רשות מקומית המטילה היטלי פיתוח מאוחרים על מקרקעין באזורים מפותחים, צריכה לנמק ולהראות כי החיוב נשלח על בסיס בדיקה עובדתית מקיפה, כזו אשר מעידה על העדר תשלום בעבר. רק אז יעבור הנטל אל בעל הנכס להוכיח ששילם - כך קבע ביהמ"ש העליון בפסק דין שקובע את גבולות החיוב בהיטל פיתוח - שנים ארוכות לאחר שעבודות הפיתוח כבר הסתיימו והתשתיות כבר חוברו.
בימים אלה מתנהלים כ־10 הליכי יישוב סכסוך בין המדינה לבין רשויות מקומיות שונות ביחס לחיובים בהיטלי פיתוח, ולפסיקה עשויה להיות השלכות על מחלוקות אלה, ועל מחלוקות בין רשויות מקומיות לעסקים בתחומן.
ההחלטה ניתנה בשני ערעורים שהוגשו נגד דרישות התשלום שהוצאו על ידי המועצה מקומית חצור הגלילית, בגין ביצוע עבודות תשתית הגובלות בנכסים המחוברים מזה שנים ארוכות לתשתיות עירוניות.
הדיון בעליון סבב סביב היטל סלילת רחובות והיטל תיעול שדרשה מועצת חצור הגלילית. המועצה שלחה לקופת חולים כללית דרישות לתשלום כולל בסכום של 243,884 שקל בגין מרפאה שבנייתה החלה בסוף שנות ה־50.
קופת חולים, באמצעות עו"ד עדי מוסקוביץ', טענה כי קיימת חזקה שכבר נשאה בעבר בתשלום דמי השתתפות ולכן אין מקום לחייבה בהיטל.
בערעור השני, דובר בדרישות תשלום שהוציאה המועצה למפעל לייצור מחצבות שבבעלות ובהפעלת חנה הופרט וחברת אבני גזית פלטקל בע"מ בגובה 834,106 שקל. גם בעתירה זו טענו המערערות לחזקה לפיה שולמו בעבר למועצה דמי השתתפות. עוד נטען, כי אין לצפות מבעל נכס לשמור ראיות על תשלומי עבר בגין רחוב שנסלל לפני עשרות שנים.
השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטות דפנה ברק־ארז ויעל וילנר, קבע כי המערערות לא הציגו ראיה כלשהי כי שילמו דמי השתתפות או תשלומים אחרים חלף דמי השתתפות. "ובכלל", ציין השופט עמית כי "התזה של המערערות לפיה תשלום דמי השתתפות בעבר אינו מאפשר גביית היטל, אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה".
הרשות עמדה בנטל הראשוני ולכן עבר אל המערערות
בשאלה כיצד על רשות מקומית לנהוג בעת חיוב מאוחר בהיטלים, אימץ ביהמ"ש את עמדת היועצת המשפטית לממשלה - "שיטת שני השלבים", במהלכה הנטל עובר מהרשות המקומית לנישום, לאחר שהרשות נימקה את הבסיס להיטל.
במקרים של קופת חולים כללית והופרט נקבע, כי הרשות עמדה בנטל הראשוני ולכן הנטל עבר אל המערערות, אך אלה לא הציגו ראיות בעלות משקל לתמיכה בטענתן כי שילמו בעבר דמי השתתפות או חלף דמי השתתפות.
יחד עם זאת, הערעורים ביחס למשמעות תחשיב חוק העזר התקבלו ונקבע שההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בטענות המערערות בעניין זה.
עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד מוסקוביץ אזרואל, שייצג את קופת חולים כללית, אמר כי "מדובר בפסק דין חשוב שמגדיר לראשונה את החיוב היזום והמאוחר כחיוב חריג, זאת בשעה שעד כה בתי המשפט המחוזיים התייחסו לחיובים מסוג זה כדבר שבשגרה. בית המשפט העליון מטיל לראשונה על הרשות המקומית נטל מוגבר וחריג. פסק הדין מעניק כלים אפקטיביים וחדשים להתמודד עם חיובים יזומים, כגון תקיפת תחשיב חוק העזר, הוכחת אפליה, הוכחת סלילה עצמית וביטול החיוב משום שהוא עומד על בסיס עובדתי רעוע".
לדברי עו״ד מוטי איצקובץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ המתמחה במיסוי מוניציפלי, "פסק הדין יוצר תמריץ לרשויות המקומיות להטיל חיובי היטלי פיתוח על נכסים ותיקים וקיימים. נישומים אשר מקבלים דרישה שכזו, חייבים להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים - שזהו זמן קצר ביותר. נישומים נדרשים להציג קבלות על תשלומים שבוצעו לפני שנים רבות, לעיתים עשרות שנים".
"פסה"ד ישפיע גם על עסקאות מכר כאשר מוכרים וקונים לא ידעו איך לתמחר את שווי הנכסים, ויידרשו להראות קבלות על תשלומים. מדובר במהפכה של ממש בתחום המיסוי המוניציפלי והפיכת החיוב בהיטלים לסוג של מס נוסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.