חצי שעה מחיפה לתל אביב: מסילות הרכבת החדשות בדרך לאישור סופי

הכפלת מסילות החוף בדרך לאישור סופי: ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה היום (א') את העררים שהוגשו על התוכנית להכפלת מסילות החוף של רכבת ישראל משפיים לחיפה, ובכך שמה סוף לסאגה ארוכת-שנים של הליכי התכנון. 

● המדינה תנגוס עוד נתח מזכויות היזמים? תיקון חוק המטרו מובא היום לדיון בכנסת 
● התוכנית לרכישת קרונות חדשים תקועה, ובינתיים נוסעי הרכבת ימשיכו להצטופף 

התוכנית (תת"ל 65א) כבר אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות ובולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית), והיא אף תוקצבה בתוכנית החומש לפיתוח רשת המסילות בעלות של 15.5 מיליארד שקל, אך שבעה עררים הוגשו על החלטתה ומנעו את אישורה בממשלה, והיום דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית את כולם. בכך הוסרו כל המשוכות מאישור סופי של התוכנית בממשלה.

התוכנית להכפלת מסילות החוף כוללת הוספה של שתי מסילות חדשות לצד שתי המסילות הקיימות באורך של 68 ק"מ, מתוכם כ-5 ק"מ בסביבה החופית. שתיים מהמסילות ישמשו רכבות מהירות במהירות של 250 קמ"ש שיאפשרו נסיעת רכבת בתוך חצי שעה בין חיפה ותל אביב, והן יהיו בחלקן תת-קרקעיות; ושתיים לנסיעות פרבריות.

הוספת המסילות תאפשר את הגדלת תדירות הרכבות ואת הגדלת מספר הנוסעים, והפרויקט מהווה חלק משמעותי מהתוכנית האסטרטגית של הרכבת לשנת 2030. במסגרת התוכנית, תחנת חוף הכרמל תוגדל, ותוואי המסילה באזור בנימינה יוסט מתוך העיר אל מחוץ העיר. חלקה השני של התוכנית, שעדיין לא אושר, דן בהכפלת המסילות בתוך חיפה ועד למפרץ חיפה ונתון במחלוקת עמוקה באשר לחציצה שכופים המסילה והכביש בין העיר ובין הים.

בעררים שהוגשו נטען כי התוכנית תפגע בסביבה החופית, וכי חלופות תכנוניות אחרות יכלו לפגוע בה פחות. כך למשל הוצע להעביר מנהרה מציר החוף למרכזיית המפרץ ולמעשה לדלג על התחנות הקיימות בחיפה, אלא שחלופות שונות נדונו כבר בוועדה לתשתיות לאומיות.

כן נטען כי לצד מסילת חוף הכרמל יידרש גם להקים דיור לרכבות בשטח נרחב של כ-6 מסילות רכבת, השפעת המנהרות על חוף הרחצה והנגישות לסביבה החופית בזמן העבודות. עוד נטען כי הקירות האקוסטיים שיוקמו ייצרו מפגע בפני עצמם.

הוועדה לתשתיות לאומיות יוצגה על-ידי היועצת המשפטית, עו"ד יעל אדורם, וטענה כי יש לדחות את כל העררים הן על הסף והן לגופם. לטענתה, מוטלת על ועדת הערר אחריות גדולה לשקול את התועלות של התוכנית אל מול הנזקים העצומים שנגרמים למשק בשל כל יום עיכוב. עוד נטען כי החלטת הולחו"ף היא החלטה ראויה, שקולה ומאוזנת השומרת כראוי על הסיבה על החופית ואף משפרת את הנגישות אליה, ויש להותירה על כנה. 

"החלופה המעשית היחידה" 

כאמור, בסופו של דבר העררים נדחו. ועדת המשנה קבעה כי "כאמור לעיל, דיני התכנון הם דינים מאזנים. לעת סיכום ההחלטה נשוב ונידרש לשאלה מהו האיזון הראוי בין צורכי התוכנית ומטרתה להיבטי הסביבה החופית, ונשאל האם החלטת הולח"וף משקפת איזון ראוי.

