כדי לפתור את משבר האנרגיה בישראל נדרש יותר משתי תחנות כוח חדשות

הפסקות החשמל שהתרחשו ביום שישי האחרון ברחבי ישראל לא היו אמורות לקרות. החזאים הזהירו מעומס החום די זמן מראש, צריכת החשמל הגיעה בשעת השיא ל־12.5 אלף מגה־וואט - כאשר באוגוסט שנה שעברה הגיעה לכ־2,000 יותר ללא כל בעיה משמעותית - ועדיין כ־300 אלף בתים נותקו מחשמל. גורמים במשק האנרגיה מודים: "מישהו נרדם בשמירה".

● לקראת משבר אנרגיה? הפסקות חשמל חריגות ברחבי הארץ
● תסתכלו על דרום אפריקה ותחשבו על ישראל: איך נראים החיים ללא חשמל | ניתוח גלובס

אבל לא מדובר בבעיה חדשה שלא מוכרת לגורמי המקצוע. כבר ביוני 2021 הזהירה רשות החשמל מפני מחסור באספקת חשמל לתל אביב בשנת 2027. מתוך ארבע תוכניות שהוגשו לממשלה - הרחבת דוראד ו־OPC חדרה והקמת תחנות קסם וריינדיר - אושרו לאחרונה שתיים בלבד (הרחבת דוראד והקמת קסם). במשק האנרגיה מעריכים שהקמת קסם והרחבת דוראד תספיק כדי למלא את צרכי המשק עד 2030.

פגיעה בתחרות במשק האנרגיה

ההחלטה לאשר רק חצי מהתחנות שהוצעו טומנת בחובה בעיה כלכלית־תחרותית, יותר מאשר בעיית הספק. אחרי שייצאו מכרזים להקמת צמד התחנות בדוראד וקסם, המדינה תהיה תלויה בזוכים במכרזים כדי שלא להגיע למצוקת חשמל בסוף העשור. אם היו מוקמות 3־4 תחנות, היה קל יותר להוביל לתחרות ביניהן, מבלי שלקבלנים היו מנופים ללחוץ את המדינה בדרישות כאלו ואחרות.

תחנת קסם שאושרה, כוללת תוכנית לתחנת כוח בהספק של כ־780 מגה־וואט. לתחנה יש יתרון משמעותי: היא סמוכה לפרוזדור קווי חשמל במתח עליון, שבהם יש שני קווי הולכה שפנויים לקליטה מיידית. בדוראד, שההספק המקסימלי שלה כיום עומד על 860 מגה־וואט, נהנים מהיתרון שלאחר ההרחבה יוכלו עדיין להשתמש בחדר הפיקוד ובמערכת המיתוג הקיימים. ההרחבה תאפשר ייצור של 650 מגה־וואט נוספים.

צוות מיוחד יבחן את החלופה לייצור חשמל

העיכובים בהקמת תחנות הכוח, כולל בממשלות שבהן נכח שר האנרגיה כיום ישראל כ"ץ, לא מנעו ממנו להפנות כבר ביום שישי אצבע מאשימה לממשלת בנט־לפיד בלבד, לאחר הפסקות החשמל הנרחבות ברחבי הארץ. "השבוע העברתי החלטת ממשלה בתחום תוספת ייצור למשק החשמל, אחרי שהממשלה הקודמת נמנעה מקבלת החלטות בשל לחצים שונים", ציין שר האנרגיה. "כפי שראינו גם היום, משק החשמל מצוי במשבר קשה ובכוונתי לפעול להביא בקרוב החלטות נוספות לשינוי המצב".

במסגרת אותה תוכנית של השר כ"ץ לתוספת ייצור למשק החשמל, החלטה חשובה ללא ספק שנמנעו קודמיו לקדם בפועל, הממשלה החליטה על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ובהשתתפות רשות החשמל ומשרד האוצר. הצוות יבחן את החלופה המתאימה להמשך ייצור חשמל בתחנת הכוח רידינג: שיפוץ היחידות הקיימות או הקמת יחידות ייצור זמניות חדשות תוך בחינת שילוב ייצור חשמל מבוזר של אנרגיות מתחדשות ואגירה בגוש דן.

