הצצה לפורום המשקיעים שבו רף הכניסה הוא הון נזיל של 20 מיליון דולר

טייגר 21 הוא מעין מועדון אקסקלוסיבי לבעלי הון, שחבריו מתכנסים מדי חודש לדון על השקעותיהם במטרה לשמר את ההון שצברו, וזאת תמורת דמי חבר של 33 אלף דולר בשנה • המייסד מייקל זוננפלד מספר על השוני שבין משקיע שצבר הון לכזה שעדיין עושה אותו, מדוע חברי הקבוצה שומרים על רכיב מזומן משמעותי ופחות מתלהבים מהתשואות הגבוהות באג"ח, ועל תחילת הפעילות בישראל

מייקל זוננפלד (מימין) וסם זל המנוח, בכינוס של טייגר 21 מחודש מרץ / צילום: TIGER 21
מייקל זוננפלד (מימין) וסם זל המנוח, בכינוס של טייגר 21 מחודש מרץ / צילום: TIGER 21

השנים האחרונות, שהיו ברובן המכריע טובות מאוד להייטק הישראלי, הובילו גם להתעשרות של לא מעט יזמים ובכירים בענף, שכיום מעוניינים לשמר את ההון שצברו. אנשים מסוג זה הם קהל היעד של קבוצת TIGER 21, שבקרוב צפויה להתחיל לפעול גם בישראל.

הלווים הגיעו לקצה: הסיכון ששוק המשכנתאות לא ראה מעולם 
איטליה נפרדה מברלוסקוני, טראמפ שוב מסתבך והמל"ט שתפס שבוי רוסי 
גולדמן זאקס הימרה נגדה: עכשיו היא מזנקת עקב השקעה במתחרה של OpenAI 

מדובר במעין מועדון חברים אקסקלוסיבי, קבוצה הכוללת כיום כ־1,300 איש ברחבי העולם, שבמצטבר מנהלים נכסים בהיקף של למעלה מ־150 מיליארד דולר. חברים בה יזמים, משקיעים ומנהלים בכירים בעלי הון נזיל של לפחות 20 מיליון דולר, המוכנים לשלם דמי חבר של 33 אלף דולר בשנה. אנשיה מתכנסים אחת לחודש לדון על השקעותיהם בפורום סגור ודיסקרטי, וללמוד אחד מהשני, במטרה לשמר את ההון שצברו.

בכך הם לעיתים מנהלים את השקעותיהם לאו דווקא בהתאם למגמות השולטות בשוק, ומהתבוננות על הקצאת הנכסים שלהם ניתן לקבל תובנות על איך הם רואים את המגמות הבולטות בשווקים. מי שהקים את טייגר 21 הוא מייקל זוננפלד (67), יזם נדל"ן ופילנתרופ. הארגון נוסד בשנת 1999 ופועל כיום בעשרות ערים בארה"ב, קנדה, בריטניה ושוויץ.

TIGER 21

פעילות: קבוצת משקיעים גלובליים - יזמים, משקיעים ומנהלים בכירים בהווה ובעבר, בעלי הון נזיל של לפחות 20 מיליון דולר, המשלמים דמי חבר בסך 33 אלף דולר לשנה
היסטוריה: הקבוצה נוסדה בשנת 1999 על ידי מייקל זוננפלד
נתונים: הקבוצה כוללת מעל 100 פורומים בני 12־15 חברים הנפגשים בכל חודש במדינות שונות בארה"ב, קנדה, בריטניה ושוויץ. כל קבוצה כזו מתפקדת כדירקטוריון אישי עבור חבריה. בימים אלה מתרחבת לישראל, סינגפור ופורטוגל

בכנס השנתי של טייגר 21 שהתקיים במרץ האחרון בפלורידה, התארחו בין היתר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט (שנתן סקירה על אוקראינה, ישראל וסין), השחקנית והיזמית ברוק שילדס (שדיברה על מצבן של הנשים בגילאי 40 ומעלה) והמשקיע האגדי סם זל, שהלך לעולמו לאחרונה.

