האם אין מחקרים על הקשר בין לימודי ליבה לתעסוקה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: חיים ביטון
מפלגה: ש"ס
פלטפורמה: אתר כיכר השבת
ציטוט: "אין עדיין שום מחקר בעולם שאומר שמי שלמד ליבה הוא בסוף מפרנס יותר טוב"
תאריך: 29.5.23
ציון: לא נכון

העברת התקציב אמנם מאחורינו, אך נראה שהשיח הציבורי על אופן החלוקה עדיין בוער. בלב הביקורת שנמתחה עומדת תוספת התקציב למערכת החינוך החרדית, כ-2.7 מיליארד, מתוכה כ-1.2 מיליארד מיועדים עבור מוסדות מלמדים לימודי ליבה מלאים.

הגידול בתקציב למוסדות החינוך שאינו רשמי הוביל למחלוקת עזה מול אנשי משרד האוצר: הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, הזהירה בסקירה שפרסמה במהלך מאי כי המהלך צפוי "להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים". גם ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, ביקר בחריפות את הזרמת הכספים הללו. בחוות דעת שהגיש לממשלה טרם העברת התקציב הזהיר מפני ההשלכות בטווח הבינוני והרחוק לכלכלה הישראלית, ובכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה המשיך בקו: "כל מי שחושב שהבעיה הזו תיפתר בעצמה, בחוגים עם לימודי ליבה אחרי הצהריים, בהכשרות מקצועיות - טועה. זה כמו לרוקן את הים בכפית. אני חושב שכל הכלכלנים יסכימו כי במובן העמוק, החינוך הוא הקטר של המשק".

הכלכלנים אולי יסכימו, אבל השר במשרד החינוך חיים ביטון לא השתכנע. כשנשאל בשבוע שעבר על אזהרות הכלכלנים בראיון לאתר החדשות החרדי כיכר השבת, השיב חה"כ ממפלגת ש"ס כי אין דברים בגו ופסק נחרצות: "אין עדיין שום מחקר בעולם שאומר שמי שלמד ליבה הוא בסוף מפרנס יותר טוב או פחות. את זה נשים על השולחן, לכל המצקצקים בלשונם".

אלא שלאורך השנים, מחקרים רבים ברחבי העולם הראו קשר הדוק בין השכלה להצלחה בשוק העבודה ולרמות השכר. דוגמה אחת מני רבות ניתן למצוא במחקר שערך ב-2018 הבנק העולמי. החוקרים סקרו מעל 700 הערכות בעניין - וגילו שבין השנים 1950 ל-2014, התשואה להשכלה (כלומר, כמה שנת לימוד נוספת צפויה להגדיל את השכר) עמדה על 8.8%.

מחקר מרכזי נוסף, שנחשב לפורץ דרך בתחום, בחן את הקשר בין השכלה לכלכלה מזוית אחרת - והעלה אף הוא ממצאים המעידים על חשיבות מקצועות הליבה. פרופ' אריק הנושק מאוניברסיטת סטנפורד אסף את תוצאות מבחני פיז"ה ב־50 מדינות, משנות השישים ועד העשור הראשון של שנות ה-2000, והראה כי קיים מתאם בין איכות הלימודים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בציונים, לבין הצמיחה הכלכלית של אותן מדינות.

הקשר בין מקצועות הליבה לרמת השכר בישראל

גם בישראל, שורה של מחקרים הצביעה על מתאם בין מקצועות הליבה לרמת השכר. כך למשל, מחקרם של נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי פרופ' דן בן-דוד וסגנו פרופ' איל קמחי העלה כי ללימודי מתמטיקה ההשפעה הגדולה ביותר על ההכנסה העתידית, מבין כלל מקצועות הלימוד. השניים בדקו את פער השכר החודשי בין שכירים בני 42-35 בשנים 2016-2012 תוך פיקוח על שורה ארוכה של מאפיינים נוספים המשפיעים על השכר. הממצאים, שפורסמו ב-2020, העלו כי מי שלמדו מתמטיקה בהיקף של 3 יחידות השתכרו %27 יותר ממי שלמדו בהיקף נמוך יותר. פער זה גדל ל-%62 עבור מי שלמדו מתמטיקה בהיקף של 4 יחידות, וצמח ל-%115 בקרב מי שלמדו בהיקף של 5 יחידות.

"ההפתעה הייתה שזה השפיע באופן שונה בפריפריה ובמרכז", אומר לנו פרופ' בן-דוד. "תלמידי המרכז שעשו 5 יחידות השתכרו 14% יותר מאלה שעשו 5 יחידות בפריפריה". בדומה לממצאיו של פרופ' אריק הנושק, גם בן-דוד וקמחי משייכים את הפער לאיכות הלימודים: "התברר ששיעור המצטיינים הרבה יותר גבוה במרכז. ככל שהציון גבוה יותר, כך גם השכר".

לא רק מתמטיקה נמצאה כמשפיעה על השכר: מחקר של הלמ"ס משנת 2017 מצא כי קיים קשר משמעותי בין רמת השליטה בשפה האנגלית לבין השכר. כך למשל נמצא כי השכר הברוטו הממוצע לשעה עולה בהתאם לרמת הדיבור. בקרב יהודים, שכר המועסקים ששליטתם בדיבור באנגלית טובה מאוד הוא 72 ש"ח לשעה בממוצע, לעומת 41 שקל בקרב אלה שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל. המחקר אף העלה כי 19% מהחרדים מדווחים כי אינם יודעים לדבר אנגלית כלל, לעומת 5% בלבד בקרב החילונים.

בין השכלה להכנסה בחברה החרדית

אז אולי ביטון התכוון רק למחקרים העוסקים בהשכלת המגזר החרדי והקשר להכנסה? ובכן, גם על נושא זה נערכו בישראל מספר מחקרים לאורך השנים.

