עם גלי פיטורים ועצירת גיוסים: איך יכול להיות שהשכר בהייטק עולה?

השבוע, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני השכר הממוצע (ברוטו), וביניהם נתון אחד בולט במיוחד. השכר החודשי בהייטק שבר שיא והגיע לרמה של 31,685 שקל בחודש. בכך, נמשכת המגמה של עליית השכר בענף לאחר שבפברואר נחצה רף ה־30 אלף שקל. במבט שנתי, מדובר בקפיצה של כמעט 6%.

● שינוי היסטורי במבנה השכר במגזר הציבורי מחכה להסכמות בין האוצר להסתדרות | ניתוח
● האם אין מחקרים על הקשר בין לימודי ליבה לתעסוקה? 

נתון זה עשוי להיתפס כמפתיע לאור העובדה שתעשיית ההייטק בכל העולם מתמודדת עם משבר עיקש. עם זאת, בגלל האינפלציה שמטפסת בשנה האחרונה, השכר הריאלי בהייטק נמוך במעט משיאו בפברואר של שנה שעברה. אבל כשצוללים לעומק הנתונים, מגלים תמונה הרבה פחות ורודה. למעשה, המספרים הללו ממחישים במידה רבה את התהליכים שליוו את הענף במהלך המשבר בשנה האחרונה.

שינוי תמהיל העובדים מעלה את הממוצע

חברות רבות בענף ביצעו גלי פיטורים משמעותיים, כשמרבית המפוטרים היו בעלי משרות ג'וניור, שלרוב משתכרים במשכורות נמוכות יותר. כמו כן, בוצעו פיטורים רבים במחלקות "מעטפת" כמו למשל משאבי אנוש או שיווק ומכירות, שגם שם, להבדיל מממשרות המחקר והפיתוח, המשכורות הן נמוכות יותר.

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central, אומר לגלובס כי "כשהרכב אוכלוסיית ההייטק משתנה, הממוצע בהכרח יעלה". במילים פשוטות, בעלי המשרות שמרוויחים פחות נחתכו והיטו את המספרים כלפי מעלה.

לדבריו, גורם נוסף שעלול להשפיע על העלייה בשכר הוא כוח המיקוח של העובדים. "כשהאינפלציה ברמות האלה (קצב שנתי של 5%), אנשים עם יכולת מיקוח דורשים העלאות שכר. נכון, עמדת המיקוח קצת פחות טובה מאשר לפני שנה או שנתיים, אבל גם לאנשים האלו יש משכנתאות והם מרגישים את יוקר המחיה". גבאי הוסיף כי "צריך להסתכל על השכר הריאלי. השכר הנומינלי הוא מעניין, אבל אנחנו מסתכלים על כוח הקנייה, המחירים עלו ויצרו סיטואציה שבה קיימת שחיקה בשכר".

מגמת האטה בהעלאות שכר

מכון SNPI פרסם לאחרונה את דוח ההון האנושי בהייטק הישראלי, שמהווה את תמונת המצב ל־2022־2023. מאותו הדוח משתקפת מגמה מדאיגה נוספת - התעשייה בארץ חוותה האטה משמעותית בשנת 2022. ההאטה הכלכלית העולמית הביאה לירידה בקצב הצמיחה של ההון האנושי, עם קצב צמיחה שלילי של 0.2% ברבעון האחרון של 2022. גם הרבעון הראשון של השנה הצביע על סימנים של המשך המומנטום השלילי.

עוד מלמד הדוח, כי שיעור הפיטורים עלה מ־2.6% במחצית השנייה של 2021 ל־4.4% במחצית השנייה של 2022. הנפגעים הראשונים בגל הפיטורים הזה היו חברות קטנות ועובדים במקצועות לא טכנולוגיים.

איל סולומון, מנכ"ל חברת אותוסיה, המתמחה באיתור וגיוס מנהלים בכירים לחברות טכנולוגיות וביוטכנולוגיות, מצטרף גם הוא לטענתו של גבאי. לדבריו, "יש עליית שכר כביכול כי היא לא עליית שכר אמיתית. מצב השוק הוא שחברות צמצמו את הג'וניורים. הלמ"ס לא מצליח להסתכל בפריזמה רחבה יותר. צימצמו בצורה מאוד ברורה בתפקידים שהשכר שלהם נמוך".

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודים שאומדן השכר הממוצע לא נעשה לפי חתכי השתכרות, אלא באופן כללי יותר. "הנתונים שאנחנו מפרסמים מגיעים או מסקרים או נתונים מנהלים או קבצים של מס הכנסה וביטוח לאומי או מרשם האוכלוסין. הדו"ח הנ"ל לא נעשה לפי חתכים", הם אומרים. כלומר, במידה וישנו צמצום משמעותי במשרות בהן דרגת השכר נמוכה יותר, הדגימה לא בהכרח תשקף זאת.

לפי עמית רפפורט, מנכ"לית חברת Compete, שפיתחה פלטפורמה להשוואת שכר והטבות של עובדי הייטק, ישנה גם מגמת האטה בהעלאות שכר בתוך החברות עצמן. "בעבר, ממוצע העלאות שכר בחברות הייטק עמד על 2%־4%. ב־2021, האחוז נסק לעד 8־10%, וחל על כמעט כלל עובדי החברה (כל אלו שהיו זכאים ומתאימים להעלאה).

"ב־2023, השתנו שני פרמטרים משמעותיים: העלאות שכר חלות אך ורק, אם בכלל, על העובדים המצטיינים עם האימפקט הגדול ביותר על החברה, והאחוז חזר לממוצע של 2־4%, וירד מה 8%־10% שהתרגלו אליו בחברות ההייטק".

עם זאת, לפי דוח ההון האנושי של SNPI, למרות ההאטה בתעשיית ההייטק, ישנן אינדיקציות מוקדמות להתאוששות במגזר הטכנולוגיה העולמי, בינהן מגמת העלייה של מדד נאסד"ק בחודשים האחרונים, מה שמצביע על מגמות חיוביות בתעשיית הטכנולוגיה הרחבה יותר".