אפי נוה לבג"ץ: יש לאפשר לציבור לבחור גם את מי שמידותיו אינן כליל השלמות

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, המתמודד על ראשות לשכת עורכי הדין בבחירות שייערכו ב-20 ליוני, הגיב היום (ג') לעתירה לבג"ץ הדורשת לפסול את התמודדותו.

נוה טוען כי פסק הדין שניתן בעניינו בפרשת מעבר הגבולות אינו חלוט, מאחר שיש לו זכות לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ולכן לא ניתן כלל לבחון אם יש קלון במעשיו.

הוא מוסיף כי יש לתת משקל לזכות הציבור לבחור בבחירות חופשיות גם את מי ש"מידותיו אינם כליל השלמות", וכי הציבור מודע להרשעתו ויוכל לקבל החלטה. 

● למרות הרשעתו בפלילים: הקשיים המשפטיים בפסילת אפי נוה מהמרוץ ללשכת עורכי הדין 
● בית המשפט קיבל את עתירת אפי נוה וביקר את לשכת עורכי הדין 
● המועמדים המובילים וחזרתו של אפי נוה: מי יהיה היו"ר הבא של לשכת עורכי הדין 

נוה הורשע בספטמבר 2022 בעבירות של קבלת דבר במרמה ומעבר על חוק הכניסה לישראל, לאחר שבעת שכיהן כראש לשכת עורכי הדין, הסתיר את מעבר בת זוגו, היום אשתו בר נוה, בביקורת הגבולות בנתב"ג ביציאה ובכניסה, על רקע סכסוך גירושים ובמטרה למנוע את רישומי יציאת בת הזוג מישראל. נוה הזדהה, והונפק לו אישור מעבר. בת זוגו לא הזדהתה בעצמה בשום שלב. בת הזוג עבר עם אישור המעבר, ונוה נצמד לגבה של נוסעת אחרת והשתחל בשער המעבר. הוא נדון למאסר על-תנאי וקנס. ערעורו נדחה בסוף מאי השנה על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז.

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה למנוע את התמודדותו לראשות לשכת עורכי הדין בעקבות הרשעתו בעבירה של קבלת דבר במרמה ויציאה וכניסה לישראל שלא על-פי הדין. העתירה הוגשה נגד ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין, ועדת האתיקה של הלשכה ופרקליט המדינה המחזיק בסמכות להגיש קובלנה משמעתית.

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר כי "אפי נוה הוא עבריין, אשר השתמש בכוחו ובמעמדו כראש לשכת עורכי הדין באופן מחפיר, ובמיוחד בכל הקשור למינוי שופטים. כהונתו של נוה כראש הלשכה מהווה כתם מוסרי על הגילדה המקצועית החשובה הזאת".

נוה על הרשעתו: עבירה טכנית רישומית

נוה טוען כי אין קלון במעשיו. לטענתו, מדובר ב"עבירה טכנית-רישומית", והנזק שנגרם למדינה הוא ערטילאי ובמדרג הנמוך ביותר. זאת למרות קביעת בית המשפט המחוזי בערעורו, לפיה "העבירות כלל אינן ברף התחתון, שכן הן בוצעו תוך הצגת מצג כוזב, בצוותא ולאחר תכנון מוקדם, הן ביציאה מישראל והן, לאחר עבור כשבועיים, בכניסה אליה, כך שהייתה הזדמנות למערערים להרהר במעשיהם ולהימנע מלחזור עליהם שוב".

בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי "משעה שמדובר במי שעומד בראש לשכת עורכי הדין, כל עבירה על החוק, קלה כחמורה, 'קשורה', לכל הפחות בעקיפין לתפקיד זה".

השופטים הוסיפו כי "אמון הציבור במערכת המשפט, לרבות עורכי הדין המהווים חלק בלתי נפרד ממנה, נפגע לא רק אם עורך דין, ובוודאי מי שעומד בראש עורכי הדין, מבצע עבירה הקשורה לתפקידו כעורך דין, אלא גם אם עבר כל עבירה אחרת. וכפי שהיטיב לציין בית משפט קמא: כרום מעמדו ותפקידו של הנאשם - כך גם הציפיה הציבורית ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב, כמו גם ציפייה להיותו דוגמה ומודל לאחרים".