כך למשל, מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה משנת 2022 הראה את הקשר החיובי בין השכלה ותעסוקה בקרב גברים חרדים צעירים (25-34) ואת פערי השכר לפי רמות ההשכלה של גברים חרדים צעירים. בעוד שהשכר הממוצע של גברים חרדים צעירים עמד בשנת 2019 על כ-7.7 אלף שקל, ההכנסה בקרב מסיימי הכשרות מקצועיות (מה"ט) ומקבלי תארים אקדמיים הייתה גבוהה יותר ועמדה על כ-13.7 ו-15.0 אלף שקל בהתאמה. בנוסף, נמצא כי ההכנסה מעבודה של מסיימי תואר אקדמי במתמטיקה ו/או מדעי המחשב הייתה משמעותית יותר גבוהה - ועמדה על כ-22 אלף ששקל לחודש.

אלא שדוח מבקר המדינה העלה כי גם הגברים החרדים שמגיעים לאקדמיה, נושרים באחוזים מאוד גבוהים - 76% מאלו שהתחילו ללמוד לא סיימו את התואר. לדעת פרופ' בן-דוד, עובדה זו מהווה תמרור אזהרה מפני תוכניות ההכשרות למיניהן: "אין קיצורי דרך בחיים: מרבית הילדים שנמנעו מהם לימודי ליבה רציניים יתקשו מאוד לסגור את הפער אחר כך".

מחקר נוסף של פורום קהלת משנת 2021 ערך בחינה אקונומטרית של הגורמים המסבירים את הפער בהכנסות בין גברים יהודים שאינם חרדים ובין גברים חרדים, ומצא שניתן להסביר יותר מ- 78% מהפער בעזרת תכונות נצפות, כשהמרכזית בהן היא רמת ההשכלה.

הפער בהכנסות לא פוסח גם על החרדים שמשתלבים בענף ההייטק. דו"ח של משרד העבודה משנת 2022 הראה כי שכר עובדי ההייטק החרדים נמוך בממוצע בכ- 24% בהשוואה לשכרם של יהודים שאינם חרדים, כאשר הגורם המרכזי לפערי השכר הוא ההבדלים בהשכלת המועסקים.

לימודי ליבה בחינוך היסודי

פנינו לשר ביטון, והוא בתגובה טען כי כוונתו הייתה רק ללימודי ליבה בבתי ספר יסודי. האם אכן אין אף מחקר שמוכיח קשר בין לימודי ליבה בגילאי א'-ח' לבין ההכנסה העתידית? זה לא מדויק. ראשית, מפני שקשה לנתק בין תוצאות הלימודים בשלב זה לבין רמת ההשכלה הצפויה בגיל התיכון והלאה. ושנית, מפני שישנו מחקר השוואתי של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שאמנם אינו בוחן זאת ישירות, אך מעלה ממצאים השוזרים בין השניים.

המחקר בדק את השפעת רשת בתי הספר של ש"ס, מעיין החינוך התורני, ביישובים ברחבי הארץ בשנות ה-90, וערך השוואה בין אחים שלמדו ברשת החינוך של ש"ס לאחים שלמדו ביתר זרמי החינוך הממלכתי. התוצאות העלו כי שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה קטן ב-14% ושכרם השנתי ברוטו של המועסקים נמוך בקרוב לחמישית מאחיהם, אשר בעלי תנאי פתיחה דומים. זאת בניגוד לבוגרות הרשת - שם נמצא כי שיעור התעסוקה היה דומה לאחיותיהן, ושכרן השנתי ברוטו היה גבוה בשליש.

על אף שרשת החינוך זוכה לתקצוב מלא ומחוייבת בהתאם בהוראת לימודי ליבה מלאים, אין מידע מלא אודות היקף ורמת הלימודים הללו, אך כותבי המחקר מציינים כי לפי דיווח של הרשת עצמה משנת 2012 בתי הספר לבנות קיימו את תוכית הליבה כנדרש, בעוד כ- %21 מבתי הספר לבנים לא עמדו בכך.

מלבד ממצאים אלו לא מצאנו מחקר שמקשר באופן ישיר בין לימודי הליבה ביסודי להכנסה העתידית. הסבר אפשרי לכך, כפי שמעלה בפנינו פרופ' בן-דוד, קשור בקושי לאמוד את הישגי בתי הספר הללו,שכן כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020, רק חלק קטן של המוסדות החרדים המלמדים ליבה משתתפים במבחני מיצ"ב.

מטעם השר חיים ביטון נמסר בתגובה: "השר עומד מאחורי כל מילה שאמר בנוגע ללימודי הליבה במוסדות הפטור ביסודי. אין עדיין מחקר שמראה שלימודי ליבה מהווים החסם המשמעותי. כל המחקרים שנשלחו על ידכם, מחזקים את העובדה שחוויתו ואתגריו של הסטודנט והמשתלב החרדי נופלים על אזניים ערלות".

לסיכום, שורה של מחקרים שנערכו ברחבי העולם ובישראל הראו כי קיים קשר חיובי בין מקצועות הליבה לרמת השכר הצפויה. גם מחקרים שנערכו באופן ספציפי על המגזר החרדי הראו מתאם זה. בכל הנוגע לחינוך היסודי, קיים קושי לקבל מידע שכן גם המוסדות החרדים המלמדים ליבה נבחנים באופן חלקי למדי במבחנים הארציים. עם זאת, חטיבת המחקר של בנק ישראל העלתה כי בוגרי רשת בתי הספר של ש"ס, שלא עומדים בהיקף לימודי ליבה המלאים, מרוויחים פחות מאחיהם שלמדו בחינוך הממלכתי. לכן דבריו של השר לא נכונים.