משקיעים החושבים להשקיע כסף באינטליגנציה מלאכותית צריכים להפעיל מעט אינטליגנציה אמיתית קודם לכן.
הבהלה ל-AI, שהחלה עם הצ'טבוט ChatGPT, הופכת במהירות למיני בועה - ואין צורך להסתכל הרחק לאחור בהיסטוריה כדי לראות באיזו מהירות הימורים על נושאים חדשים ולוהטים יכולים להכניס את תיק ההשקעות שלכם להקפאה עמוקה.
● כשהמניה נוגעת בשיא כל הזמנים: אפל עומדת להיכנס לתחום חדש
● חושבים שוול סטריט תמשיך לעלות? הסטטיסטיקה לא לטובתכם | ניתוח טכני
● ההייטקיסטים מעבירים את הפנסיה שלהם למעקב אחר מדדי וול סטריט ומרוויחים | בדיקת גלובס
השבוע, יצרנית השבבים אנבידיה הייתה שווה לזמן קצר יותר מטריליון דולר, הודות להתלהבות משקיעים מהביקוש לשבבים שלה, שתודלק על ידי ההתלהבות מענייני הבינה המלאכותית היוצרת. מניות קטנות יותר הקשורות ל-AI זינקו אף הן, בעת שהמשקיעים מחפשים את המנצחת הגדולה בתוך הנושא הזה, האופנתי לאחרונה.
קל להבין את השינוי. ChatGPT הושקה לקהל שלא חשד במאומה בנובמבר, והגיעה ל-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים, מה שהופך אותה לאפליקציה לצרכנים שגדלה במהירות הכי גדולה אי פעם. חוץ מהבדיחות הרעות, שירה גרועה ומאמרים מסורבלים בסגנון לינקדאין שהיא יכולה להפיק, בתוכנה הזו משתמשים או משתמשים לרעה גם סטודנטים, עורכי דין, מנכ"לים ומתכנתים.
באופן טבעי, משקיעים רוצים למצוא את החברות שירוויחו ממה שאומרים עליו שהוא ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז האינטרנט; עם זאת, יש שתי בעיות: הראשונה היא שההתלהבות מ-AI אולי מוגזמת; השנייה היא מיעוט אפשרויות ההשקעה, מה שמוביל לכמה זינוקים יוצאי דופן באוסף קטנטן של מניות.
התחום שבהחלט זכה בעבר להתלהבות מוגזמת
אינטליגנציה מלאכותית בהחלט זכתה בעבר להתלהבות מוגזמת. ביליתי זמן כתלמיד שלמד רשתות עצביות ומערכות מומחות בתקופה של התלהבות מ-AI בתחילת שנות ה-90, לפני שאחת מהתקופות הרבות של אובדן העניין ב-AI הפכו את המאמץ הזה למיותר.
ההייפ הגיע לשיאים חדשים ב-2010, כשמערכת ווטסון של IBM הייתה מסוגלת, לפי דיווחים, להביס שחקנים אנושיים בתוכנית החידון "Jeopardy!". המניה של IBM זינקה כשתוכנת ווטסון זכתה בתחרות ב-2011, והושקה באופן מסחרי - אבל מניות IBM צנחו מהשיא ביותר משליש זמן קצר לאחר מכן.
מחזור ההייפ אולי הגיע סוף כל סוף לשלב שבו AI תהיה מובנת מאליה לצרכנים, במקום לספק שיפורים מאחורי הקלעים לשירותים כמו גוגל טרנסלייט של אלפאבית, או התמקדות בפרצופים של בני אדם במצלמות של טלפונים.
הרעיון בהחלט לכד את דמיון הציבור באופן שבו פריצות דרך קודמות ב-AI לא הצליחו - וכן את עינם של רגולטורים. אך למרבה הצער, עבור משקיעים פוטנציאליים ב-AI, יש מעט חברות מונפקות המוקדשות לתחום.
מי ירוויחו מפיתוחים באינטליגנציה מלאכותית? המועמדת הברורה היא אנבידיה, שהשבבים שלה הם אחד הדברים העיקריים בבסיס הבהלה ל-AI. אבל מניות אנבידיה כבר עלו השנה ב-160%, והיא נסחרת פי 44 מההערכה של רווחיה ל-12 החודשים הקרובים - אפילו לאחר שאנליסטים הכפילו את ההערכות שלהם. אנבידיה צריכה לא רק להרוויח מהבהלה ל-AI אלא להרוויח ממש, אבל ממש, בגדול - רק כדי להצדיק את המחיר של מניותיה כיום.