"החברים ברשת שלנו הם ברובם יזמים שעשו אקזיט, אחרים שעדיין מחזיקים בעסקיהם וגם אנשים בדרגי הנהלה בכירים שפרשו", מסביר זוננפלד בראיון לגלובס. "כשהם מצטרפים אלינו הם מצטרפים לקבוצה, לרוב על בסיס גיאוגרפי", ומנצל את ההזדמנות להכריז כי "אנחנו בתהליך של פתיחת קבוצה בתל אביב. בניו יורק יש לנו כבר עשרות קבוצות, בלונדון שלוש ובציריך שתיים. בכל קבוצה יש 12-15 חברים שנפגשים ליום בחודש, 11 פעמים בשנה".

בראש כל קבוצה עומד יו"ר מקצועי שהוא חלק מהקבוצה, ובתל אביב זה יהיה בני רובינשטיין, לשעבר בכיר במיקרוסופט ומשקיע בסטארט־אפים.

לדברי זוננפלד, "בעבר, הנושא העיקרי שדובר בקבוצות היה רגע המעבר של אנשים שהצליחו מאוד ואז מכרו את העסק שלהם. זה אירוע משנה חיים שנתפס מאוד שונה אצל אחרים: אנשים סביבם חושבים 'איזה יופי, החיים טובים, הכול קל ונחמד', אבל הם פתאום כבר לא מנהלים ויזמים, ומתמקדים בשימור ההון שלהם.

"קודם, הם התמקדו בבניית העסק, וזה שונה. עם הזמן, האג'נדה התרחבה גם למורשת של אנשים ולשאלה איך ילדיהם ילמדו מהם אך לא יושפעו מההצלחה שלהם, וגם להשפעה על החברה (society) כולה. העולם נהיה יותר מורכב וגם האסטרטגיות לשימור הון מורכבות יותר. אנשים חולקים בקבוצות את האתגרים והכול נשמר בדיסקרטיות. החברים אצלנו מנהלים במצטבר מעל 150 מיליארד דולר - אנחנו לא בגודל של הבנקים הכי גדולים, אבל יחסית גדולים. אבל אנחנו לא מנהלי נכסים - החברים מנהלים לעצמם, ואנחנו מהווים תשתית".

"מיפינו באילו ערים משקיעים, ות"א ברשימה"

אחת לשנה, כל אחד מהחברים מציג את הפורטפוליו והביצועים שלו בפני שאר חברי הקבוצה. "לרוב, אנשים אומרים בהתחלה שזה לא יקרה, אבל הערך של למידה מהקבוצה ומהפרספקטיבה של כל אחד, על היתרונות והחסרונות, גובר. הרבה אנשים רואים בכך את הדבר הכי חשוב אצלנו", אומר זוננפלד.

 

הוא מוסיף כי גודל הארגון מאפשר ליצור קבוצות משנה עם תחומי עניין משותפים. "נניח שיש חבר בת"א שמתעניין בהשקעות בנושאי אקלים, או בקריפטו, אז הוא מצטרף לקבוצה בתחום", הוא מסביר. "אנחנו גם אוהבים לטייל יחד, אז אנחנו מארגנים טיולים לחברים, ובמקרה הטיול הבא הוא לישראל".

עוד נושא שדנים בו בקבוצות של טייגר 21 הוא פילנתרופיה (זוננפלד עצמו תרם לאחרונה להקמת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון).

למה החלטתם לפעול בישראל?
זוננפלד: "ישראל ייחודית למדי כי יש הרבה חברים אצלנו שיש להם קשרי משפחה או חברים פה. כאומת הסטארט־אפ, הרבה חברים אצלנו מכירים את הסביבה היזמית בישראל. מיפינו ערים סביב העולם שבהן אנשים משקיעים, ותל אביב הייתה ברשימה. לקח לנו זמן להתקדם מעבר לאירופה, ועכשיו אנחנו במצב שאנו יכולים להתרחב בעולם, לכיוון ת"א וסינגפור. אני מכיר לא מעט ישראלים מצליחים, וכל אחד מהם צריך לאזן הזדמנויות ואתגרים מקומיים וחיצוניים. רשת כמו שלנו מחברת אותם לדעות שלא יכלו לקבל אליהן גישה בקלות. זו קהילה שאין דומה לה".

