"אנחנו במצב חירום": מה מטריד את דובי פרנסס ואיך הפך יעד להפגנות

בחודשים האחרונים הפך דובי פרנסס, בעלי קרן ההשקעות Group11 ומשתתף קבוע בתוכנית "הכרישים" של קשת 12, לאישיות מושמצת בפרופילי הרשתות החברתיות של כמה מבכירי ענף ההייטק הישראלי. הגישה הפשרנית שהוא מפגין כלפי בכירים בממשלה, ובהם ראש הממשלה נתניהו, עוררה את זעמם של בכירי המחאה אשר מעדיפים לדבר בקול אחד - זה המתנגד למהלכי הממשלה בתחום המשפט והנשיאה בנטל הכלכלי-חברתי.

ההתבטאויות נגד מנהלים בחברות כמו פאפאיה גלובל וריסקיפייד שהצהירו על הוצאת כספים מחשבונות בנק ישראלים, המפגש הסודי עם ראש הממשלה נתניהו בחודש שעבר ובתחילת השבוע עם שר החינוך יואב קיש, הבהירו להם סופית שפרנסס איננו שותף לתפיסת העולם שלהם.  

● המראיין שמצא את הדרך אל לבם של היזמים הגדולים בעולם - ועושה מזה מיליונים
● זוהר לבקוביץ': "אחרי הפרסומים על סגירת החברה, נפתחו שערי הגיהנום" 
● "במקום חדרים מפוארים, השקענו בדיגיטל": מייסדת רשת המלונות הכי מפתיעה בישראל

בימים האחרונים ערך פרנסס מעין סבב ניצחון אישי קטן, כאשר שיתף בגאווה תמונות מביקור המנהלים הבכירים ב-OpenAI, חברת הבינה המלאכותית המדוברת שמאחורי מנוע הדיבור ChatGPT, שהמנכ"ל שלה, סם אלטמן, הגיע לארץ לביקור בזק. פרנסס התברר כמי שאירח את משלחת הבכירים - שכללה שמות בולטים כמו איליה סוצקבר, אחד ממייסדי OpenAI, ישראלי לשעבר שעקר לקנדה; אנה מקאניו, סגנית נשיא למדיניות ציבורית; בראד לייטקאפ, סמנכ"ל התפעול; יניב מרקובסקי, ראש צוות בתחום הבינה המלאכותית וביאנקה מרטין, ראש הצוות הטכני.

הוא גם דאג לנצל את ההזדמנות ולהפגיש את המשלחת הבכירה עם חברות הפורטפוליו שלו ועם מנכ"לים ומשקיעים אליהם הוא קרוב: שליו חוליו, ממייסדי NSO, כיום מנכ"ל וממייסדי דרים, חברת הסייבר הישראלית בה מושקע פרנסס; אלכס בואזיז, מייסד חברת ניהול התשלומים דיל (המתחרה בפאפאיה גלובל, א"ג); עמית בן דב, מנכ"ל גונג; אריק שטילמן, מנכ"ל ראפיד; חן עמית, מנכ"ל טיפלתי; ובכיר באנבידיה ישראל בשם נתי אמסטרדם.  

המשלחת החלה את היום במשרדי מאסטרסקול, חברת פורטפוליו של פרנסס שמספקת מערכת לניהול קורסים אונליין עבור אוניברסיטאות וחברות הייטק ובתקופת בועת הקורונה ניהלה קורסי הכשרה להייטק לאלפי סטודנטים שחלמו על אקזיט. המשלחת אירחה את שר החינוך יואב קיש במשרדי הסטארט-אפ, ומשם המשיכה לאירוע קוקטייל במשרדי דרים של חוליו בשרונה, לא הרחק משם וסיימה אותו בארוחה במסעדת קלארו. פרנסס מסרב לספר כיצד נוצר הקשר עם החברה ומדוע דווקא הוא נבחר לארח אותה. "מאז 2006 אני מתגורר בארה"ב, חי בקליפורניה ועובד בעמק הסיליקון - יש לי מניפה של קשרים שמאפשרת לי להגיע בתוך זמן קצר לאנשים שאני צריך להגיע אליהם".  

