הדיווחים על כך שממשלת גרמניה מתכוונת לאשר את מימון רכישת מערכת "חץ 3", ופעילויות נלוות, בסכום הקרוב ל-4 מיליארד אירו, משמעותם אחת - העסקה הביטחונית הגדולה בהיסטוריה של ישראל בדרך להפוך למציאות. העובדה שהפרלמנט הגרמני צפוי להתכנס בימים הקרובים, לפי הדיווחים, כדי לאשר הקצאת 560 מיליון אירו באופן מיידי כחלק מהעסקה, באופן בלתי־הפיך אפילו אם מצב העניינים ישתנה בעתיד, משמעה כי גרמניה מעריכה שקיבלה "אור ירוק" ברור לרכישה מהאמריקאים.
● אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות של ישראל: האם המכירה של חץ 3 לגרמניה בדרך לסגירה?
● מפת האינטרסים מאחורי עסקת היצוא הביטחוני הגדולה בהיסטוריה של ישראל | ניתוח
פריצת דרך עם הצד השלישי?
לגבי ישראל, לא הייתה שאלה בנושא. מדינת ישראל, על התעשיות הביטחוניות שלה, שמחה - מבחינה כלכלית, מדינית וביטחונית - להפוך את גרמניה לקליינט הראשון של מערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים. מערכת הביטחון הישראלית בנתה את היחסים הבילטרליים ההדוקים עם גרמניה בהדרגה ובהצלחה בשנים האחרונות. עסקת החכרת המל"טים הישראלים (Heron-TP) לגרמניה, שכללה גם אימון והדרכה ושילוב של חילות האוויר משתי המדינה, הידקה את היחסים וסללה את הדרך לעסקה הנוכחית.
גם מבחינת גרמניה לא הייתה דילמה בעניין. המלחמה באוקראינה שינתה את תפיסת הביטחון שלה כמעט בין־לילה, ולצד ההתחמשות הצבאית המואצת שלה - סדנאות ייצור הטנקים של "ריינמטאל" עובדות בקצב מוגבר בימים אלו - היא נדרשת למערכות הגנה מטילים. תפיסת הביטחון שלה בתחום זה כוללת את טילי האוויר־אוויר IRIS-T מתוצרת עצמית, סוללות פטריוט אמריקאיות וגם נגמ"שי הגנה אווירית מסוג "גפארד", שהוכיחו עצמם באוקראינה. הגרמנים כבר הביעו נכונות לרכוש את "חץ 3" בעבר, וביתר שאת אחרי פרוץ המלחמה, והקנצלר אולף שולץ אמר במסיבת עיתונאים כי יש "להתקדם במהירות האפשרית" בנושא.
השאלה היחידה עד כה הייתה ארה"ב. ממשל ביידן התמהמה באישור יצוא המערכת - שפותחה בסיוע ובמימון האמריקאים וחברת "בואינג" האמריקאית - עד ששולץ נסע לוושינגטון בתחילת השנה, בעידוד ישראלי, כדי ללחוץ על ביידן לאשר את היצוא התקדימי. לפי הדיווחים, ביידן אישר, והגרמנים כעת מוכנים להמר ב־560 מיליון אירו כי האישור הסופי יינתן בקרוב על ידי הוועדה הרלוונטית בבית הנבחרים האמריקאי.
העלות התנפחה במיליארד אירו נוספים
מקור הדיווחים האחרונים לגבי היקף העסקה, והעובדה שהיא צמחה משלושה מיליארד אירו לקרוב לארבעה מיליארד אירו, הם בשני מקורות מידע שונים. האחד הוא "ביזנס אינסיידר", שדיווח על כך לפני ימים אחדים, וכן סוכנות הידיעות "רויטרס", שקיבלה גישה למסמכים הרלוונטיים ממשרד האוצר. לא ברור ממה נובע המיליארד הנוסף, מכיוון שמחיר העסקה ורכש מערכת ה"חץ 3" - על קרונות השליטה והבקרה, המיירטים והמכ"ם המשוכלל שלה ("אורן אדיר") לא השתנה. ייתכן כי הגרמנים מתקצבים פעילויות נוספות הקשורות לעסקה. לא בטוח שכסף נוסף זה יגיע לישראל, אבל בכל מקרה מדובר בעסקה הגדולה ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית.
נכון לעכשיו, "דמי הרצינות" הגרמנים בשווי יותר מחצי מיליארד אירו נועדו כדי לזרז את העסקה. צוותים מחילות האוויר ונציגים משני הצדדים נפגשים באופן קבוע כדי לדון בה. המטרה, לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, היא לפרוש את המערכת כבר ברבעון האחרון של 2025, בעוד כשנתיים.
"פרישת המערכת תרתיע את פוטין"
המערכת תהיה חלק מארכיטקטורת ביטחון חדשה למרכז אירופה, למדינות סקנדינביה ולמדינות הבלטיות, אותה תוביל גרמניה מכוח קשריה הטובים עם ישראל ועם ארה"ב. היוזמה נקראת European Sky Shield Initiative, וכוללת נכון להיום 17 מדינות. לפי דיווחים בעבר, הן יוכלו ליהנות מיכולות המכ"ם והבקרה של "חץ 3" שיימצאו בגרמניה, ולרכוש מיירטים באופן עצמאי שיפעלו משטחן. "זה יהיה רק בשלבים הבאים, אבל גרמניה תהיה זו שתקבל את המערכת הראשונה", אמר גורם מדיני בכיר במהלך בביקור בברלין במרץ האחרון. באותו ביקור דנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושולץ ברכש המערכת, והבטיחו "להתקדם במהירות" בנושא. "מערכת ההגנה מטילים 'חץ 3' תהיה בשבילנו צעד מאוד גדול קדימה", אמר הקנצלר.
שר ההגנה החדש של גרמניה, שמונה כדי "לנער" את המערכת אחרי מה שנחשב לכישלון של קודמתו בתפקיד, דיווח כבר בחודש שעבר על התקדמות במגעים. "אנחנו עובדים בקצב מהיר על המגעים הבין־ממשלתיים עם ישראל בנוגע ל'חץ 3'", אמר בוריס פיסטוריוס, "ונמצאים בשלב האחרון להגעה ליעד שלנו". להערכתו, הסכם ייחתם בחצי השנה הקרובה.
כלי התקשורת בגרמניה דיווחו גם הם על האישור המתקרב מהצד הגרמני. "כעת גם גרמניה תקבל כיפת ברזל משלה", כתב אתר המגזין "פוקוס" בסוף השבוע, כשהוא משתמש על דרך ההשאלה במערכת שהפכה את ההגנה האווירית הישראלית למפורסמת ברחבי העולם, למרות שמדובר בהגנה מרקטות. ה"ביזנס אינסיידר" דיווח כי מסגרת התקציב לא תיפרץ, וכי מיליארד האירו הנוספים שיוקצו לרכש המערכת יקוצצו מהוצאות אחרות. "הרתעה כלפי פוטין", כינה עיתון אחר את פרישת המערכת, "רק 100 שניות יידרשו לטילים להגיע מרוסיה לגרמניה", נכתב. בקרוב, גרמניה תסמוך על מערכת ישראלית כדי שתגן עליה מפני איום קיומי זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