מי יכול להצטרף לטייגר 21?
"החשוב ביותר הוא שהחברים אצלנו צריכים אופי טוב. הם צריכים להיות מסוגלים להשאיר את האגו מחוץ לחדר, כי כל אחד מהם היה מנהיג של ארגון, אבל הוא גם צריך לדעת להיות משתתף בקבוצה סביב השולחן. המטרה היא ללמוד מקבוצת השווים (peer to peer learning). החברים בקבוצות שלנו מנהלים הון אישי בטווח שבין 20 מיליון עד מיליארד דולר, כאשר הממוצע הוא קצת מעל 100 מיליון דולר".

מה להערכת החברים בטייגר 21 הם אפיקי ההשקעה הטובים ביותר היום, על רקע הסביבה המאקרו־כלכלית של עלייה בריבית וצפי להאטה?
"חשוב לציין שאנחנו לא יועצי השקעות. אנחנו מסכמים את האלוקציה של החברים ורואים מה החוכמה הקולקטיבית שלהם. הדבר הייחודי בפורטפוליו של החברים אצלנו, ואולי לא במפתיע, זה הקצאה דומיננטית לפרייבט אקוויטי (השקעות פרטיות), מניות של חברות ציבוריות ונדל"ן - שיחד מסתכמות בדרך כלל ל־75%-80% מהפורטפוליו (נכון לרבעון הראשון של השנה מדובר על 77%, ש'ח'ו').

"החברים שלנו הם כולם יזמים נהדרים והם רוצים להיות מעורבים בדברים שהם מבינים בעצמם. לאורך השנים נדל"ן היה הקטגוריה מספר אחת. השינוי המרכזי ב־15 השנים אחרונות היה הגידול בפרייבט אקוויטי. בתחום הציבורי מדובר בעיקר על השקעה במדדים.

"מצד שני, יש לחברים כ־11% במזומן. במונחים היסטוריים של אנשים בעלי הון גבוה, זה הרבה. כך שאם תהיה האטה, הם לא יהיו חייבים להנזיל נכסים בתקופה מאתגרת. ההשקעה במוצרי fixed income (כגון אג"ח, ש'ח'ו') ירדה, וגם ההשקעה בקרנות גידור לא גדולה".

איך אתה מסביר את ההחזקה הגדולה יחסית במזומנים, דווקא בתקופה של אינפלציה?
"אחד הדברים שמאפיינים את החברים שלנו זה מעט מאוד חוב, או בכלל לא. הם משקיעים שמרנים, שבנו עסק מצליח לאורך שנים, והם יודעים להתמודד עם סערות. החברים אצלנו רוצים לישון טוב ולא רק לחיות טוב, לכן הם נוטים למעט חוב והרבה מזומנים. בעיקרון, כשיש 11% מהפורטפוליו במזומן, זה מספיק ל־4-6 שנים גם בתקופות האטה, ונוסף על כך, ההיסטוריה מראה שאם אין לך מספיק מזומנים ואתה לא יכול לעמוד איתן בסערה, אתה חייב להנזיל את הנכסים הכי טובים שלך דווקא בזמן הכי גרוע. מעבר לכך, זה מאפשר להם לנצל הזדמנויות שצצות".

"גם בקריסת SVB נוצרו הזדמנויות למשקיעים"

גם באג"ח, שבריביות של היום נותנות תשואות טובות יותר, הם מחזיקים פחות.
"לחברים שלנו יש כישורים מצוינים של בניית עסקים, והאלוקציה שלהם נוטה יותר למניות ופחות ל־fixed income. לפני עשור־שניים, ההקצאה הייתה של 30%-40% ל־fixed income, אבל היום מסתכלים על נדל"ן כתחליף כשהשכירות עולה. הם מחזיקים שיעור הרבה יותר נמוך בשוק האג"ח ממשקיע טיפוסי".

