לאחר שהוסרו ההתנגדויות: קצא"א תפרוס תשתית סיבים אופטיים לאורך צינור הנפט

לאחר שמשרד האוצר עצר בשנה שעברה את היוזמה של קצא"א, קו צינור הנפט אשקלון-אילת, לפרוס סיבים אופטיים לאורך הצינור, הושגה הסכמה בין הצדדים שתאפשר את יציאת הפרויקט לדרך ותחבר את אירופה וחצי האי הערב דרך ישראל בסיב אופטי נוסף.

נכון להיום מתוכננים פריסתם של שישה קווי תקשורת אופטיים שינחתו ביעדים שונים בישראל כגון נתניה, חיפה ואשקלון ומשם ימשיכו לחצי הערב ולמדינות אסיה. המפורסם שבהם הוא הכבל בלו-ראמן שאמור לשרת את תשתית הידע של גוגל ולהתחבר גם לחוות השרתים שלה בישראל ובו שותפים בין השאר גם בזק.  

● המכרז על תחנת הכוח אשכול: כלל תשקיע 252 מיליון שקל במשק אנרגיה
● מה עומד מאחורי הנפילה של מניית טבע בחודשיים האחרונים?

בשנה שעברה יזמה קצא"א פרויקט להנחת כבל תקשורת בין-יבשתי לאורך תוואי הצינור שלה, ככל הנראה לאחר שהגיעה להבנות עם גופים בינלאומיים שביקשו לייצר קו תקשורת אלטרנטיבי למצרים - המשמשת כיום כגשר היבשתי המרכזי של כבלי תקשורת בין אירופה לחצי האי ערב ומדינות מזרח אסיה. על פי ההערכה, אתיסלט (Etisalat), מפעילת התקשורת הותיקה מאיחוד האמירויות נמצאת במשא ומתן על מנת לקחת חלק במימון הפרויקט שעלותו הכוללת מוערכת ב כ -250 מיליון שקל.  

ההתנגדות: חשש שחברה ממשלתית תתחרה בחברות פרטיות

אגף התקציבים ורשות החברות התנגד תחילה לנסיון של קצא"א לקבל רישיון מפעיל תקשורת לצורך הנחת הכבל מחשש ליצור מצב שבו חברה ממשלתית מתחרה בחברות פרטיות, והנחה אותה לבצע את פריסת הסיבים דרך שחקן פרטי - בדומה ל אופן בו פועלת חברת החשמל המשווקת שירות תקשורת באמצעות שותפות עם IBC.  

בעקבות דיונים משותפים שנערכו בחודשים האחרונים עם רשות החברות, משרדי האוצר והתקשורת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, הסכימה קצא"א בסופו של דבר להתפשר על פריסת סיבים אפלים - כלומר רשת סיבים שתושכר לחברות תקשורת אחרות שישתפו אותה ברווחים והן אלה שיחתמו על חוזים עם חברות תקשורת בינלאומיות. קצא"א עדיין תייצר הכנסות, אך בהיקף נמוך יותר משצפתה.  

בעבר חשפנו כאן בגלובס כי את הרעיון לפרויקט יזמה פירמת הייעוץ 11 Stream של יונית גולדברג ואורן נאומן. גולדברג סיפרה בעבר בראיון למגזין ג'י כי נאומן זהה את צינור הנפט כ"קו ישר ורצוף, מאובטח , שאינו עוצר בשום מקום עד שהוא מגיע לתחנות הקצה באילת או באשקלון".  

"יש נטייה פסיכולוגית להקים סביב מרכזי תקשורת מרכזי תעסוקה. אני רואה את זה גם בארץ וגם במדינות אחרות", אמרה גולדברג בראיון. "בישראל, מרכזי התקשורת שהוקמו בפתח תקוה ובטירת הכרמל הביאו כבר להקמת מרכזי הייטק. פרויקטי תשתית מהסוג הזה בעולם מביאים למיליארדי דולרים של הכנסות. אשקלון יכלה להיות מרסיי של הצד הזה של המזרח התיכון". על פי ההערכה, אילת ואשקלון שיהוו תחנות הקצה בקו הסיבים יוכלו למשוך חברות תקשורת וטכנולוגיה שיהיו מעוניינים בקרבה לסיבים האופטיים , כפי שעושות כיום ערים כמו פתח תקווה וחיפה.