בתחילת חודש מרץ עודכנה מדיניות התגמול למנכ"ל חברת גב־ים, אבי יעקובוביץ, כך שיוכל ליהנות מתגמולים בסך כולל מקסימלי של 7.3 מיליון שקל בשנה - זאת לעומת תגמולים בסך 4.686 מיליון שקל שזכה להם בשנת 2022. בין היתר אושר גם מענק מקסימלי לכל נושא משרה, בגובה 14 משכורות. רוב גדול של כ־97% מתוך בעלי המניות אישר את ההצעה, אולי גם משום שבעת האישור הסנטימנט השלילי בשוק היה עדיין פחות חזק בהשוואה להיום.
● למה מועמדים פוטנציאליים לא רוצים לנהל את מטה התשתיות באוצר
● משבר הנדל"ן מחריף, והקופון של זוכי מחיר למשתכן גדל
● האוצר: עובדים בתעשייה האווירית קיבלו דרגת שכר מנופחת
בסביבה פורחת, כפי שהייתה כאן בשנת 2021 ובתחילת 2022, אישור מדיניות תגמול מיטיבה היא כמעט עניין מובן מאליו: הבכירים מתוגמלים על ביצועים נאים שאליהם הובילו את החברה. בסביבה מאתגרת כמו זו שאנחנו עדים לה היום, "חגיגת הטבות" קשה יותר לעיכול, אולי אפילו צורמת - ודאי בחברות שביצועיהן הפכו מרשימים פחות. לכן, כך נראה, החלטות מסוג זה אינן מתקבלות בנקודת הזמן הנוכחית באותה קלות כבעבר: לפני כשבוע דיווחנו כאן על "קיצוץ" משמעותי בתגמול שאמור היה לקבל בעלי הכשרת היישוב, עופר נמרודי, בתפקידו כמנכ"ל החברה, לאחר שבעלי המניות סירבו לאשר את התגמול המקורי.
בדיקה של הודעות החברות הציבוריות מהעת האחרונה מראה שצעדים כאלו הפכו מורכבים הרבה יותר מול בעלי המניות.
אספות בעלי המניות נדחות לצורך שכנועים
כאמור, בעלי המניות של הכשרת היישוב לא אישרו מדיניות תגמול חדשה שתאפשר לנמרודי לקבל כמעט 14 מיליון שקל בשנה, וההנהלה - לאחר משא ומתן עם בעלי המניות "הסרבנים", ובהחלטה שעקפה את בעלי המניות - אישרה לנמרודי כשמונה מיליון שקל בשנה, נמוך משמעותית ממה שביקש, אך בכל זאת גבוה ממה שקיבל ב־2022.
חברת אלקטרה נדל"ן נמצאת בימים אלו בשיח מול בעלי המניות שלה, סביב הבקשה לאשר עדכון של מדיניות תגמול ליו"ר הדירקטוריון, גיל רושינק, ולמנכ"ל החברה, אמיר יניב. עיקרי השינוי המבוקש: עדכון הנוסחה לחישוב המענק השנתי, ועדכון תקרות המענק השנתי. עוד מבקשת החברה לעדכן את שכרו של המנכ"ל.
על פי ההצעה, יזכו השניים לתגמולים שנתיים כוללים גבוהים יותר מאלו שזכו להם בשנה שעברה. כך, רושינק יזכה לתגמול מקסימלי של 5.147 מיליון שקל בשנה, בעוד בשנה שעברה זכה מעשית לתגמולים כוללים של 4.314 מיליון שקל; יניב יזכה לשדרוג בשכרו, 110 אלף שקל בחודש (בדומה ליו"ר הדירקטוריון, ששכרו לא ישתנה), ולתגמול שנתי מקסימלי של 5.828 מיליון שקל, זאת בעוד בשנת 2022 זכה לתגמולים שנתיים של 2.628 מיליון שקל.
החברה ביקשה לאשר את מדיניות התגמול החדשה באספת בעלי מניות שתוכננה להתקיים השבוע, אך לפני ימים אחדים הודיעה על דחיית האספה בכשבוע נוסף, ל־22 ביוני, "לצורך המשך דיונים עם בעלי מניות". נציין כי גם בפברואר 2022 ביקשה החברה לעדכן את מדיניות התגמול שלה, וביצעה בה שינויים מסוימים "לאור מגעים שנוהלו עם נציגים של בעלי המניות".
גם חברת אחים דוניץ נתקלת, כך נראה, בבעיה מסוימת - בעיקר סביב אישור הענקת מענק בסך כ־242 אלף שקל למנכ"ל החברה, רונן יפו. בתחילת החודש נערכה אספת בעלי מניות אשר אמורה הייתה לאשר את הבקשה, אך זו לא אושרה, כפי שנכתב בהודעת החברה המזמנת אספה חדשה ל־12 ביולי: "ב־10 במאי דחתה האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה את המענק המוצע. בהמשך לשיחות שקיימה החברה עם בעלי מניות, המענק המוצע מובא לאישור האסיפה בשנית".
משיחות שקיימה החברה עם בעלי מניות שונים עולה כי הסירוב נבע מעניין טכני בלבד, כך לדברי גורמים בסביבת החברה. נציין כי במרץ אושר למנכ"ל יפו מענק בגובה כ־196 אלף שקל מטעם חברת הבת של אחים דוניץ, אלעד ישראל מגורים החדשה.
חברת רבוע כחול נדל"ן הודיעה לאחרונה על דחיית אספת בעלי המניות שלה, לצורך "דיונים עם גוף המייעץ לחלק מבעלי המניות". על סדר היום של אספה זו לא נמצא עדכון של מדיניות התגמול, אלא בעיקר נושאים שגרתיים למדי כמו אישור מינוי מחדש של משרד רואי החשבון של החברה, ולפי שעה לא ברור אילו סעיפים מתוך תשעת הסעיפים המופיעים על סדר יומה של האספה הם שהביאו לדחייתה. בסביבת החברה מציינים כי מדובר בעניינים שגרתיים, המאפיינים התנהלות של כל חברה ציבורית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.