בנכונותה לפסול שופטים מלדון בתיקים חיזקה חיות את אמון הציבור

דורון מנשה הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.  דון סוסונוב הוא עורך דין העוסק בליטיגציה מורכבת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמורה לפרוש מבית המשפט רק בעוד כמה חודשים, אבל כבר כעת ניתן לומר שיש דבר בו היא תרמה באופן משמעותי להגברת אמון הציבור במערכת המשפט. בשנים האחרונות חיות הובילה קו בלתי מתפשר של פסילת שופטים מלדון בתיקים כאלה ואחרים מהטעם של מראית פני הצדק (קרי, אמון הציבור במערכת המשפט).

דווקא בתקופה סוערת, זהו צעד בונה אמון לחיזוק אמון הציבור במערכת בתי המשפט, שבימינו נמצאת תחת מתקפה, ובמילותיו של השופט צבי טל ז"ל: "מראית זו מהווה שיקול חשוב מבחינת האמון שהציבור רוחש למערכת המשפט, אמון שהוא תנאי ראשון במעלה לעצם קיומה".

שחיקה מתמשכת

חשוב להדגיש: פסילתו של שופט מלהמשיך ולדון בתיק היא סוגיה עדינה ורגישה שבתי המשפט ממעטים לנקוט, שכן יש בדבר כדי לחתור תחת "תזת מקצוענות השפיטה". על־פי תזה זו, חזקה כי השופט היושב בדין יבצע את עבודתו השיפוטית ללא הטיות ובאופן מקצועי, וחזקה עליו שיפעל בהתאם לכללי הפסלות הקבועים בדין.

אין גם חולק כי פסילת שופט מלשבת בדין, בהיעדרו של חשש ממשי למשוא־פנים, מהווה צעד מרחיק לכת, שכן "הזכות לשבת במשפט היא גם החובה לעשות כן". על כך יש להוסיף כי נשיא העליון לשעבר אהרן ברק קבע לפני יותר משני עשורים כי "אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק... שאם לא כן נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה".

אולם מאז שדברים אלה נכתבו, נרשמה שחיקה ממושכת ומשמעותית באמון הציבור במערכת המשפט. דומה כי שחיקה זו הובילה למגמה סדורה בפסיקתה של הנשיאה חיות להתחשבות (כמעט אוטומטית) ב"טעמים של מראית פני הצדק" כשיקול רלוונטי בהליכי פסלות שופט.

כך, בינואר 2022 חיות פסלה שופט "מטעמים של מראית פני הצדק", לאחר שקבעה כי התבטאויותיו הנחרצות בדבר חוסר תוחלת התביעה, חורגות מהזהירות ומהמתינות שנדרשות ממנו. כך, ביולי 2022 חיות פסלה שופט "מטעמים של מראית פני הצדק", לאחר שקבעה כי להתבטאותו הנחרצת, לפיה הוא מאמין לטענות המשיבים בדבר אלימות שהפעיל המערער נגדם מבלי שצפה בראיות ומבלי ששמע עדויות, יש השפעה על ההליך.

לאחרונה מגמה זו התגברה. בפברואר ומרץ השנה חיות פסלה, מנימוקים דומים ("מטעמים של מראית פני הצדק"), שני שופטים מחוזיים ושופט לענייני משפחה. גם באפריל 2023 חיות פסלה שופטת, "מטעמים של מראית פני הצדק", לאחר שגזר הדין המקורי בוטל על־ידי ערכאת הערעור, והתבטאויותיה של השופטת בעת שניגשה לגזור מחדש את העונש חרגו מפתיחות הדעת המצופה, וקיימות עוד דוגמאות רבות להתחשבות בשיקול של "מראית פני הצדק".

אכן, אקטיביות יתרה בניהול ההליך עלולה לפגום במראית האובייקטיביות השיפוטית, ומכאן גישתה המתבקשת של הנשיאה חיות. חשוב להבהיר כי בית המשפט רשאי להביע מורת־רוח מהתנהלותם של הצדדים ובאי־כוחם, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות כשלעצמה, אף לא מחמת מראית פני הצדק. אבל ברור כי אין משקלה של הבעת מורת־רוח שאינה מעידה על "נעילת" דעתו של המותב הדן בהליך, כמשקלה של התבטאות בלתי זהירה ואף נחרצת לגבי התוצאה הצפויה של ההליך עצמו.

מה המטרה האמיתית

ועדיין, אם תשאלו את המבקרים, הרי שיש לשאול מבחינה פילוסופית האם אכן מדובר בפעולות המקדמות את הצדק או רק את "מראיתו"? ככל שמדובר בפעולות שעיקרן בקידום "מראית פני הצדק", השאלה המתעוררת היא האם ה"מראית" הזו היא אכן מטרה בפני עצמה (קרי, מסדר ראשון), אליה יש לחתור ללא קשר לעשיית צדק ואולי אפילו על חשבון עשיית צדק (ועל חשבון עצמאות השופטים בערכאה הדיונית) - או שמא היא רק נשענת על הצורך להראות את הצדק שנעשה, ואז מדובר בוודאי בערך מסדר שני שבשום אופן לא יכול לגבור על ערך מסדר ראשון.

מצד שני, ניתן לטעון כי עשיית הצדק ומראית פני הצדק שלובות ושזורות זו בזו. מה גם שפגיעה קשה במראית פני הצדק אינה ניתנת לתיקון אלא באמצעות פסילתו של המותב הדן בתיק.

כך או כך, אין חולק כי "מראית העין נועדה לקדם את אמון הציבור במערכת המשפט". לכן ברור שהנשיאה חיות תרמה בהחלטותיה האמורות להגברת אמון הציבור במערכת המשפט, שנמצא בשפל חסר תקדים בשנים האחרונות.

נקווה כי אמון הציבור, שהוא מרכיב חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה, רק ילך ויגבר גם לאחר מינויו של הנשיא המיועד, השופט יצחק עמית.