כתבת וול סטריט ג'ורנל ניסתה את המשקפיים החדשים של אפל. זה מה שהיא חשבה

שברים צבעוניים של זכוכית צבעונית (דיגיטלית) מרחפים סביב החדר (האמיתי). באוזן שלי, קול עדין לוחש, "זכרי כמה רב ערך יכול להיות כל רגע ורגע בחיים". היא אומרת לי להירגע ולנשום עמוק כשאני רואה גלי אוקיינוס (דיגיטליים) נשברים על שולחן הקפה (האמיתי).

● עם תג מחיר גבוה במיוחד: כל מה שכדאי לדעת על המשקפיים החדשים של אפל. ולמה המשקיעים מאוכזבים 
● אחרי שהשווי קפץ: אינטל מוכרת מניות מובילאיי ב-1.4 מיליארד דולר 
● הביקור של יזם ה־AI ששינה את העולם והתפקיד המפתיע של מיקרוסופט ישראל 

מן הסתם, גברת, אני לא יכולה להירגע. מחוברים לפנים שלי 3,500 דולר. עד כמה שהדימויים מרגיעים, אני מנסה לזכור הכול על הרכבת המשקפיים החדשים של אפל, Vision Pro, כדי שאוכל להעביר את החוויה הלאה לקוראי הטור הזה.

רגעים ספורים אחרי שאפל הכריזה על המשקפיים הראשונים שלה למציאות משולבת ביום שני בכנס המפתחים העולמי שלה, הסיעו אותי בעגלת גולף מרחק קצר לבניין חסר ייחוד בקמפוס הגדול ודמוי ספינת חלל של החברה. לא, האנשים של אפל לא שמו לי שקית על הראש - אבל הם כן הלבישו את מחשב הפנים העשוי אלומיניום וזכוכית לפנים שלי, והכניסו לי לכיס את ערכת הסוללות שלו.

ה־Vision Pro יהיו הכניסה הראשונה של אפל לשוק הזה כשהמשקפיים יושקו בתחילת השנה הבאה. הן מגשרות בין מציאות מדומה - שבה אתם לגמרי מועברים לעולם מדומה - למציאות מרובדת - שבה אתם רואים אובייקטים וירטואליים על גבי העולם האמיתי שלכם.

אפילו אם שוכחים את המחיר הבלתי נשכח, לא לכולם מתאימה הערכה. אולי אפילו לא לרוב האנשים. בזמן ההדגמה שלי שארכה 30 דקות, הרגשתי את משקלה על האף והיא עשתה לי מעט בחילה (אפל אומרים שהדברים האלה ישופרו עד שהמשקפיים יחלו להיות מופצים בתחילת שנה הבאה). אבל וואו... הממשק ותנועות היד אינטואיטיביים, סרטים בתלת־ממד סוף כל סוף נראים הגיוניים והתחושה באמת הייתה כאילו דינוזאור ענק שובר קיר שנמצא ממש לפניי.

לא הרשו לי לצלם או להסריט, אבל הנה הניסיון שלי להכניס אתכם לחוויה

איך זה ללבוש אותם?
התחושה היא כאילו אפל תקעו לי אפל ווטש ענק על הראש - בדרך טובה. כמו הפריט הלביש של אפל, רצועת הראש של המשקפיים נעטפת בעדינות סביב הגולגולת. בינתיים, המשקפיים עצמם, בהם נמצאת כל הטכנולוגיה, נראים ומותאמים כמו מוצר שעוצב על ידי אפל.

ב־15 הדקות הראשונות של ההדגמה, לא יכולתי להאמין כמה הם נוחים - הרבה יותר נוחים מ־Meta Quest Pro או Quest 2. אבל עדיין מדובר בהרבה טכנולוגיה על הפנים. עד סוף ההדגמה, החלק העליון של האף שלי והמצח שלי החלו להרגיש את המשקל. באפל אומרים שאי הנוחות הזו הייתה בגלל שהמכשיר לא היה מותאם בצורה מושלמת לפנים שלי. כמו כן, כשנגעתי בשוליים סביב המסך הקדמי, הם היו חמימים.

האם הרגשת כאילו את הולכת להקיא?
המשקפיים שונים מכל קסדת ראש אחרת שניסיתי בגלל הקלות שבה עוברים בין לראות את העולם האמיתי והעולם הדיגיטלי. כפתור שדומה לכתר של שעון אפל ווטש שנמצא לצד המשקף הימני מאפשר לכם לשלוט ברמת הרוויה: כדי לראות עולם יותר וירטואלי מסובבים לצד אחד; כדי לראות יותר מהמציאות, מסובבים לצד השני.

המשמעות היא שיכולתי לראות את הידיים שלי בבהירות כשהסתכלתי למטה - הרבה יותר בבהירות מאשר במשקפיים אחרים שיש להן יכולות שקיפות מקבילות. יכולתי לקרוא את הפנקס שלי על השולחן. אבל אם לא רציתי לראות אותן, יכולתי בקלות לסלק אותן מהתמונה. זה מאפיין מאוד מגניב, אבל ככל שעשיתי את זה יותר, הרגשתי יותר בחילה.

