להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
מחיר השום הוא עניין חשוב. כן, זה מפתה לפתח סביב העניין כל מיני משחקי מילים, אבל ננסה רגע להתעלות על עצמנו ולהסביר. הרפורמה בחקלאות שניסתה לקדם הממשלה הקודמת עודדה פתיחה ליבוא של תוצרת חקלאית בניסיון להוריד את מחירי הפירות והירקות.
אלא שביטול המכס על פירות וירקות הוא לא תמיד מספיק. בגלל תקנות הגנת הצומח, גם יבוא של תוצרת חקלאית שפטורה ממס עשוי להיתקל בקשיים שונים, ולהתעכב זמן רב. כך יכול להיווצר מצב שבו המכס על פרי או ירק מסוימים הוסר, אך מחירו בכל זאת לא ירד.
השום הוא הדוגמה העיקרית לירק שאינו מוגבל בתקנות הגנת הצומח, והיבוא שלו חופשי באופן יחסי. לכן, הסרת המכס עליו אמורה להוביל כמעט מיידית לירידה במחירו. או שאולי לא?
בפברואר השנה בדקנו טענה כזאת של שר החקלאות אבי דיכטר. "החליטו להוריד מכסים לאפס על שום, ואתה רואה פתאום שהשום בישראל, במקום להיות זול יותר, הפך להיות יקר", הוא אמר בראיון בכאן ב'. הראנו אז - באמצעות נתונים ממשרד החקלאות - כי טענתו של דיכטר אינה נכונה, וכי מחיר השום דווקא כן ירד בעקבות הסרת המכס.
חלפו כמה חודשים, והנה - כפי שהבחין עמיתנו, כתב גלובס עידן ארץ - מנכ"ל המשרד של דיכטר, אורן לביא, חזר על אותה טענה. "בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס… היבואנים הרוויחו, אבל המחיר לא ירד".
פנינו למשרד החקלאות כדי לנסות להבין האם בחודשים האחרונים התקבלו נתונים חדשים שגרמו ללביא לומר את הדברים, אך לא זכינו לתגובה. בנוסף, חשוב להבהיר כי מחירי השום עולים ויורדים גם לפי פרמטרים נוספים, שאינם קשורים לשיעור המכס, כמו מחיר השום בעולם ופערי השיווק בישראל. ובכל זאת, לאור חשיבות הנושא, נראה כי לא יהיה מיותר לחזור על הממצאים שפרסמנו בפברואר השנה, שכוללים את המחיר בסמוך להורדת המכס, ואת המחירים בטווח של כשנה לאחר מכן.
אם כן, לפי נתוני סטורנקסט, שהתקבלו כאמור ממשרד החקלאות, בינואר 2022, לפני הורדת המכס, מחיר "שום ארוז" לצרכן - המוצר העיקרי שנרכש בארץ - עמד על 37.4 שקל לק"ג; המכס הורד במרץ, ובאפריל 2022 המחיר ירד ל-32.1 שקל לק"ג. בהמשך השנה, בדצמבר, המחיר ירד ל־27.5; ובחלוף שנה, בינואר 2023, המחיר עמד על 27.8 שקל לק"ג. כלומר, בניגוד לדברי לביא, המחיר לצרכן דווקא ירד בתקופה שאחרי הורדת המכס.
בשורה התחתונה: דבריו של לביא לא נכונים. המכס על השום בוטל במרץ 2022, ובתקופה שלאחר מכן מחירו ירד. בינואר 2022, לפני הביטול, עמד המחיר על כ־37 שקל לקילו, ובינואר 2023 הוא עמד על כ־28 שקל לקילו.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אורן לביא
תפקיד: מנכ"ל משרד החקלאות
מקום פרסום: ynet
ציטוט: "בשום הורידו מכס מיידית לאפס… היבואנים הרוויחו אבל המחיר לא ירד"
תאריך: 9.6
ציון: לא נכון
בסוף השבוע האחרון, התפרסם ב-ynet ריאיון עם מנכ"ל משרד החקלאות, אלון לביא. כאשר לביא נשאל מה הוא ראה כשנכנס לתפקידו במשרד החקלאות, הוא ציין את ה"ירושה" שקיבל בדמות הרפורמה בחקלאות שעודדה פתיחה לייבוא של תוצרת חקלאית. לביא הביע עמדה מסתייגת מהרפורמה: "... הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית נשארת, מתוך תקווה שתגרום לירידת מחירים. לצערי זה לא קורה", טען. הוא המחיש זאת באמצעות דוגמה: "בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס והרסו את הענף… היבואנים הרוויחו אבל המחיר לא ירד". בדקנו האם אכן מחיר השום לא ירד בעקבות הרפורמה.