מה לגבי מניות הטכנולוגיה, שהציגו ביצועים חזקים בחודשים האחרונים?
"ברור שלמגזר הטכנולוגיה היו רוחות נגדיות מכיוון העלאות הריבית, כי בעוד שהמגזר הזה יחסית פחות ממונף, השוויים תמיד מסתכלים על אירועים עתידיים, וכשהריבית עולה השווי העתידי יורד.

"עם זאת, כשחושבים על פוטנציאל הצמיחה של סטארט־אפים בתחומים כמו AI (בינה מלאכותית), בריאות, אקלים, מוביליטי - אז החברים אצלנו נרגשים להשקיע בהם. עוד גורם לכך היה המשבר בבנקים בארה"ב - SVB היה בנק שהלווה להרבה מאוד חברות טכנולוגיה. זה אומר שפרויקטים טובים שהבנק מימן עדיין ייצאו אל הפועל, אבל במימון אחר, וזה יוצר הזדמנויות למשקיעים".

גם אצל החברים שלכם ה־AI הוא התחום החם?
"כשנפגשים מדי חודש מדברים על מה השתנה בנוף, וכמובן ש־AI הוא אחד התחומים הכי מדוברים. אנחנו גם מביאים להם מומחים מכל העולם".

נמנעים מתחזיות, מחפשים טרנדים להשקעה

מה אפשר להסיק מהפורטפוליו של חברי טייגר 21 על מה שהם צופים לכלכלת ארה"ב?
"החברים העריכו ברובם שיהיה מיתון ב־2022 ולקראת 2023, היום הדאגות ממיתון קצת דעכו. הם בדרך כלל מתעניינים בפורטפוליו שיתאים 'לכל מזג אוויר' - כזה שישמר את ההון גם בזמנים הטובים וגם ברעים יותר, ולא רק ברמת האלוקציה אלא בבחירות ספציפיות. כשאחד מזהה הזדמנות, הוא בדרך כלל חולק אותה. לכן מנסים להימנע מתחזיות אלא לחפש טרנדים שרוצים להשקיע בהם".

החברים אצלכם מעוניינים לשמר את ההון שלהם, אך מה לגבי מישהו שמעוניין ליצור הון?
"באופן בסיסי מי שיוצר הון נוטה לקחת סיכונים שונים ממי שכבר יש לו הון ומעוניין לשמר אותו. בעבר, אגב, כשהיה 'אירוע נזילות' (אקזיט, ש'ח'ו') אנשים פרשו, אבל לאורך השנים אנשים כיום צעירים יותר בזמן אירוע הנזילות. כל אחד מהחברים אצלנו עבר את התקופה של צבירת ההון, ובדרך כלל הרגש בתקופה זו הוא של הקרבה, למשל בזמן הקמת החברה הם לא משכו שכר עד שהעסק הצליח. בישראל באופן יחסי יש יותר סטארט־אפים שמשקיעות בהם קרנות הון סיכון, אז זה קצת שונה כלכלית, כי היזם יכול לקבל תגמול הוגן גם בשלב הזה. אצלנו רבים הקריבו הרבה לאורך שנים בזמן שיצרו את הערך".

נראה שחברות בקבוצות שלכם מהווה חלופה לשימוש במנהלי הון.
"אנו לא רואים את זה כחלופה, אלא שהתהליך עוזר לחברים אצלנו גם בניהול מול ה־wealth manager (מנהלי ההון), ומאפשר להם להבין למה לצפות. לדוגמה, אחד החברים עובד עם מנהל הון ומקבל תוצאות נהדרות, אז חבר אחר אומר לו 'תעשה בינינו היכרות'. אנחנו אגנוסטיים בנושא - חלק מנהלים את ההון שלהם לבד, חלק משתמשים בניהול הון - אבל אין לנו דעה כזו או אחרת".