הסבר נפוץ בימין האמריקאי להליכים הפליליים נגד דונלד טראמפ הוא שממשל ביידן רוצה להסיח את דעת הבוחרים מענייני השעה, שהוא מנסה להפוך את הבחירות בשנה הבאה למשאל עם על טראמפ במקום למשאל עם על "הכלכלה הכושלת" ועל "הגבולות הפרוצים" של הנשיא ג'ו ביידן.
מה גדולה הייתה אפוא האירוניה ביום שלישי האחרון, כשההליכים נגד טראמפ הסיחו את דעת האמריקאים דווקא מן החדשות הכלכליות הטובות יחסית.
בשלישי בבוקר כאמור, שעות אחדות לפני שטביעות אצבעותיו של טראמפ עמדו להילקח בבית משפט במיאמי, לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה בוושינגטון הודיעה, כי שיעור האינפלציה פחת זה החודש ה־11 ברציפות, והוא הנמוך ביותר זה שנתיים, לאחר שעמד בחודש שעבר על 0.1%, או 4% בשנה האחרונה.
נתונים אלה התפרסמו לא רק בסמיכות זמנים להגשת כתב האישום נגד טראמפ, אלא גם למושב השש־שבועי של הנהלת הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב.
ביום השני של פגישות כאלה, ועדת השוק הפתוח של הבנק הודיעה כי היא משאירה על כנה את שער הרבית קצרת המועד שהיא מטילה על הלוואות לבנקים מסחריים. היא חזרה והעלתה את הרבית הזו בשנתיים האחרונות. לא הפעם. לאחר עשר העלאות רבית רצופות, הנהלת הפדרל ריזרב החליטה הפעם להשאיר את הרבית על מכונה.
● "זה הקרב האחרון שלי", מכריז טראמפ, ותומכיו מאיימים בהתנגדות אלימה
● מגמה מעורבת בוול סטריט; דריכות בשווקים לקראת החלטת הפד
אינפלציית העופות
אלה חדשות טובות בשביל הבית הלבן, מפני שנשיאים אינם נוטים לחזור ולהיבחר, כאשר חדשות כלכליות רעות מעיבות על אמריקה. הקו המקשר אינפלציה עם מיתון הוא כמובן זה העובר בלשכות הגזית של הבנק המרכזי.
הסבירות של מיתון גוברת בהתאמה להתרבותן של העלאות הרבית ולהתארכותן. הציפייה למיתון הזינה בשנה שעברה את ענף החזאות הכלכלית.
ראו זה פלא, הוא לא התממש, לפחות לפי שעה, אף כי הפדרל ריזרב העלה את הריבית קצרת המועד מ־0.25% במרץ 2022 עד 5.25% בחודש שעבר. שוק העבודה לא נפגע אף כמלא הנימה.
פירוק הסטטיסטיקה של האינפלציה לגורמיה מראה כי היא נמוכה אפילו יותר, אם אין כוללים בה את הוצאות הדיור. במקרה כזה היא יורדת ל־2.1%, סמוך מאוד לרמה שתניח את דעת הבנק המרכזי. כמובן, האינפלציה תלויה בוולדימיר פוטין ובנסיך מוחמד בן סלמן, אולי בסדר הפוך. בידיהם נמצאים מחירי הנפט, שירידתם והתייצבותם הקלו על מלאכת הורדת האינפלציה.
כמו כן, גם שאמריקה חייבת תודה מיוחדת להתרבות התרנגולות. חלק חשוב בהאמרת מחירי המזון בשנתיים האחרונות היה תוצאה של התייקרות הביצים, שמחירם עלה מפני שכל כך הרבה מטילות ניגפו בשפעת העופות. עכשיו יש באמריקה "תרנגולת לכל אמריקאי", ומחירי הביצים ירדו בשנה האחרונה בשיעור המהיר ביותר מאז 1951.
"ארבע שנות נקמה"
כמובן, אין זאת אומרת שלבם של אמריקאים יתהפך עליהם רק מפני שהם ישמעו סטטיסטיקה חדשה על אינפלציה מוושינגטון. הם יצטרכו להרגיש את השינוי לאורך זמן במרכוליהם, בתחנות הדלק, בתשלומי המשכנתה והשכירות.
ביידן הוא נשיא לא פופולרי להפליא. הוא פשוט אינו מעורר חיבה, ולמעשה מעולם לא עורר אותה במרוצת קריירה פוליטית בת 50 שנה ויותר. הסקרים מעמידים את הפופולריות שלו על אחד השיעורים הנמוכים ביותר של נשיא כלשהו ב־75 השנה האחרונות.
