הצעד הצפוי הראשון של נגידת הבנק המרכזי של טורקיה: הכפלת הריבית

פחות מחודש לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן נבחר לקדנציה שלישית, האחרונה לפי החוקה הטורקית שקובעת בכלל מגבלה של שתי קדנציות, צפוי השבוע שינוי מגמה משמעותי באנקרה בכל הנוגע לניהול המוניטרי של המדינה.

הנגידה החדשה של הבנק המרכזי, חפיזה גאיה ארקאן, שנכנסה לתפקידה רק לפני כשבוע - עשויה להודיע על הכפלת הריבית מ-8.5% ל-17% בתום ישיבת הוועדה המוניטרית ביום חמישי הקרוב. כך מסתמן מסקר הבנק המרכזי.

● איטליה נפרדה מברלוסקוני, טראמפ שוב מסתבך והמל"ט שתפס שבוי רוסי | 5 אירועים מהשבוע שהיה בעולם
● שבדיה מצאה את האשמה באינפלציה הגבוהה מהציפיות: ביונסה
● הימין הקיצוני בגרמניה נוסק לאור המצב הכלכלי במדינה

למרות האינפלציה הגבוהה בטורקיה, שהגיעה באוקטובר האחרון לשיא 24 שנה עם קצב שנתי של 85.5%, מאז מרץ 2021 לא נצפו העלאות ריבית בטורקיה בכלל. באותה עת, הריבית הגיעה ל-19%, אבל עד בחירות 2023 היא צנחה באופן עקבי.

חפיזה גאיה ארקאן בת ה-43 חזרה למדינתה לאחר קריירה בת 20 שנים בארה"ב שכללה תשע שנים בגולדמן זאקס, והחל מ-2014 עבדה בבנק פירסט ריפבליק שבו הגיעה עד לדרג של מנכ"לית משותפת ביוני 2021. עם זאת, את תפקידה שם היא סיימה כבר בדצמבר. מייד עם כניסתה לתפקיד, השאלה הגדולה שנשאלה היא האם ארדואן ייאפשר לה לעבוד, בהתחשב בעובדה כי היא הנגידה השישית בשבע השנים האחרונות. העלאת ריבית כה אגרסיבית עשויה לספק את התשובה.

הלירה נשחקת והגרעון בשיא

עוד בטרם כניסתה לתפקיד, ברור כי ארקאן ידעה לאן היא נכנסת. הלירה הטורקית הולכת ונשחקת מול הדולר, ועומדת כעת על כ-23.6 לדולר - אף שאנקרה בזבזה מתחילת השנה ועד הבחירות 23 מיליארד דולר בניסיון לאזן את המצב עד הבחירות. שחיקת הלירה מול הדולר היא תהליך מתמשך בשנים האחרונות, עם 44% ירידה ב-2021, 30% ב-2022, ו-21% מתחילת שנת 2023. למעשה, היעדר פעולות הבנק המרכזי מאז ניצחונו של ארדואן בסיבוב השני של הבחירות ב-28 במאי, הוביל להתרסקות הלירה הטורקית מאז ביותר מ-15%.

במרבית מדינות העולם, נגידי הבנק המרכזי היו מעלים ריבית בשלב מוקדם בהרבה, אבל ארקאן נכנסה לתפקיד באנקרה בידיעה כי לתפיסתו של הנשיא, לכאורה, אסור לפגוע בצמיחה. לכן, כאשר הצמיחה השנתית עמדה ברבעון הראשון של השנה על 4%, על אף רעידת האדמה בפברואר - הנשיא ואנשיו ראו בכך הצלחה. מנגד, אותם הבכירים לא הבליטו את העובדה שהגירעון של טורקיה הגיע באפריל, רגע לפני הבחירות, לשיא של 29.7 מיליארד דולר.

לשמחתה של ארקאן, מי שמונה לקדנציה שנייה בתור שר האוצר הוא מהמט שימשק - פוליטיקאי עתיר ניסיון ובעל עוצמה בתוך מפלגת "הצדק והפיתוח" ( AKP ) של ארדואן שכבר הצהיר כי יחזיר את "המדיניות הרציונלית". לפחות לפי שעה, נראה כי השניים מפנימים כי מה שהיה לא יכול להימשך - גם אם האינפלציה הגבוהה ירדה עד לקצב שנתי של 39.59% במאי.

לפי סקר כלכלנים שביצעה סוכנות הידיעות הממשלתית של טורקיה, אנאדולו, במסגרת צעד חריג שנראה כמנסה להכשיר את לבבות האזרחים למה שעתיד לבוא - שימשק וארקאן צפויים להוביל מדיניות של העלאות ריבית רציפות עד ל-25% בתום השנה. ככלל, לפי דיווח באתר "מידל איסט איי", לארדואן לא היה קל לשכנע את שימשק לשוב למשרד האוצר, והוא הבין היטב שאם הוא מעוניין בשירותיו בתפקיד זה, הוא יידרש לשנות גישה.

ארדואן: "נחושים להוריד את האינפלציה לחד-ספרתית"

נשיא טורקיה נדרש להתייחס לסוגיית המצב הכלכלי, מייד עם חזרתו מסבב הביקורים המדיניים הראשון בקדנציה השלישית שלו - ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ובאזרבייג'ן. "בכל הנוגע למדיניות של שר האוצר, אנחנו כמובן מסכימים שהוא ייטול את ההחלטות בצוותא עם הבנק המרכזי במהירות", אמר נשיא טורקיה. "אמרנו 'בהצלחה', ובכך הכרזנו על נחישותנו להוריד את האינפלציה לחד-ספרתית". ארדואן אמנם מתעקש כי מדיניותה נותרה "אינפלציה נמוכה, ריבית נמוכה", אך ההצהרה הזו היא לא פחות משינוי כיוון ב-180 מעלות של נשיא טורקיה. במשך תקופה ארוכה, הוא מנע משרי האוצר ונגידי הבנק המרכזי הקודמים מלנקוט בצעדים סבירים, כמו העלאת ריבית, ואף האשים את "לובי הריבית".

"עד הבחירות, ארדואן ניהל כלכלת בחירות ונדרש לתת 'מתנות' קטנות לבסיס קהל המצביעים שלו. כעת, יש לו חמש שנות שקט עם סמכות מלאה", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "מכאן והלאה, נשיא טורקיה לא חש חייב לאף אחד, ועל הנייר זו כהונתו האחרונה לפי החוקה הנוכחית. אם וכאשר יגיע לסיום כהונתו, אז אדם אחר ינהל את המדינה. על כן, הוא לא יישא בהשלכות האלקטורליות של העלאות הריבית - וכעת תקופת השיקום החלה".

בעת שבה מובטחת לו קדנציה נוספת בת חמש שנים, ארדואן מרגיש נוח בהרבה לבצע צעדים לא נוחים לבסיס קהל המצביעים שלו. עם זאת, במצב שבו נשיא טורקיה יחוש כי מעמדו בסכנה, הוא עלול לשוב למדיניות של החלפת שרי אוצר ונגידי בנק מרכזי. בין כה וכה, המבחן הגדול יחל ביום חמישי.