החשמל הופסק ואנחנו יצאנו לבדוק: האם זאת אשמת הממשלה הקודמת?

עדכון והבהרה - 9.6.2023:
לאחר פרסום הכתבה, נודע לנו כי רשות החשמל קיבלה החלטה נוספת ביולי 2022, בה מופיעים יעדי אי אספקה מפורטים (בניגוד לנטען בכתבה בגרסתה המקורית). הכתבה תוקנה בהתאם. אנו מתנצלים על הטעות.

ביום שישי שעבר, בעיצומו של גל חום כבד, פסקה אספקת החשמל לבתים רבים בישראל. בשיא האירוע נרשמו כ־300 אלף בתים מנותקים לאחר שמערכת החשמל פשוט לא עמדה בעומס. מי אחראי לכשל הזה? שר האנרגיה הנוכחי, ישראל כ"ץ, ידע להצביע עליו כמעט מיד. "השבוע העברתי החלטת ממשלה בתחום תוספת ייצור למשק החשמל", הוא כתב בטוויטר עוד באותו יום, "(זאת) אחרי שהממשלה הקודמת נמנעה מקבלת החלטות בשל לחצים שונים". למה הוא התכוון? 

● הניתוקים יחזרו? כיצד נערכים במשק החשמל לשרב הצפוי בסוף השבוע 
● כדי לפתור את משבר האנרגיה בישראל נדרש יותר משתי תחנות כוח חדשות
● לקראת משבר אנרגיה? הפסקות חשמל חריגות ברחבי הארץ
● תסתכלו על דרום אפריקה ותחשבו על ישראל: איך נראים החיים ללא חשמל | ניתוח גלובס

ההחלטה שקיבלה הממשלה נוגעת לאישור הקמת תחנת כוח חדשה בשם "קסם", והרחבה של תחנת כוח קיימת בשם "דוראד" (במקביל הוחלט גם שלא לאשר הקמה של תחנת כוח חדשה אחרת, ולא להרחיב את תחנת OPC חדרה). איך זה עומד ביחס לעמדת השרה הקודמת קארין אלהרר? כשעניינן של שלוש מתוך ארבע התחנות הללו עלה לדיון בנובמבר 2021 היא הזכירה כי המדיניות בה היא תומכת היא העדפת הרחבת תחנות קיימות על פני הקמת חדשות, ולכן באותו שלב היא אכן התנגדה להקמת תחנת קסם שאושרה השבוע (ותמכה בהרחבת דוראד). אלא שמה שמעניין בהקשר זה הוא שלא מדובר בעמדה ייחודית לאלהרר. גם קודמה בתפקיד, חבר מפלגתו של כ"ץ, השר יובל שטייניץ, שלח ב־2021 מכתב בו הביע את התנגדותו להקמת תחנת קסם כשהוא מסביר כי ישנה החלטת ממשלה קיימת שקובעת שתחנות כוח חדשות יוצמדו לתחנות קיימות, למען שמירה על הסביבה.

 ישראל כץ / צילום: אייל פישר

אבל בוא נתעלה רגע מעל הפערים בין המדיניות של כ"ץ ואלהרר. ממילא ספק אם צריך להתעמק בסוגיה כדי להבין שהבעיות במשק החשמל בישראל לא נולדו בתקופתה של ממשלת בנט־לפיד קצרת הימים. עיון בדוחות מבקר המדינה בנושא מלמד כי המשרד עוסק בכך כבר לפחות עשרים שנה. אז איך בעצם הגענו עד הלום? חזרנו לדו"חות ולמספרים.

נופלים מה־OECD

ננסה להתחיל בבסיס. איך בודקים אם משק החשמל במדינה הוא טוב ואמין? אחד המדדים המקובלים לכך הוא דקות אי ספיקת חשמל. נתוני חברת החשמל מראים כי המדד הזה רשם עלייה רציפה בין 2017 ל־2020, אז נקבע שיא של 230 דקות ללא חשמל בשנה לצרכן הממוצע. מאז, ב־2021 וב־2022, דווקא נרשמה ירידה.

