מדוע מיתוסים לא מבוססים דבקו בדמויות ההיסטוריות המוכרות האלה?

ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדת פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה"ב

הנצח הוא דבר מוזר. חלק מהאנשים זוכים לתהילה שלא מגיעה להם; באחרים, נדבק דימוי בזוי.

האם מארי אנטואנט אמרה את המיוחס לה

מארי אנטואנט, שהוצאה להורג ב־16 באוקטובר, 1793, היא אחת מן רבים שסבלו מדימוי בזוי נצחי. כפי שיודע לדקלם כל ילד בבית ספר: כשנאמר לה שלאנשים בצרפת אין לחם לאכול, השיבה המלכה חסרת ההתחשבות: "שיאכלו עוגות", ובכך הצדיקה את גורלה האיום תחת תער הגיליוטינה.

למארי אנטואנט היו חסרונות רבים, כולל הכישרון יוצא הדופן לבחור בחברים הלא נכונים, אבל גסות רוח אינה אחת מהם. על פי אנטוניה פרייזר, ביוגרפית שבחנה את דמותה של מלכת צרפת באור חיובי יותר, היא כנראה מעולם לא אמרה את המשפט המפורסם.

בספרו "וידויים", הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו נזכר ש"נסיכה גדולה" אמרה את המשפט הזה. מכיוון שמארי אנטואנט לא הגיעה לצרפת עד 1770, השנה בה רוסו סיים לכתוב את הספר, נראה שזה פוסל אותה. יותר מחצי מאה אחר כך, בזיכרונות של הרוזן מפרובנס, שיהפוך בהמשך למלך לואי ה־18, יוחסו הדברים לנסיכה אחרת עם שם דומה: מריה תרזה מספרד, אשתו של לואי ה־14.

על פי פרייזר, נשים חסרות מזל אחרות שהמשפט דבק בהן כוללות את מאדאם דה פומפדור, הפילגש של לואי ה־15, ומאדאם סופי, דודה של לואי ה־16. זה היה רק מזל רע שמארי אנטואנט נותרה זו שכולם זוכרים.

האם כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה

מזל טוב, מעט יותר מהרגיל, הוביל לכך שכריסטופר קולומבוס הוא זה שזכה בתואר מגלה אמריקה. הוא הגיע אליה ב־12 באוקטובר 1492, אבל הוא לא היה האירופאי הראשון שנחת שם או ניסה לתרבת את החלק הזה של העולם.

את צפון אמריקה היינו עלולים להכיר גם כוינלנד (Vinland), השם שניתן ליבשת על ידי מגלה הארצות הנורדי לייף אייריקסון. בסביבות שנת 1000, אייריקסון הגיע לצפון אמריקה, כנראה אל החלק הצפוני ביותר של ניופאונדלנד, למקום הנקרא היום ל'אנס או מדוז (L’Anse aux Meadows). אייריקסון ואנשיו היו שם כמה שנים, הפכו את התושבים המקומיים לאויבים שלהם, והפליגו בחזרה לגרינלנד.

אל מסעותיו של אייריקסון, כפי שתועדו ב"סאגת אנשי גרילנד", סאגה נורדית עתיקה, התייחסו תמיד כאל מעשייה. תפיסה זו השתנתה בשנות ה־60, כשארכאולוגים גילו את שרידי היישובים של אייריקסון ואנשיו וכמה פריטים ויקינגיים, כולל סיכת גלימה עשויה מברונזה. ב־1964 הקונגרס האמריקאי הפך את ה־9 באוקטובר ל"יום לייף אייריקסון". אלא ש"יום קולומבוס", שנחגג לראשונה ב־1792 והפך לחג רשמי ב־1937, זכה להפוך ליום החשוב מבין השניים.

● המנהיגים הגדולים שנודעו לשמצה בגלל הניהול הריכוזי שלהם
● הממציאים הלא מוכרים מאחורי ההמצאות הגדולות
● מה הניע את המנהיגים לאורך ההיסטוריה לממן תוכניות פנסיה?

האם ליידי גודייבה רכבה עירומה על סוס

מארי אנטואנט וקולומבוס מצטרפים לרשימה של דמויות היסטוריות שמעשיהן ואמרותיהן הפכו לאגדיים, כמו למשל יוליוס קיסר, שכנראה לא היה התינוק הראשון שנולד בניתוח קיסרי. הקיסר נולד בלידה רגילה אבל הוא כן זה שהפך את הניתוחים הקיסריים לחוקיים.

ליידי גודייבה היא עוד אחת. היא לא רכבה עירומה על סוס ברחובות קובנטרי באנגליה, זאת מהסיבה הפשוטה שמעולם לא היתה אישה בשם הזה. אמנם הייתה אישה בשם ליידי גודייפו שחיה במאה ה־11, אבל הסיפור עם הסוס הוא המצאה מהמאה ה־13 של נזירים בנדיקטינים, טוען חוקר הספרות מאוניברסיטת הארוורד דניאל דונוהו.

תומאס אדיסון לא המציא את נורת הליבון: הוא לקח את ההמצאה של הכימאי הבריטי סר האמפרי דייווי מ־1802 והפך אותה לישימה מבחינה מסחרית.

הסופר האמריקאי קורט וונגוט גם לא הפציר בכיתת הבוגרים של אוניברסיטת MIT ב־1997 "למרוח קרם הגנה", זאת מכיוון שהוא מעולם לא נשא דברים בפני הבוגרים. הנאום הזה, אחד מצוטטים ביותר, שזכו להכי הרבה התייחסויות בהיסטוריה של האינטרנט - היה בכלל טור מהעיתון "שיקגו טריביון".