ראשית, לא למותר לציין כי שר החקלאות אבי דיכטר טען טענה דומה לפני חודשים אחדים ("החליטו להוריד מכסים לאפס על שום ו…השום בישראל במקום להיות זול יותר הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן", אמר דיכטר). טענה זו נבדקה על ידינו ונמצא שהיא שגויה.
נסביר. כפי שכתב עמיתנו עידן ארץ, השום הוא הדוגמה העיקרית לירק שאינו מוגבל בתקנות הגנת הצומח והיבוא שלו חופשי באופן יחסי. היות שבאמצע חודש מרץ 2022 הוסר המכס על השום, בחינת רמת המחירים לפני ואחרי הורדת המכס עשויה ללמד על מידת ההשפעה של המכס על השום על מחירו לצרכן.
פנינו אז למשרד החקלאות וקיבלנו ממנו הסבר לפיו בישראל משווקים שום מסוגים שונים: שום יבש ארוז, שום יבש בתפזורת ושום טרי. כמו כן, לפי המשרד "השום הארוז המיובא ברובו מסין מהווה החלק הארי של השום המשווק ומיבוא על ידי רשתות שיווק ויבואנים. מקרה השום הינו מקרה מיוחד כי השום הישראלי הטרי והיבש משווקים עונתית רק חלק מהשנה ומהווים מיעוט מהכמות הנמכרת לצרכן". מנתוני סטורנקסט שהועברו לנו על ידי משרד החקלאות, בשנת 2022 81% מהשום המשווק היה שום ארוז (מיובא), בעוד שהשום בתפזורת והשום הטרי מהווים 11% ו-8% בהתאמה. לכן, היות שהשום הארוז הוא סוג השום העיקרי שמשווק, נתמקד בו בבדיקה.
על פי נתוני סטורנקסט (שהועברו לנו על ידי משרד החקלאות), מחיר שום ארוז לצרכן היה בינואר 2022 (לפני הורדת המכס) 37.4 שקלים לק"ג, באפריל 2022 (אחרי הורדת המכס) 32.1, בדצמבר 27.5 ובינואר 2023 המחיר עמד על 27.8. כלומר, בניגוד לדברי לביא, המחיר לצרכן דווקא ירד אחרי הורדת המכס.
אולם חשוב לציין שחוץ משיעור המכס, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המחיר לצרכן. לפי משרד החקלאות, מחיר השום מייבוא מורכב משלושה פרמטרים עיקריים: מחיר הקנייה של השום בעולם (מחיר הסחורות), מכס ומרווח קמעוני (פערי השיווק). על פי נתוני המשרד, במקביל לירידת המכס ירד גם מחיר היבוא של השום: מחיר הייבוא כולל מכס עמד בינואר 2022 (לפני הורדת המכס) 14.3 שקלים לק"ג, אחרי הורדת המכס באפריל 2022 - 6.4, בדצמבר 5.4 ובינואר 2023 4.8. מכאן שגם לירידת מחיר הייבוא היה חלק בירידת המחיר לצרכן.
ומה באשר לפערי השיווק? בעוד שבינואר 2022, לפני הרפורמה, אלה עמדו על 23.1 שקלים לק"ג, באפריל 2022 הם היו 25.7, בדצמבר 22.1 ובינואר האחרון 23 שקלים לק"ג. אלא שמבחינה אחוזית, כלומר אם מסתכלים על פער השיווק ביחס למחיר לצרכן - הרי שזה גדל לאחר הרפורמה: אם לפני הרפורמה, בינואר 2022, זה עמד על כ-62%, הרי שלאחר הרפורמה הוא עלה לכ-80% באפריל ובדצמבר ולכ-83% בינואר האחרון.
לסיכום, בניגוד לדברי אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, מחיר השום הארוז, שמהווה את עיקר היבוא והשיווק של שום בישראל, ירד לאחר הורדת המכס במרץ 2022 ביחס למחיר שקדם לאותה הורדה. לכן דבריו של לביא לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.