"בסיכומה של החלטה ולאחר בחינת כלל ההיבטים דלעיל, נמצא כי החלופה המופקדת היא באופן אמיתי החלופה המעשית היחידה: לחלופה זו עדיפות בתפעול מערך הרכבות הפרברי והמהיר, היא מאפשרת תדירות רכבות גדולה יותר, יש לה עדיפות מבחינת שלביות הקמה ומיעוט קונפליקטים עם תשתיות, היא מתאימה לתכנון סטטוטורי ברמה ארצית ומחוזית, מבטיחה שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור משתמשי הרכבת בתוך המטרופולין ומחוצה לו".

כן נקבע כי "באשר לפגיעה בסביבה החופית - הפוטנציאל לפגיעה בסביבה החופית נמוך בחלופה זו בהשוואה לחלופות אחרות, ולכן, גם מבחינה זו ולנוכח חשיבות השמירה על הסביבה החופית, החלופה המופקדת היא החלופה המתאימה. החלופה המופקדת פוגעת אומנם בסביבה החופית, אך זאת בשטח שחלקו כבר מופר, תוך מציאת איזונים ראויים ובהם העברת חלק מהתוואי במנהרה. הנחיות הולחו"ף, כפי שניתן בשתי החלטותיה, מיטיבות עם התוכנית ומצמצמות את הפגיעה".  

דחייה של שנתיים

גורמים המעורים בפרויקט מציינים כי הליכי התכנון שהתמשכו בעקבות שני סבבים של עררים הובילו לדחייה של שנתיים בפרויקט, מנגד, בארגוני הסביבה מחו על הפגיעה שהתוכנית תסב לסביבה החופית.

על רקע התמשכות ההליכים בתוכנית זו הוכנס סעיף לחוק התשתיות הלאומיות שעבר בחוק ההסדרים האחרון, ולפיו תשתיות לאומיות לא יידונו עוד בולחו"ף, אלא נציגי סביבה ישולבו בדיונים רלוונטיים בות"ל, וכך היכולת של ארגוני סביבה ואנשים בעלי מומחיות רלוונטית לפקח על תכנון התשתיות בסביבת החופים נפגעה.

לאחר אישור התוכנית בממשלה, היא תועבר לרשות הרישוי הארצית להנפקת היתרי עבודה שתבוצע על-ידי רכבת ישראל. 

"בכייה לדורות" 

בעקבות ההחלטה, מאדם טבע ודין נמסר כי "דחיית העררים שהוגשו בנוגע לתוואי הרכבת בחיפה, ובמיוחד לגבי אפשרות הזזת תחנת חוף הכרמל, הייתה צפויה. הגדרת התוכנית כ'תשתית מועדפת' גרמה ככל הנראה ללחץ בלתי סביר במוסדות התכנון.

"הימנעות מבדיקה אמיתית של הזזת התחנה מחוף הים לתוך המרקם העירוני היא טעות גורלית, בבחינת בכייה לדורות, גם על רקע שינוי האקלים וגם על רק מערך התחבורה הציבורית כולו. חבל שמוסדות התכנון לא מציבים בפני הרכבת דרישות מחמירות יותר מבחינה סביבתית ובעיקר תחבורתית.

"הרכבת אמורה לפעול לטובתנו, אבל לא מוכנה להודות בטעות ולשנות את התכנון. הרכבת יודעת להעביר קו מנקודה לנקודה, אבל שוכחת שהמסילות ומיקום התחנות הם רק רכיב במערך התחבורה הציבורית ובתכנון המרחב כולו. חבל גם שמוסד תכנון כמו הוועדה לתשתיות לאומיות מאפשר לה את ההתנהלות הקלוקלת הזו. כך מקבלים תחנות באמצע שום מקום או על חוף הים".