם מלקוחות מדרגה שניה, מעבר ללקוחות הישירים. אלה אולי יכולים להעלות את הכנסותיה לקראת ההנפקה, אך גם להביא לקוחות פוטנציאליים וקיימים - כמו קוואלקום - ללכת אל האיום המיידי הגדול ביותר על ARM: הקוד הפתוח ריסק־5 שפותח באוניברסיטת ברקלי ומבוסס על עקרונות טכנולוגיים דומים. אומנם מדובר על קוד פתוח חסר תמיכה מסחרית, אך ההיסטוריה מוכיחה כי חברות שמשכללות את הקוד הפתוח לדרגה של מוצר מסחרי מסכנות את מעמדן של מונופולים.