משקיעי AI נכנסו בגדול לשאר מניות הטכנולוגיה הגדולות בגלל החשיבות המקבילה של מוצריהן לאלה של אנבידיה, בצורת שירותי ענן, או בגלל שגם החברות האלה משקיעות המון ב-AI. כתוצאה מזה, מניות הטכנולוגיה הגדולות ביותר נפרדו משאר השוק, שבו יותר מניות ב-S&P 500 השנה ירדו, לעומת מניות הטכנולוגיה שעלו.
החיפוש אחר מקומות להשקיע בולט בקרנות הסל של האינטליגנציה המלאכותית. הגדולה מאלה היא BOTZ, קרן סל העוסקת ב-AI וברובוטיקה. החודש, הקרן הזו הייתה במקום 19 מכל קרנות הסל מבחינת זרימת כסף, על פי FactSet, למרות שהיא אפילו לא במאה הראשונות מבחינת גודל.
יש לה אותה בעיה שיש לכל האחרות, שהוקלה במידה מסוימת בעקבות העובדה שרוב כספה מושקע דווקא ברובוטיקה ולא ב-AI. המניה הדומיננטית בה, באופן מתבקש, היא אנבידיה, אבל החברה עם הביצועים הכי טובים השנה היא חברה קטנטונת בשם C3.ai, שעלתה ב-210%.
המניה שמשקיעים ממוקדי צמיחה יאהבו
C3.ai היא חברה קלאסית למשקיעים שאוהבים להתמקד בנושא מסוים. זה כבר הגלגול הרביעי של החברה, לאחר שניסתה מודלים עסקיים שונים בפליטות פחמן, בניהול אנרגיה וב"אינטרנט של הדברים" - כל פעם בשינוי שם החברה - לפני שנכנסה לתחום ה-AI.
משקיעים הממוקדים בצמיחה יאהבו אותה, בגלל שההכנסות שלה גדלו כמעט פי שלושה בארבע שנים (אם כי מניותיה צנחו לאחר תחזיות מעט מאכזבות ביום רביעי).
יותר מדולר הפסד על כל דולר של מכירות
משקיעים שאכפת להם מהעסק צריכים להסתכל על מה שהחברה מוציאה כדי להגיע למכירות האלה: היא רשמה הפסדים של 36 סנט על כל דולר של מכירות לשנה שהסתיימה באפריל 2019, אז הונפקה, אבל בשנה האחרונה הפסידה מעט יותר מדולר על כל דולר של מכירות.
במקרה הגרוע ביותר, החברה מגשימה בחיים האמיתיים את הבדיחה הנושנה, להפסיד כסף על כל מכירה אבל לנסות לפצות על זה בכמות המכירות. במקרה הטוב ביותר, יכולתה של C3.ai להגדיל את כמות המנויים ולהופכה לרווחית עדיין טעונה הוכחה בשטח.
ישנם סיכויים טובים שהבהלה ל-AI היא בדיוק זה, עוד פעם אחת.
כמו עם בועת הדוט.קום הגדולה הרבה יותר, או הבועות הקטנות בתקופה האחרונה על הדפסה בתלת-ממד, טכנולוגיה נקייה, מטבעות קריפטו, מניות קנאביס וחברות SPAC, החברה תחזיק מעמד כל עוד ההייפ מתקיים, ואז תתמסמס.
מישהו, איפשהו, כנראה יעשה כסף גדול מ-AI, וחברות רבות יגדילו את הפריון. אבל בטוח שלא כל המניות שכיום רודפים אחריהן יצליחו, ואולי אף אחת מהן לא תצליח.
ומה עם השקעה על ידי אינטליגנציה מלאכותית?
מילה אחרונה: אם אתם חושבים לקנות קרן שמשתמשת ב-AI כדי לבחור את המניות עבורכם, אל תטפחו תקוות. הוותיקה בין הקרנות האלה היא AIEQ, קרן סל הסוחרת באקוויטי בכוח האינטליגנציה המלאכותית, שמשתמשת בווטסון של IBM כבר מ-2017.
מאז השקתה, התשואה על הקרן הייתה 34% כולל דיבידנדים, לעומת 82% על מדד S&P 500. אה כן, ומשקל המניות של אנבידיה ב-AIEQ קל מדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.