העניין הוא שבהשוואה למדינות ב־OECD הנתונים הללו אינם טובים במיוחד. ב־2018 הציג אגף התקציבים במשרד האוצר נתונים שהראו כי בעוד שממוצע דקות אי האספקה של החשמל בישראל (מאז שנת 2000) עומד על כ־150 דקות בשנה ללקוח, בשמונה ממדינות ארגון המדינות המפותחות שנבחרו כהשוואה עומד הממוצע על 42 דקות בלבד. יחד עם זאת, לא מיותר להזכיר בהקשר הזה שבמדינות השונות באירופה רשתות החשמל מחוברות אחת עם השנייה, כך שמדינות יכולות לקבל חשמל גם משכנותיהן. ישראל אינה מחוברת לרשתות של מדינות האזור ונחשבת לאי אנרגטי.

עשרים שנה ללא יעד

אבל הבעיה הגדולה, כך מתברר מדוחות מבקר המדינה, היא לא המספרים אלא היעדים. אפשר לעשות "הנחה" לחברת החשמל ולטעון שבשל המצב הייחודי שלנו היעד הריאלי שיש להציב לה הוא גבוה יותר. הבעיה היא שנכון לעכשיו לחברה אין ממש יעד כלשהו בתחום. כאשר הועברה הרפורמה במשק החשמל ב־2018 לא נקבעו יעדים לפיתוח רשת החשמל - כלומר, להקמת תחנות חדשות שאותן הזכיר השר כ"ץ - וגם לא יעדים לצמצום דקות אי אספקת החשמל. יש יעדים שהוצבו על ידי אגף התקציבים, אולם אלה, כאמור, מתעלמים לפי המבקר מעניין "האי האנרגטי", וממילא הם אינם יעדים שמחייבים את חברת החשמל.

ומה יש חוץ מזה? חזרנו עשרים שנה אחורה. ב־2002 קבעה רשות החשמל יעד אי ספיקת חשמל של 100 דקות בשנה לצרכן. כשבמשרד מבקר המדינה ניסו לבדוק ב־2005 האם החברה עמדה ביעד הזה התברר כי לפי רשות החשמל בדיקת היעד היא "מורכבת מאוד". בינתיים, ב־2004, הצהירה חברת החשמל בדוחותיה הכספיים כי היא פועלת לשכנע את הרשות לקבל כיעד נתון גבוה בהרבה של 141 דקות אי־אספקה ממוצעות לצרכן. האם העמדה הזאת התקבלה? האם נקבע יעד אחר? ובכן, 13 שנה מאוחר יותר, ב־2018, מצא המבקר כי רשות החשמל "לא קבעה יעד מעודכן לרמת האמינות באספקת החשמל".

מה שכן אירע לפי המבקר הוא שלפחות עד 2017 החברה אכן הציבה לעצמה את אותו יעד של כ־140 דקות אי אספקה בשנה. הנתונים מראים כי לפחות מאז 2013 היא עמדה ביעד הזה רק בשנה אחת, אלא שכשבמשרד המבקר פנו בעניין זה לחברה לקראת הדוח שפורסם ב־2018, זו הבהירה כי בשנת 2017 היא עדכנה לעצמה את היעד ל־157.2 דקות.

 לחברת החשמל אין יעדים בתחום הפסקות החשמל / צילום: דוברות חברת החשמל

ומה לגבי העתיד? ביוני 2020 פרסמה רשות החשמל החלטה לפני שימוע בה נקבע יעד להפחתת מספר דקות אי־האספקה ברמה כלל־ארצית ב־30% בתוך עשור, כך שממוצע דקות אי־הספיקה הכלל־ארצי יירד באופן מדורג ל־100 דקות עד 2030. בחברת החשמל השיבו כי זה יעד לא ריאלי והציעו יעד חלופי של הפחתה של 12% בדקות אי־האספקה באופן מדורג על פני עשור.

בסופו של דבר, ביולי 2022 קיבלה רשות החשמל החלטה שבה הוגדר יעד של צמצום דקות אי האספקה ב-32% עד שנת 2032 (ליעד כלל ארצי של 92 דקות אי אספקה). כמו כן, ההחלטה כוללת יעדי אי אספקה מפורטים לכל אחת מהשנים הבאות.

לקריאה נוספת:
דו"ח מבקר המדינה (2022): התייעלות בחברת החשמל לישראל
דו"ח מבקר המדינה (2018): חברת החשמל לישראל בע"מ - פיתוח רשת החשמל ותחזוקתה
חברת החשמל: מדדי אמינות לעשור
חברת החשמל: נתונים מרוכזים לשנת 2022 (לפי נפות ואגפי רשת)  
החלטת רשות החשמל מיולי 2022