"אי-אפשר לחגוג על העבר ולספר לעצמינו מור"קים"

את תוכן המפגשים עם צמרת החברה המסקרנת בעולם פרנסס איננו חושף, אך מגלה כי אחת ממטרותיו במפגשים עם פוליטיקאים ואנשי התעשייה היא הצגה של תוכנית לקידום בינה מלאכותית בישראל עליה הוא שוקד.

"ישראל חיה על הסיפור של ה'סטארט-אפ ניישן', אבל אנחנו לא יכולים לחיות עליו לעד, אלא להתקדם לעידן הבינה המלאכותית", הוא אומר בראיון לגלובס. "אי-אפשר לחגוג על העבר ולספר לעצמינו מור"קים. ראשית, אנחנו חייבים להביא כמה שיותר מהבכירים בתחום הזה לישראל ולקיים כמה שיותר פגישות: החל מאילון מאסק, דרך מנכ"ל אנבידיה ועד סם אלטמן; אנחנו חייבים לפתור את סוגיית המימון - בגלל המשבר העולמי בהשקעות בהייטק נסיים את השנה עם 5 מיליארד דולר סך-הכול בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים. זהו סכום שיעמיד אותנו בחסר אל מול זרם השקעות שכבר התרגלנו אליו בעבר - ובחסך של 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות רק כדי לשמר את המומנטום. לכן, את הוואקום שנוצר כתוצאה מהשקעות מבחוץ, חייבים למלא מבפנים".  

הממשלה תסייע?  
"כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה: המוסדיים צריכים להשקיע ולהעלות את ההקצאה שלהם לנכסי הון סיכון - הרבה מעבר לרמת ה-0.8% כפי שקורה היום. שותפי קרנות ההון סיכון - כמוני - צריכים להבין שהם במצב חירום לאומי ולוותר על דמי ניהול עבור קרן שמגויסת בבציר השחון".  

אין אח ורע בהיסטוריה לכך למנהלים בקרן הון סיכון שמוותרים על דמי ניהול שלהם.
"אבל גם לא היה אח ורע למצב שאליו הגענו. אנחנו במצב חירום לאומי, מגיע הרבה פחות כסף לישראל ויש מהפיכה בבינה המלאכותית. מקור היובש בהשקעות לא קשור לרפורמה המשפטית אלא למצב הכלכלי העולמי. אבל מה שמאפיין אותנו כישראלים, הנכס שתמיד היה לנו הוא היכולת להיכנס יחד תחת האלונקה ולעבוד יחד. גם הממשלה צריכה לספק ערבויות, שלאו דווקא תובעות כסף מתוך תקציב המדינה. יש לממשלות דרכים לסייע לשוק לזוז יותר מהר גם בלי להפסיד כסף. חייבים לדאוג גם לחינוך ולהכשיר כאן 100 אלף מהנדסי בינה מלאכותית בתוך זמן קצר. בישראל מוזרמים לשוק 30-40 אלף מהנדסים מדי שנה דרך הצבא, האונברסיטאות וההכשרות - כך שיש לך פער גדול כדי להגיע למטרה הזו".  

כיצד תכשיר 100 אלף מהנדסי בינה מלאכותית כאשר הממשלה פוטרת את הצעירים החרדים מלימוד אנגלית ומתמטיקה - שבלעדיהם לא יוכלו לעבוד בתחום?  
"אנחנו צריכים למצוא דרכים יעילות לחשוב על חינוך בקנה מידה גדול ולאתר דרכים מהירות כדי להכשיר מהנדסי תוכנה, מהנדסי בינה מלאכותית - והם צריכים להגיע מהשכבות החלשות ביותר בחברה - חרדים וערבים ישראלים. יש בישראל 1.2 מיליון חרדים והאוכלוסייה הזו צומחת ב-4.4% בשנה, כלומר הקבוצה הזו מכפילה את גודלה בכל 16.3 שנים. בתוך 15 שנים החרדים, הדתיים והערבים יהיו רוב במדינה - כך שההפגנות הן במקומן, אבל התפקיד שלנו הוא להושיט יד לאוכלוסייה דרך החינוך. פלטפורמות כמו זו של מאסטרסקול יכולות להכשיר אותך, למשל, להיות מורה לאנגלית בתוך שנה. יש כאן את המוחות הטובים ביותר בתחום: איליה סוצקבר שכתב את המודל הבסיסי של OpenAI, או נועם שזיר, אחד המדענים החשובים בעולם שניסחו את האני מאמין של התחום - אז אל תגידו לי שאי-אפשר לפתור את הבעיות כאן. היכנסו כולכם מתחת לאלונקה ותתחילו לסחוב - במקום לירות בנגמ"ש, בואו ונהפוך את ישראל לאומת הבינה המלאכותית, במקום לאומה נחשלת שבה האזרחים יורים בנגמ"ש".  