אבל כל זמן שהנשיא בן ה־80 יכול לטעון שרק הוא עומד בין אמריקה לבין דונלד טראמפ, סיכוייו לחזור ולהיבחר גדולים מהרבה מן הציפיות הטבעיות. במובן זה, תלאותיו של טראמפ בבתי המשפט, מניו יורק עד מיאמי, כנראה משרתות את מטרותיו הפוליטיות של ביידן.
"כנראה", לא רק מפני הזהירות הטבעית, אלא מפני שמעמדו הפוליטי של טראמפ היה תמיד דבר והיפוכו. בעשור האחרון, מאז נכנס לזירה האלקטורלית, הוא יצא נשכר ממה שיריביו חשבו לחולשות - הוא תמיד היה קורבן של עלילות שווא.
עכשיו, כאשר הוא מיטלטל מבית משפט אחד למשנהו, ואפשר שצפויים לו עוד שני כתבי אישום בחודשים הבאים, יש לו תעודת קורבן רשמית, וממילא הוא מוסמך לתבוע נזיקין.
במקרה שלו, הפיצוי היחיד הוא חזרה אל הבית הלבן, כדי לשים קץ ל"שקיעת ארצנו". בעל בריתו משכבר הימים, ויריבו הנוכחי, מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי, אמר השבוע שאם טראמפ ייבחר לנשיא, כל ארבע השנים של כהונתו יעמדו בסימן "נקמה". הוא ייקום "בכל מי שלא התנהגו אליו יפה".
"לא היה נגדי אישום"
רמז לבאות ניתן בשמות התואר שטראמפ העניק בימים האחרונים לא רק ליריביו הפוליטיים, אלא גם לפקידי משרד המשפטים והתביעה הפדרלית, המטפלים בעניינו. "פושעים", הוא קרא להם. "זו מאורה מזוהמת של אנשים שיש לבער אותם".
מלים חמורות במיוחד הוא שמר לתובע המיוחד ג'ק סמית', שהחליט להעמיד אותו לדין על הסתרת מסמכי מדינה מסווגים ועל שיבוש הליכים. הוא קרא לו "מטורף", "דגנראט", "גנגסטר" (Thug) ו"טרוריסט".
עדי ראייה מתארים את מצב רוחו של הנשיא לשעבר בימים האחרונים כמאני־דפרסיבי. ההודעה בחמישי שעבר, כי יוגש נגדו כתב אישום אולי לא היכתה אותו בתדהמה, אבל העכירה את רוחו.
טראמפ דיבר בגילוי לב מפתיע למגזין "פוליטיקו": "אף אחד לא רוצה שיוגש נגדו כתב אישום. לא מעניין אותי שהתמיכה בי בסקרים עלתה מאוד. אני לא רוצה שיוגש נגדי כתב אישום. בחיים לא היה נגדי כתב אישום. אני עברתי את כל חיי, עכשיו אני חוטף כתב אישום פעם בחודשיים".
"הבוז שהוא רוחש לחוק"
כתב האישום החדש נגד טראמפ הוא כבד משקל וכולל 37 סעיפים. האיש שהיה שר המשפטים בתקופת ממשל טראמפ, ויליאם באר, הנחשב לפרקליט רב־ניסיון, אמר השבוע כי "אם רק חצי מכתב האישום נכון - אז הוא מחוסל".
לדעת ג'רלד בייקר, בעל טור ימני בעיתון המשפיע "וול סטריט ג'רנל", כתב האישום נגד טראמפ הוא "מגילה הרסנית של האשמות, המעידה על אדישותו קלת הדעת של נשיא לשעבר כלפי בטחונה הלאומי של ארה"ב, ועל הבוז שהוא רוחש כלפי החוק".
טראמפ תמיד התפאר בהצלחתו להתחמק מזרועו הארוכה של החוק. ב־2015, כאשר עשה את צעדיו הראשונים בדרך לבית הלבן, הוא הכריז כי היה "יכול לירות במישהו בשדרה החמישית של ניו יורק", ולא הייתה נופלת שערה מראשו.
עכשיו, לעומת זאת, "אני חוטף כתב אישום פעם בחודשיים". לפחות כתב אישום נוסף אחד צפוי בקרוב במדינת ג'ורג'יה, שבה יואשם כנראה בניסיון לשבש את תהליך הספירה של קולות בבחירות לנשיאות. השאלה החשובה ביותר שהימים הבאים יניבו היא באיזו מידה תתחיל להתפשט עייפות טראמפ בין הרפובליקאים.
הם מוסיפים לתמוך בפוליטיקה שלו, הם מוסיפים לרחוש לו אהדה, אבל היתכן שהם יתחילו לשאול את עצמם אם הם זקוקים לכל רעש הרקע הזה. בתשובתם תלוי גורל הנשיאות במובן הזה שלרפובליקן אחר זולתו, בלי מטען היתר שלו, ובלי הסחות הדעת של משפטיו, יהיה קל יותר לגבור על ג'ו ביידן.
כתבות
ני"ע
