הכלכלה השבדית במשבר: האינפלציה מזנקת לשיעור דו-ספרתי, ושוק הנדל"ן בסכנת קריסה

במונחי סקנדינביה, שבדיה נמצאת בימים אלו במשבר של ממש. שיעור האינפלציה במדינה הוא דו־ספרתי (10.5% באפריל, בחישוב שנתי), יותר מכפול מהמצב בדנמרק השכנה ממערב, שהיא רף קבוע להשוואה. שוק הדיור נמצא בצלילה חופשית, אחרי עשורים של עלייה, וישנו חשש ממשי לפשיטות רגל של חברות נדל"ן גדולות. בניגוד לפינלנד, השכנה ממזרח, שהצטרפה לנאט"ו ומוגנת על ידי הברית, ההצטרפות של שטוקהולם ניצבת בפני קשיים משמעותיים בשל ההתנגדות הטורקית. 

● המס בנורבגיה עלה, ומספר שיא של מיליונרים ברחו 
● סעודיה חותכת את הפקת הנפט בפעם השלישית בשנה, ומציבה את ישראל בפני דילמה | ניתוח

מקור המשבר התוקף את שבדיה, הכלכלה השביעית בגודלה באיחוד האירופי, הוא האינפלציה הגבוהה במדינה. זו נחשבת לאחראית המרכזית ל"פיצוץ הבועה" בתחום הדיור שמתרחש בתשעת החודשים האחרונים.

עליות המחירים במדינה החלו מהקוקטייל הרגיל של מחירי אנרגיה ומזון מזנקים בעקבות המלחמה באוקראינה, ויחד עם שוק עבודה הדוק יחסית, התפשטו למגזרים נוספים. בנוסף, הקרונה השבדית (המדינה חברה בגוש האירו אך שומרת על עצמאות מוניטרית) נחלשה לעומת מטבעות אחרים, מה שייקר את היבוא למדינה והגביר את האינפלציה. בשנה האחרונה איבד המטבע יותר מ־10% מערכו ביחס לדולר והאירו. התוצאה היא שמדד הליבה השבדי עומד על 8.7% מטאוריים, לעומת 5.2% בגוש האירו. ההשפעה החריפה של היחלשות המטבע על האינפלציה במדינה עשויה להוות תמרור אזהרה לישראל, שנאבקת עם מגמת היחלשות דומה.

בתגובה לאינפלציה המטפסת, הריקסבנק, הבנק המרכזי השבדי, העלה ריבית ל־3.5%, בסדרה רצופה של העלאות, כשהוא מייקר באחת את החזרי החוב הרב שלקחו משקי בית וחברות שבדיות בשנים האחרונות. בנוסף, הבנק "מקפיא" את שוק המשכנתאות ששיגשג ותידלק שוק דיור לוהט.

השבדים מובילים את אירופה בפסימיות

הבנק השבדי ניצב למעשה בפני אותן דילמות של בנקים מרכזיים אחרים, מירושלים ועד לפרנקפורט, אולם נראה כי ההשלכות בשבדיה הן חריפות יותר. לחברות הנדל"ן הממונפות בכבדות של שבדיה, שעד כה ראו רק עליות מחירים, התקופה הנוכחית היא איום שעלול להתפשט גם למגזר הפיננסי ולבנקים.

אחת מחברות הנדל"ן המחזיקות באלפי דירות בשבדיה - SBB, למשל, הודיעה בשבועות האחרונים על השעיית דיבידנדים והחלפת המנכ"ל לאחר שערך המנייה שלה קרס ב־90% בשנה החולפת - לא סימנים מעודדים במיוחד. השבוע כבר הודיעה החברה כי היא בוחנת אפשרויות למכירה כוללת, או מכירה חלקית, כדי להשיג נזילות במהירות.

