טעות בתמחור או רעב מופרז: מה גרם לדליה אנרגיה להציע מחיר "משוגע" על רכישת תחנת הכוח אשכול

בשוק ההון מעריכים כי סיכויי דליה אנרגיה להשלים את רכישת תחנת הכוח אשכול באשדוד מידי חברת החשמל תמורת סכום של 12.4 מיליארד שקל קלושים - ולו בשל פער של פי שניים כמעט מההצעה השנייה שהתקבלה במכרז, של חברת או.פי.סי (7.1 מיליארד שקל). גורמים המקורבים לתהליך מעריכים כי נפלו טעויות בהערכה הכלכלית שביצעו בדליה אנרגיה לשווי התחנה, או שלכל הפחות היא מתבססת על תחזיות אופטימיות בצורה מופרזת.

● כך שורדות חברות הנדל"ן המניב את הקפיצה בעלויות המימון
● זו הסיבה שאלטשולר שחם הידרדר החודש לתחתית טבלה התשואות

גם הקבוצה בראשות דליה אנרגיה וגם זו של או.פי.סי נעזרו בחוות דעת כלכליות של יועצים מוכרים בשוק ההון. בדליה נעזרו בפירמת הייעוץ גיזה זינגר אבן בניהולו של יריב פילוסוף, ובאו.פי.סי בשירותי חברת הייעוץ MNS. שתי החברות ליוו לא מעט הצעות מימון במכרזי ענק, מה שמעלה סימני שאלה בנוגע לפער בין הערכות השווי, שנחשב לחסר תקדים לעומת מכרזים גדולים בעבר.

 יריב פילוסוף, מנכ''ל גיזה זינגר אבן / צילום: איל יצהר

דיווח של דליה אנרגיה עצמה לבורסה ביום א' מטיל ספק באשר לסיכויי התממשות העסקה. לפי הודעתה "לא התקבלה החלטה סופית ביחס לביצוע העסקה", כמו גם "ביחס לאופן מימון העסקה אם וככל ותבוצע". לפי דליה, "אין ודאות מלאה ביחס ליכולתן של דליה ומשק אנרגיה לגייס מימון ממקורות שונים לשם ביצוע העסקה, וכן ביחס ליכולתה של דליה להגיע לסגירה פיננסית שתאפשר את תשלום התמורה".

הסיבה לאותו ספק נעוצה, יש לשער, בפערי המחיר העצומים בין ההצעה הראשונה לשנייה במכרז, שיקשו על הצגת העסקה ככלכלית. "ככל שאני מתרשם מתיאור העסקה על ידי דליה במצגת למשקיעים", אומר גורם המעורה בנושא, "הנחות העבודה שלהם לגבי מחיר החשמל בעתיד היו מאוד מאוד גבוהות, ללא יסוד כלכלי, גם אם לא תהיה התערבות שלילית מצד הרגולטור בעתיד בנושא מחירי החשמל.

"זה פשוט לא 'עושה שכל' מבחינה אנליטית. יכול להיות שהיה כאן רעב מוגזם לעסקה, בשל הגודל והעוצמה של תחנת אשכול. אבל אני מתקשה לראות את בעלי המניות בדליה והשותפים שלה רושמים צ'קים בסכומים שערורייתיים כאלה".

גורם אחר, המקורב לקבוצה הזוכה ומכיר את הנושא מקרוב, סיפק הסבר לפער העצום בין הצעת דליה אנרגיה ובין זו של או.פי.סי. לדבריו: "ככל הנראה בדליה העניקו תמחור של מיליארדי שקלים לאופציה שיקבלו בעסקה להקמת תחנת הכוח הנוספת. התמחור הזה שווה להם הרבה כסף. אני מתקשה להבין איך ההצעה השנייה בגובהה היא כל כך נמוכה. יכול להיות שהמתחרים חששו שהרגולטור יתערב בעתיד ויפחית את מחיר החשמל".

 עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: יח''צ

כאמור, למקום השני במכרז לרכישת תחנת אשכול מידי חברת החשמל הגיעה הצעה שהגישו או.פי.סי אנרגיה (שבשליטת עידן עופר) יחד עם קרן נוי.

אל המקום השלישי לפי ההערכות הגיעה קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל עם הצעה של כ-6.5 מיליארד שקל. לפי גורמים המעורים בתהליך, חברת החשמל עצמה קיבלה הערכה שלפיה שווי תחנת אשכול נע סביב 6 מיליארד שקל.

המשקיעים בבורסה בת"א סיפקו הערכה משלהם באשר לסיכויי התממשות העסקה: לאחר שמחקו כ-15% משווייה של משק אנרגיה ביום חמישי, זינקה המניה ביום א' בכ-7%, כנראה בשל ההערכות לאי-התממשות העסקה.

בשלב הנוכחי, יש לדליה אנרגיה פרק זמן של פחות משבועיים להחליף ערבות שהעמידה במכרז, בסך 100 מיליון שקל, בערבות חדשה בהיקף כפול, של 200 מיליון שקל. נסיגה בפרק הזמן שנותר, עשויה להיות מבחינתה מוצא זול יחסית להמשך התקדמות עם הצעה גבוהה בפער של כ-5 מיליארד שקל מזו שאחריה.