האם התגעגעת לכך שיש לך כפתורים?
כפתורי בקרה במשקפיים אחרים נותנים תחושה הזהה לזו שחווינו עם עטי הכתיבה הדיגיטלית בעולם הסמרטפונים לפני שהיו לנו מסכי מגע. עם ה־Vision Pro, העיניים שלכם הן הסמן, והאצבעות הן הכפתורים.

אפילו בפרק הזמן הקצר בו לבשתי את הערכה, הניווט בה הפך לטבע שני. לחצתי על הכתר הדיגיטלי כדי להגיע למסך הבית בעל המראה המוכר. כדי לבחור, הצמדתי אצבעות באוויר. כדי לגלול, הצמדתי אצבעות באוויר וגררתי לכל כיוון שרציתי. רוב הזמן דברים עבדו באופן חלק. בכמה מקרים, ניסיתי ללכוד מטרה קטנה יותר ופיספסתי.

מה רואים שם בפנים

אפל הראו לי מבחר הדגמות. מבחינתי, יש רק שני מקרי שימוש אטרקטיביים לדבר הזה כרגע:

עבודה: אולי המשרד דווקא מוצלח יותר כמחשב פנים. יכולתי לפזר כמה אפליקציות בחלל שמעל שולחן הקפה - הודעות, פתקים וספארי. במקום שיהיו לי מסכים רבים, אפשר פשוט לפזר את המסכים הווירטואליים האלה ברחבי החדר. אפל הראתה את המשקפיים עובדים עם מקלדת ומשטח עכבר במצגת שלה, אבל אני לא התנסיתי בכך.

יכולתי גם לעשות שיחת פייסטיים עם עובדת של אפל - מלבד העובדה שזה לא רק היה סרטון שלה, אלא גרסה תלת־ממדית שלה. בעוד שחלקים מסוימים מהפנים שלה לא נעו כמו שצריך, היא הייתה יכולה להוציא לשון, להרים ידיים ולעשות הרבה הבעות פנים שונות.

במהלך השיחה, היא הייתה מסוגלת לפתוח לנו מצגת כדי לעבוד ביחד. החוויה הייתה יותר טבעית מלהחזיק שני חלונות פתוחים על המחשב.

צפייה: לאחר עשרות שנים של הבטחות לטלוויזיה תלת־ממדית, האם הפעם... זה קורה? האמינו לי, אני סקפטית. אני אף פעם לא בוחרת בזמני ההקרנות בתלת־ממד בקולנוע אבל הופתעתי מהמידה בה נכנסתי לסרטון תלת־ממדי מהסרט "אווטאר: דרך המים".

מה שיותר מגניב היו צילומי תלת־ממד וסרטונים שאפל לכדה באמצעות המשקפיים. (כפתור המוקדש לכך בצד שמאל של המכשיר מאפשר ללובשים לצלם, אם כי לא יכולתי לנסות זאת בעצמי). בסרטון תלת־ממד קצר אחד, ילדים מכבים נרות על עוגת יום הולדת תלת־ממדית בזמן שהם יושבים על ספה תלת־ממדית. בסופו של דבר החוויות האלה יהיו גם הן אינטראקטיביות. באחת ההדגמות, פרפר תלת־ממדי עף מעליי ונחת לי על האצבע. בדיוק כמו עם האייפון, מה שיעשו מפתחי אפליקציות עם המכשיר הזה יגדיר את איך שנשתמש בו.

האם יכולת לראות את העתיד? האם מדובר בלהיט?
בסוף ההדגמה, הורדתי את המשקפיים והרגשתי שני דברים:
וואו, ממש מגניב.
האם הרגע עשיתי סמים?

אפל מבדלת עצמה עם חוויה שהיא מקורקעת לגמרי במציאות. זו לא מציאות מדומה בה מתחמקים מהסביבה. במקום זה, מדובר בלהביא את העולם הדיגיטלי לעולם האמיתי. מה שאפל מכנה "מחשוב במרחב".

אבל, כשהורדתי את המשקפיים, הרגשתי כאילו הייתי במקום אחר, ורק עכשיו חזרתי למציאות.

החזרה למציאות

אולי זה היה הורדת המשקל מהראש. אולי זה בגלל שכשיכולתי סוף כל סוף לראות שוב עם העיניים שלי - להסתכל על הפנקס שלי, או הידיים שלי או אנשים אחרים בחדר - הבנתי שאני לא רואה את העולם דרך מסך. אפילו המסך החד של אפל עם 23 מיליון פיקסלים לא יכול להוות תחליף לראייה רגילה. אולי זה האתגר הגדול לטווח הרחוק: לגרום לנו לשכוח את ההבדל.

או כפי שאמרה הקריינית במדיטציה, "זכרו כמה רב ערך יכול להיות כל רגע בחיים". אפל רוצה שנבלה יותר רגעים מהחיים שלנו בדברים האלה. האם הרגעים האלה יהיו בעלי ערך?