אתה בשר מבשרו של ענף ההייטק הישראלי, אתה בוודאי מבין את החשש של המוחים מפני החקיקה המשפטית. הרי גם המשקיעים הזרים מביעים חשש כבד מפניה. הם יודעים שהיא עלולה לסכן את היכולת שלהם לשמור על הקניין הרוחני בישראל ולהקטין את הסיכוי לזכות למשפט הוגן בכל סוג של בוררות
"ההפגנות חשובות, אפילו נכחתי בחלקן. אבל אני מסתכל על שנת 2030 - אנחנו חייבים להפעיל את תשומת הלב לדברים אחרים, יש מצב חירום לאומי ומי שלא מבין מפספס לגמרי לאן העתיד הולך. התפקיד שלי להיות עתידן, אני משקיע בעתיד. אנחנו הולכים לכיוון שאם לא נערך אליו כאומה נפספס. שני הצדדים של המפה צריכים לרדת מהעץ. להתגמש".  

אתה תומך בחקיקה המשפטית?  
"אני לא תומך בחלקים רבים של הרפורמה, אבל באותה מידה אני גם לא תומך במה שנעשה כאן, בכך שאנחנו מרשים לעצמנו לרוץ ולהפגין מול משרדים של חברה אחרת כי יש לנו עמדה אחרת, או לטנף על משקיעים אחרים ברמה של הוצאת דיבה שבכל מקום אחר היתה יכולה להיות מושא לתביעות בנושא. איבדנו כל פרופורציה - אנשים בעילום שם יכולים להוציא דיבתו של אחר בטוויטר. אנחנו חייבים לחזור למה שהוביל להצלחה שלנו בעבר: לכידות, איחוד ולעצור את הטירוף. אנחנו צריכים להתמקד בתוכנית שלנו להפוך לאומה של בינה מלאכותית ולהביא לכאן את כל המנכ"לים, החברות ויצרני השבבים החשובים בתחום".  

"אנחנו צריכים להפוך לאומת הבינה המלאכותית"

כאשר פרנסס מדבר על הפגנות מול חברות הייטק - הוא מתכוון למחאה שנערכה מוקדם יותר השבוע מול משרדי מאסטרסקול בבניין רובינשטיין בתל אביב, חברת הפורטפוליו שלו, בזמן המפגש שערך בין שר החינוך יואב קיש לבין בכירי OpenAI. מובילי ארגון "מחאת עובדי ההייטק", שמו לב לכך שקיש נכנס לבניין עם צוות האבטחה שלו והזעיקו את חבריהם. תוך דקות התאספו עשרות הייטקיסטים אל מול דלתות המשרד כשהם קוראים קריאות מחאה, ועם יציאתו של קיש, הבריחו אותו ואת צוות האבטחה שלו לחדר מדרגות צדדי. "הם ניסו לפרוץ את הדלתות בכוח", אומר פרנסס. "זה עורר קצת עצבנות ומשם התקדמנו במהירות הלאה בשיחות החשובות. שאלנו כיצד נוכל להשתמש בפלטפורמות הבינה המלאכותית, כמו זו של OpenAI או כל מודל שפה אחר, כדי להפוך את מערכת החינוך ליעילה יותר, להכשיר כמה שיותר אנשים שקשה להגיע אליהם, לגעת ביותר אוכלוסיות חלשות באופן דיגיטלי, להכשיר במהירות כמה שיותר מורים ולבחון טוב יותר את התלמידים".  