השבדים רואים כיצד האינפלציה המטפסת, הגבוהה מזה יותר משלושה עשורים, שוחקת את חסכונותיהם ומייקרת את הלוואותיהם. סקר כלל־אירופי של חברת IPSOS שהתקיים בחודש שעבר מצא כי השבדים מובילים את אירופה בפסימיות בנוגע ליכולת הממשלה "להשתלט על האינפלציה" ולהחזיר אותה ליעד 2% המסורתי. 64% מהשבדים סבורים כי זה לא יקרה בשנה הקרובה (לעומת 40% בגרמניה ו־47% בישראל). 43% מהשבדים מעריכים כי ההכנסה הפנויה שלהם השנה תרד, במקום השלישי באירופה אחרי בריטניה וצרפת.

מגזר הדיור עלול להכריע את גורל הכלכלה

ולמרות זאת, דעת הקהל וכמה גורמים כלכליים רבי עוצמה במדינה מתנגדים להמשך העלאות הריבית מצד הבנק המרכזי. ליסה הארטמן, מארגון הגג של איגודי העובדים בשבדיה, אמרה לתקשורת כי על הריקסבנק "להירגע מיד" מרצף העלאות הריבית, מחשש להתרסקות הכלכלה ולפיטורים מסיביים.

דומה שהליך הנחיתה השבדי מעידן של ריביות אפסיות וכסף זול הוא תנודתי יותר מאשר במדינות אחרות באירופה. נגד הציפיות ולמרות העלאות הריבית, התגלה בשבוע שעבר כי הכלכלה השבדית צמחה ב־0.6% ברבעון הראשון, בניגוד לצמיחה אפסית שחזו לה כלכלנים במדינה, וגם אלו מקרן המטבע הבינלאומית. הנתונים מחזקים את נכונות הבנק המרכזי להמשיך בהעלאות הריבית, אך מחלישים את התחזית שלו לגבי התכווצות כוללת של 0.7% השנה.

הרבה תלוי בעתיד מגזר הדיור השבדי, שידע עלייה מטאורית בשנים האחרונות. מחיר מדד המגורים השבדי זינק ב־100% בעשור האחרון, אבל אז החל לרדת בחדות במחצית השנה שעברה. בינתיים ירד המדד ב־20% לעומת השיא שנרשם באוגוסט 2022, כשהמומחים תוהים האם הגיע לתחתית או שהוא עדיין בדרך למטה.

חברות שבדיות שהתפתו לרכישות רבות במחירים יקרים, נמצאות בימים אלו בסכנה קיומית. על רקע זה, ההחלטה לגבי העלאת ריבית מצד הבנק המרכזי הופכת לחדשות מרכזיות במדינה. לפי הערכות סוכנות הידיעות "בלומברג", בשל הצמיחה המפתיעה שנרשמה, ולמרות שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה, צפויות העלאות נוספות, עד לרמה של 4% כבר השנה.

"המכתב הפתוח" שנשלח לארדואן

לכל אלו מתווסף המצב הגאו־פוליטי העדין במדינה, שהכריזה על רצונה להצטרף לנאט"ו יחד עם פינלנד השכנה, אך ראתה כיצד הניסיון מטורפד נכון לעכשיו על ידי נשיא טורקיה רג'אפ טאייפ ארדואן.

הנשיא הטורקי דורש מהרשויות השבדיות "מלחמה חסרת פשרות" במי שהוא מגדיר כטרוריסטים כורדים. השבדים הבהירו כי הם נענו לרוב הדרישות הטורקיות, בין היתר על ידי הוצאת ארגונים מסוימים מחוץ לחוק, וסיוע צבאי למדינה למרות פעולותיה בצפון סוריה, אך "אינם יכולים לעשות יותר". בשבוע החולף פירסם ראש הממשלה השבדי "מכתב פתוח" לארדואן בו הוא מבקש מהנשיא לאשר את ההצטרפות ומציין את "הצעדים הנקודתיים" ששטוקהולם כבר ביצעה. נכון לעכשיו, הנשיא הטורקי לא הגיב.