הפתרון עשוי להיות הקמת יחידות ייצור ניידות (פיקריות) בתחנת הכוח רדינג. פיקרים אלה מערכות שעובדות באמצעות טורבינות גז שמבוססות על מנוע סילוני. היעילות שלהן פחותה ורמת הזיהום גדולה. הן מיועדות רק לשעות "פיק", בהן הן מייצרות 20%־30% יותר.

בד בבד, הוחלט על קידום תיקון חקיקה במסגרתו יוכלו שר האנרגיה והתשתיות ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בהתייעצות עם רשות החשמל, לאשר לחברת החשמל להאריך את משך החיים ההנדסי של יחידות הייצור הקיימות בתחנה או להקים יחידות ייצור חדשות בשטח התחנה. כמו כן, תוכל רשות החשמל, באישור השר, לתת לחברת החשמל רישיון לייצור חשמל באתר רידינג, שהייצור בו הופסק באוקטובר, לזמן המינימלי הנדרש עד יישום "חלופת ההולכה" שתייתר את הצורך בייצור ברידינג.

שיפור התקשורת ותחזוקת התחנות

בינתיים, בזמן שאנשי הציבור מתקוטטים ביניהם על האחריות, לציבור שנותר בסוף השבוע האחרון שעות ללא חשמל בחום שהגיע ל־40 מעלות, חשוב יותר לדעת כיצד יראה הקיץ הקרוב.

מה יכולה המדינה לעשות כדי להימנע ממצבים כאלה? נקודה ראשונה היא בשיפור התקשורת בין שלל הגורמים האחראים על משק חשמל: משרד האנרגיה, חברת החשמל, רשות החשמל וחברת ניהול מערכת החשמל (נגה). בחברת החשמל טענו שבנגה לא הורו להם מספיק זמן מראש להפעיל את שתי יחידות הייצור הפחמיות, שאינן פעילות בשגרה, בתחנות רוטנברג שבאשקלון ובאורות רבין שבחדרה. אותן היחידות נדרשות לכ־36 שעות האצה במטרה לייצר יחד 900 מגה־וואט, כשביום שישי היו חסרים 700. כאשר בנגה הוכיחו שפנו לחברת החשמל כ־48 שעות מראש, התגוננו גורמים בחברת החשמל וטענו שאנשי נגה לא ענו להם בטלפון, ולכן לא הפעילו את היחידות הפחמיות.

השאלה האם חברת החשמל קיבלה מספיק זמן מראש פנייה מנגה לא רלוונטית. זאת משום שלפני שנה בדיוק כבר היו אמורים לצאת לדרך שתי יחידות הייצור החדשות מגז טבעי בתחנת חדרה. אלא שהן מתעכבות ועדיין לא הושקו. אם היו מוקמות בזמן, ניתן היה להפעיל אותן בטווח של שעות בודדות, ולא היה צורך להמתין יממה וחצי עד להרצת יחידות הפחם המיושנות. זאת, בנוסף לתקלה במתן אגירה שאובה שנמשכת כבר חודשים ארוכים ומגבילה עוד יותר את גמישות המערכת.

נקודה נוספת שצריך לטפל בה היא בתכנון תחזוקת התחנות. בעונות מעבר, שבהן הביקוש לחשמל נמוך יותר, מפורקות יחידות ייצור החשמל לצרכי שיפוצים ותחזוקה. למרות מזג האוויר הלוהט, תחילת חודש יוני מוגדרת עדיין כעונת מעבר לצרכי תחזוקה, ולכן חלק מהיחידות הושבתו דווקא כשנזקקו להן יותר מתמיד. ייתכן שצריך לתכנן את התחזוקה אחרת, או לפחות להכניס לתחזיות ייצור החשמל יותר ימים עם מזג אוויר קיצוני גם בתקופות מעבר.