 מתוך הביקור של משלחת OpenAI בישראל / צילום: אריאל זנדברג

סם אלטמן סירב לפגוש את נתניהו, אחרי שפגש את נשיא צרפת מקרון, ראש ממשלת בריטניה סונאק וראש ממשלת פולין מורבייצקי. הפגישה הרשמית היחידה עם ממשלת ישראל נעשתה בין דרג סגני נשיא בחברה לבין שר החינוך. כאזרח ישראלי, אתה לא מרגיש השפלה?  
"קשה לי להתבטא כלפי ההחלטות של סם אלטמן ואני באמת לא יודע איך זה נסגר בסוף, אבל האנשים של OpenAI שביקרו כאן לא היו בדרג זוטר - ביקר כאן אחד המייסדים, והאיש שכתב את קוד התוכנה של החברה (הישראלי לשעבר איליה סוצקבר, א"ג). היה להם יום אחד בלבד בישראל ואם הייתה פנייה ממשרדי ממשלה נוספים אין לי ספק שהיו עוד מפגשים כאלה".  

הבאת את אחד היזמים שלך, אילן טוויג מטריפאקשנס (Tripactions), לפגוש את נתניהו במצודת זאב לאחרונה. על מה דיברתם?  
"זה לא יהיה הגון לחשוף את תוכן השיחה, אבל אנחנו רואים את ראש הממשלה מדבר על חשיבות ההיערכות הישראלית למהפכת הבינה המלאכותית, כפי שראינו את השיחה שלו עם אילון מאסק. אני שמח לקחת חלק בתהליך החשיבה הזה, המטרה הרי מקדשת את האמצעים - זוהי הממשלה המכהנת ואנחנו צריכים לעזור לה כדי שנהפוך להיות אומת הבינה המלאכותית כפי שהיינו אומת הסטארט-אפ". 

אבל הפוליטיקאים לא רואים לטווח כל-כך ארוך. אכפת להם מההישרדות היומיומית, אין להם יכולת לתכנן מדיניות ל- 2030.  
"אני מאמין באמת ובתמים שגם פוליטיקאים מגיעים לעבודה כל יום בבוקר כדי לעשות טוב. הם רוצים לחזור הביתה ולספר לילדים שלהם מה עשו בעבודה ולא משנה מהי הנטייה הפוליטית. אם הם יכולים להגיד: עשיתי הסכם שלום, הבאתי את סעודיה לחתום על הסכם, הצלחתי להביא לפתיחת מרכז פיתוח של חברה גדולה כזו או אחרת - אז למה לא? הם הרי לא נהנים ממה שקורה כרגע וחשוב להם העתיד שבו כולם יוכלו לרדת מהעץ המאוד גבוה שכולנו טיפסנו עליו".  

אתה לא תמים מדי? נתניהו הרי מתקשה לפגוש אנשי הייטק בכירים בגלל המחאה. באת לו בזמן הנכון - גוזרים עליך קופון.  
"אני לא פוליטיקאי. אולי אני נאיבי, ואולי דווקא אני וחברות הפורטפוליו שלי מגיעים מחוץ לבעיה ומנסים לכוון את המצפן הפוליטי והמוסדי לכיוון שאליו אנחנו חושבים שכולם צריכים לצעוד?".  

המפגשים עם הפוליטיקאים והיציאה נגד דמויות בולטות במחאת ההייטק הזיקה למותג הזה שנקרא "דובי פרנסס" - שהוא גם משקיע שחשוב לו שמו הטוב כאשר הוא מגייס כסף ממוסדיים ישראלים. אתה לא מרגיש שאתה משלם מחיר אישי על כך?  
"אין אף אדם שניסה לקדם יוזמה - שלא שילם עליה מחיר כבד. לעולם לא תוכל לקדם קונצנזוס, לאחד צדדים שונים סביב מטרה משותפת ולשים אותם על פסים של שפיות בלי לשלם מחיר אישי. אני מקווה שבעוד כמה שנים נוכל לערוך שוב שיחה כזו ולהגיד שזה היה שווה את זה. אני רוצה לאחד את החברה שלנו בכל נימי נפשי - ומעולם לא הלכתי נגד המפגינים, לא אמרתי שההפגנות אינן ראויות, לא אמרתי שהרפורמה במתכונתה המלאה היא דבר טוב - כל מה שביקשתי הוא לא לעודד השתמטות ממילואים, להסיט כספים או לעודד ריצה אל הבנק. בעולם תקין כל אדם היה מסכים איתי על כך שאנחנו צריכים להתנהל באחריות, לא להיגרר לאמירות מפלגות ולהביע נגדן עמדה".