או.פי.סי דיווחה כי הוכרזה כ"כשיר שני"

עדות נוספת לקשיים העומדים בפני העסקה היא נסיגתה ממנה של חברת התשתיות תעבורה, שבבעלות משפחת לבנת. תעבורה אמורה הייתה להחזיק ב-25% מהקבוצה הזוכה, אך כפי שעולה מדיווח של דליה, שני הגופים נכנסו למו"מ לגבי שיתוף הפעולה ביניהם, הכולל ככל הידוע אפשרות להשקעה ישירה של תעבורה בדליה עצמה במקום באשכול: "ככל והצדדים לא יגיעו להסכמה על הרחבת שיתוף הפעולה, תהא לשותף (תעבורה) זכות מוגבלת בזמן להודיע על מכירת חלקו לחברה".

בד בבד דיווחה או.פי.סי לבורסה כי החברה הוכרזה כ"כשיר שני", וכי "בהתאם למסמכי המכרז, במקרה של ביטול ההכרזה על הזוכה או ביטול ההתקשרות בחוזה עימו, ועדת המכרזים תהא רשאית להכריז על הכשיר השני כזוכה".

תרחיש זה מזכיר את המכרז למכירת חברת התחבורה הציבורית אגד אשתקד, שבו בוטלה זכייתה של קבוצת מגדל-קרסו-קרן אלומה, שנקבה בסכום של 5.6 מיליארד שקל. לאחר שהקבוצה הזוכה סירבה לדרישת אגד להגדיל את תשלום דמי הרצינות ל-15% מהעסקה, בוטלה זכייתה, וזו הועברה להצעה השנייה בגובהה, של קרן קיסטון (4.8 מיליארד שקל).

עם זאת, הפער בשווי ההצעות במקרה של תחנת הכוח אשכול, שעומד כאמור על יותר מ-5 מיליארד שקל, יקשה על חברת חשמל לאשר הצעה כה נמוכה באופן יחסי.

התחנה מחזיקה 15% מייצור החשמל בארץ

תחנת הכוח אשכול היא התחנה הגדולה ביותר בישראל שמופעלת בגז טבעי, עם יכולת מותקנת של כ-1,693 מגוואט, כ-15% מייצור החשמל בארץ.

באתר פועלים שני מחז"מים חדישים (תחנות מחזור משולב), וכן ארבע יחידות ישנות שייסגרו בתוך כמה שנים. נוסף על כך, ישנה התחייבות רגולטורית להקמת תחנת כוח חדישה ויעילה, אשכול 2, עם הספק של 850 מגוואט - בתעריף זמינות מובטח למשך 20 שנה.

באתר אשכול יש קרקע פרטית של כ-440 דונם, שבאמצעותה ניתן לדאוג לפיתוח משמעותי למשק החשמל, כולל הקמת אשכול 2, וכן מתקני אגירה בהיקף משמעותי, בהתאם למדיניות הממשלה ומנהל התכנון למקם מתקני אגירה גדולים ליד מתקני הייצור. את הפוטנציאל ניתן להבין מהעובדה כי תחנת הכוח דליה מייצרת כיום 912 מגוואט על 64 דונם - כשביעית משטח אתר אשכול.

מדובר בתחנת הכוח הרביעית שחברת החשמל מציעה במסגרת הרפורמה במשק החשמל מ-2018, שנועדה להוציא ממנה את מרבית ייצור החשמל (לאחר מכירת אשכול תישאר חברת החשמל עם כ-40% מהייצור).

מחיר גבוה משמעותית ביחס למכרזים קודמים

קדמו לה מכירת תחנת הכוח ברמת חובב לקבוצת שיכון ובינוי-אדלטק ב-2020, תמורת 4.25 מיליארד שקל (כ-3.5 מיליון שקל למגוואט), מכירת תחנת חגית מזרח ב-2021 לאותה קבוצה תמורת 1.6 מיליארד שקל (כ-2.4 מיליון שקל למגוואט), ועוד קודם לכן מכירת תחנת הכוח אלון תבור ב-2019 לקבוצת רפק-ג'נריישן קפיטל-מבטח שמיר (קבוצת MRC) תמורת 1.9 מיליארד שקל (כ-3.1 מיליון שקל למגוואט).

בהצעתה הנוכחית לרכישת אשכול נאותה דליה אנרגיה לשלם כ-7.3 מיליון שקל למגוואט - פער עצום לעומת רכישות קודמות של תחנות כוח, המוסבר ככל הנראה בהנחה שתוקם תחנת אשכול 2. בתחשיב כזה מדובר במחיר של 4.8 מיליון שקל למגוואט.

הפער בין הצעת דליה אנרגיה ובין זו של או.פי.סי הוא חסר תקדים לא רק בהיבט הסכום, אלא גם בכל הנוגע לפער באחוזים מהמקום השני במכרזים קודמים.

קבוצת MRC רכשה את תחנת אלון תבור בפער של 84 מיליון שקל, כשהמקום השני היה נמוך ב-4.5%, שיכון ובינוי-אדלטק רכשו את תחנת רמת חובב בפער של 38 מיליון שקל (פחות מ-1%) מהמקום השני, ואת תחנת חגית מזרח רכשו - לאחר שהצעתה של המסיימת שנייה היה נמוך ב-200 מיליון שקל (12.5%).

כאמור, במקרה של דליה אנרגיה, מחיר של 12.4 מיליארד שקל עבור תחנת אשכול מהווה פער חריג מהצעתה של או.פי.סי שנמוכה ביותר מ-5.3 מיליארד שקל, כ-43%, מזו של הזוכה.