נוה טוען כי אין קשר בין העבירה לבין תפקידו כראש לשכת עורכי הדין, וכי קיים סיכוי אפסי לביצוע עבירה דומה. "קשה לראות, בלשון המעטה, כיצד אפשר למצוא בהם את 'הפגם המוסרי כבד-המשקל' שיוביל לקלון", מציין נוה בתגובה. לדבריו, הקלון צריך להיות "ברור ובולט" וקשור באופן מובהק לתפקיד.

בנוסף טוען נוה טענה פרוצדורלית, לפיה דרך המלך היא להגיש עתירה מינהלית ולא עתירה לבג"ץ, ועל כן יש לדחות את העתירה גם מטעמים פרוצדורליים.

ועדת האתיקה: לא מקרה המחייב השעיה זמנית

גם ועדת האתיקה של מחוז ירושלים, המטפלת בעניינו של נוה, הגיבה לבג"ץ מדוע לא הועמד נוה לדין משמעתי חרף הרשעתו בפלילים. הוועדה טענה כי עקבה אחר ההליך הפלילי שהתנהל נגדו והחליטה להמתין לתוצאותיו. לטענת ועדת האתיקה, לאחר הרשעתו של נוה בבית משפט השלום, היא  פנתה לקבל את תגובתו בדצמבר 2022, ואז החליטה להמתין לערעור. לאחר הערעור שוב התבקש נוה להגיב, וניתנו לו 30 ימים לשם כך. נטען כי הוועדה בחנה את המקרה לגופו, הפעילה שיקול-דעת ולא חרגה מסמכותה כאשר החליטה לסיום ההליך הפלילי בטרם נקיטת הליך משמעתי.

באשר לטענה כי היה עליה לפעול להשעייתו הזמנית של נוה מלשכת עורכי הדין בשל ההליך הפלילי, ועדת האתיקה השיבה כי היא בחנה את הנסיבות, וכי הן לא הצדיקו השעיה זמנית. זאת בשל היעדר עבר פלילי, העובדה שביצוע העבירות לא קשורות לעיסוקו של נוה כעורך דין, ולא נשקפת סכנה לעבירה דומה.

הוועדה ציינה כי יש הצדקה להשעיה זמנית רק בנסיבות שהמעשים קשורים קשר הדוק למקצוע. "נסיבות העניין לא נמנות עם אותם מקרים נדירים וחמורים במיוחד באופן המחייב מיד לאחר הגשת כתב האישום הגשת הליך משמעתי של בקשת השעיה זמנית".

התייחסות לפרשת "מין תמורת מינוי" 

הוועדה התייחסה גם לטענת התנועה לאיכות השלטון כי היה צריך להעמיד את נוה לדין משמעתי בשל פרשת "מין תמורת מינוי", בה התיק נסגר על בסיס הודעת המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר. לפי הודעת המשנה, ההתכתבויות בין השניים יכולה להוביל לקביעה כי היה מניע מושחת ואינטרסנטי בקיום מערכת היחסים האינטימית, אולם לאחר בחינת מכלול הטענות, לא ניתן לומר כי מדובר בפרשנות ובמסקנה הכרחיות.

נקבע כי קיים ספק סביר באשר לשאלת המניע לקשר האינטימי עם השופטת אתי כרייף, ומשכך המסקנה היא כי אין די ראיות כדי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת השוחד, ברמה הנדרשת במשפט פלילי. הוועדה השיבה כי אין בפניה "בדל ראיה" נגד נוה בפרשה, וכי לא ניתן לבסס קובלנה על החלטת המשנה. 

פסק הדין אינו חלוט 

גם ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין הגישה את עמדתה לבג"ץ. לפי התגובה שהוגשה על-ידי עורכות הדין מירית שלו ומורן קרונברג חורש ממשרד קסוטו, מאחר שלא ניתן פסק דין חלוט בעניינו של נוה, הוועדה לא מוסמכת לדון בשאלת הקלון. נטען כי אם עומדת לנוה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - פסק הדין אינו חלוט. בנוסף, נטען כי העתירה הייתה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים, מאחר שלו הסמכות לדון על החלטות הוועדה.

המדינה הגיבה לבג"ץ וטענה כי דרך המלך להגשת קובלנה היא לא על-ידי פרקליט המדינה אלא על-ידי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. בנוסף, נטען כי עדיין פסק הדין בעניינו של נוה אינו חלוט, ולכן העתירה לנקיטת ענישה משמעתית היא מוקדמת.