חוסר הוודאות חזר ומכה שוב בבורסה ובשוק המט"ח המקומי

השווקים המקומיים שנהנו ממומנטום חיובי מאוד בשבועיים האחרונים, פוגשים שוב את חוסר היציבות והוודאות ומגיבים בעצבנות. הסיבה התורנית היא הדרמה בכנסת סביב מינוי חברי הוועדה לבחירת שופטים.

● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי אך מעריך: היא תחזור לעלות בקרוב
● דודו זבידה: "הבעיה היא לא מי שקנה קרקע לדירה בשדה דב, אלא בלוד ובנתניה" 

אתמול (ד') בשעות הבוקר, הרבה לפני שהאירועים הסתבכו והסתיימו בבחירה בקארין אלהרר ובהודעת ראשי האופוזיציה על השהיית השיחות בבית הנשיא, הבורסה עלתה והדולר התחזק בצורה מתונה אל מול השקל ב־0.7%. אלא שאז הכול הסתבך.

בקואליציה העלו את האפשרות לקנות זמן נוסף כדי לפתור מחלוקות פנימיות, ולנצל סעיף בתקנון שיאפשר לדחות את ההצבעה כולה על המינוי בחודש נוסף.

באופוזיציה איימו שאם כך יהיה, נציגיהם יפרשו מהשיחות שנערכות בבית הנשיא.

 ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצבעה לנציגי הוועדה לבחירת שופטים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

הדולר קפץ בכ־2% אל מול המטבע המקומי והגיע לרמה של 3.64 שקלים. לאחר מכן הוא התמתן מעט. גם הבורסה עברה לירידות שנעו בין 1% ל־2% במדדים המובילים אולם ננעלה במגמה מעורבת. בהמשך היום התנודות החדות במט״ח נמשכו, ולאחר שנודע על בחירת אלהרר השקל טיפס בחדות לפני שאיבד שוב גובה בהמשך. רכבת הרים.

בשורה התחתונה, המחלוקת סביב החקיקה המשפטית בין מתנגדיה ותומכיה שוב טלטלה את השווקים שצמאים לטיפה של ודאות.

לראיה, בשבועיים האחרונים, במקביל לדיבורים על פשרה אפשרית בבית הנשיא ולהורדת הלהבות בשיח הציבורי, השקל התחזק בכ־18 אגורות אל מול הדולר, ומדד ת"א 35 של הבורסה בת"א אף עבר לטריטוריה חיובית מתחילת השנה.

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר בשיחה עם גלובס שמדדי הבורסה ושער החליפין של המטבעות הזרים מהווים בזמנים אלו ברומטר ישיר למתרחש בכנסת. הוא מדגיש שככל שתמשיך חוסר היציבות, כך גם תמשיך התנודתיות החזקה בשווקים בישראל. "בהשוואה למה שקורה בבורסות בעולם, אנו רואים שמה שמתרחש כעת בארץ הוא נטו תוצאה של המחלוקת המקומית ולא השפעה חיצונית".

המשוואה החדשה, גרסת נגיד בנק ישראל

במקביל לדיונים בכנסת, הכלכלנית הראשית היוצאת במשרד האוצר, שירה גרינברג, התייחסה להשלכות החקיקה המשפטית של הממשלה על הכלכלה הישראלית בכנס מכון אהרון שבאוניברסיטת רייכמן. גרינברג דיברה בהרחבה על חוסר הוודאות שפוגע בכלכלה הישראלית, ועל המשבר העולמי שפגע בהייטק וטרם נגמר. "רמת הסיכון שאנחנו רואים במשק המקומי לפי האינדיקטורים היא מעבר למה לרמה שצפינו בהתחלה, והיא תולדה של הרפורמה המשפטית", אמרה.

לדברי גרינברג, "מעבר לאי־הוודאות המקומית, ישנה כיום אי־ודאות גלובלית שמשפיעה על ההייטק העולמי. הירידות (בשווקים, א.כ) יכולות להיות פתאומיות, ולכן אנחנו צריכים להיות מוכנים וערוכים עם ריסון פיסקאלי. אבל מה שהכי חשוב זה שצריך להסיר את האיום על הכלכלה בהיבט הרפורמה המשפטית. בתקופות של אי־ודאות עולמית, לא נכון להוסיף עוד אי־ודאות מקומית".

 ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

גרינברג לא לבד. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר את הקשר ההדוק בין חוסר הוודאות סביב עתיד החקיקה המשפטית לבין המצב בשווקים בכלל, ולשוק המט"ח בפרט. "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר בימים אלה בנוגע לאינפלציה", קבע פרופ' ירון בנאום שנשא בכנס מכון אהרון.

בנוסף, הוא הצביע על הירידה החדה בקורלציה בין שער הדולר־שקל לבין שוק המניות האמריקאי. עד לסוף השנה שעברה, רוב העליות בוול סטריט הובילו להתחזקות השקל, ולהפך. המשוואה הזו כבר לא ממש עובדת כעת. הנגיד הצביע על כך שללא חוסר הוודאות הפוליטית בשל החקיקה המשפטית, שער החליפין של השקל היה עומד על כ־3.3 שקלים לדולר - כ־30 אגורות פחות מהשער הנוכחי. הוא כינה את הפער בין המצב החזוי למצב הקיים כ"פיחות עודף".

כלכלנים מזהירים: המצב עשוי להידרדר

גורמים בשוק ההון המקומי עמם שוחחנו מצביעים על כך שפיצוץ השיחות בבית הנשיא לצד התגברות המחאה, כפי שראינו בתקופות השיא של החודשים האחרונים, עלולים להחריף מאוד את התנודתיות בשווקים. בכיר במערכת הפיננסית אומר לגלובס כי אם המחלוקת סביב בחירת חברי הוועדה לבחירת שופטים תוביל להתעוררות משמעותית במחאה, האפקט על שער החליפין יהיה שלילי. במצב כזה, לחצי האינפלציה צפויים לגבור ולהגדיל את הסיכויים להעלאת ריבית נוספת מצד בנק ישראל בחודש הבא. גם הבורסה המקומית שנמצאת בתשואת חסר ביחס לרוב הבורסות בעולם, צפויה לחזור למגמה שלילית בשל חוסר הוודאות.

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מוסר בשיחה עם גלובס כי ברמה היומית, אנו רואים את תנודתיות שער החליפין, אך חשוב לזכור שעד לאחרונה המצב היה חמור יותר והדולר נסחר סביב 3.75 שקלים. "במהלך השבוע האחרון, התחזק השקל משמעותית ועכשיו אנו רואים את השינוי במגמה בשווקים".

לדברי בית אור, שינוי המגמה בשוק המט"ח ככל הנראה נובע מנסיונם של שחקנים רבים להבין מה יקרה בזירה הפוליטית. הכלכלה, הוא מדגיש, זקוקה לפתרון במערכת הפוליטית ולוודאות. "השווקים אוהבים ודאות ויציבות. כרגע הם לא יודעים מה יוליד יום וכך הם מגיבים", מסכם בית אור.

בחברות הדירוג בנו על הצלחת השיחות

גם בחברות הדירוג מסתכלים על חוסר הוודאות שנוצר בישראל בצורה ביקורתית. כך למשל, בחברת S&P, החליטו להותיר את דירוג האשראי הגבוה של ישראל (AA-) ואת תחזית הדירוג היציבה ללא שינוי, אך ציינו כי תרחיש הבסיס שלהם הוא "שיווצר קונצנזוס בצורה מסוימת שיאפשר להתמודד עם המתיחות הפוליטית סביב הסוגיה", נכתב בדוח. האנליסט הראשי של החברה שמסקר את ישראל הוסיף כי "אנחנו עדיין מאמינים שהנושא ייפתר בהסכמה ולכן זהו תרחיש הבסיס שלנו".

בנוסף לכך, לפני שבועיים וחצי פרסמה סוכנות הדירוג פיץ' סקירה עדכנית על ישראל תחת הכותרת המעודדת "צמיחה כלכלית חזקה היא מפתח למסלול החוב של ישראל". בסקירה העריכה סוכנות הדירוג שיחס החוב־תוצר בארץ ימשיך לרדת בשנים הקרובות למרות החזרה לניהול תקציב גירעוני, ובזכות צמיחה חזקה יחסית.

בפיץ' ציינו שהמגמה עשויה להוביל להעלאת הדירוג של ישראל. עם זאת, מחברי הדוח ציינו כי "ישראל ממשיכה להתמודד עם רמות גבוהות של מתח פנימי חברתי ופוליטי, וקידום מדיניות מסויימת המועדפת על ידי הקואליציה עלול להחמיר את המתחים הללו ולהשפיע על דירוג האשראי".