הכלכלה יצאה מסנכרון? מה אפשר ללמוד מהעלאות הריבית ברחבי העולם

תוך 24 שעות בלבד השבוע הגיעו הבנקים המרכזיים של שלושת הגושים הכלכליים הגדולים בעולם למסקנות שונות מאוד. בגוש האירו עלתה הריבית, ארה"ב הותירה אותה ללא שינוי והסינים הורידו. למשקיעים נעשה קשה יותר להבין את הכלכלה העולמית - ולפדרל ריזרב אולי נעשה קשה יותר לבלום את האינפלציה.

● אלו חמש המניות שוורן באפט הגדיל את ההשקעות שלו בהן
● טעות בתמחור או רעב מופרז: מה גרם לדליה אנרגיה להציע מחיר "משוגע" על רכישת תחנת הכוח אשכול

הצעדים המתנגשים נגרמים בגלל שכלכלות עוברות יותר ויותר לנוע לפי הקצב המקומי שלהן. אירופה נמצאת מבחינה טכנית במיתון, אבל הבנק המרכזי שם מצפה שהאינפלציה תישאר גבוהה. לסין אין בעיה של אינפלציה, אך כלכלתה סובלת מהתוצאות של סגרים ארוכים ובועה בתחום הנכסים. הכלכלה האמריקאית מצליחה מאוד, והאינפלציה ירדה, אבל ההתייקרויות שבבסיסה נותרו גבוהות באופן עקשני.

ההיפרדות הגלובלית כבר גרמה לתנודות בשערי מטבע. היואן הסיני נחלש השנה, מה שאמור להפוך את היצוא מסין לתחרותי יותר, לפגוע ביבוא ולעזור לכלכלה. אבל כשסין הולכת על סיוע על מלא או על התערבות בכלכלה כמו ב-2009, או כמו אחרי הקריסה של שוק המניות שלה ב-2015, השווקים שלה מאבדים את הקצב העצמאי שלהם. פיקוח על ההון וחשש מהפקעה גורמים לכך שהשווקים הסיניים אינם נמצאים באינטגרציה הדוקה עם תיקי השקעות כלל-עולמיים.

הדולר יורד בהשוואה לאירו ולליש"ט

מה שיותר חשוב למשקיעים אמריקאים הם הצעדים באירופה, שם הבנק המרכזי של אירופה והבנק האנגלי המרכזי - שיקבע את הריבית שלו בשבוע הבא - נראים כעת על ידי משקיעים כיותר ניציים מהפד. זה מעלה את תשואות האג"ח שלהם, ומוריד את הדולר בהשוואה לאירו וללירה שטרלינג.

כשלעצמם, שינויים כאלה הם בדיוק מה שאמור לקרות. כל הרעיון של מטבע צף הוא לשחרר בנקים מרכזיים לקבוע את הריביות שלהם על פי נושאים הרלוונטיים לכלכלות של המדינות שלהם. הבעיה מגיעה מהרגישות של המשקיעים לחולשה של הדולר, וחיזוק הביטחון העצמי שמגיע בעקבותיה.

אמריקאים אינם רגילים לחשוב על השקעותיהם במטבעות אחרים. תפקיד הדולר כמטבע העתודה של העולם הפך אותו לסטנדרט למדידת ערך ולעסקאות בינלאומיות. אבל לדולר יש עוד השפעה עמוקה, כזו שמשקיעים לעתים קרובות פשוט מפספסים.

כשהדולר עולה, אמריקאים נעשים עשירים יותר, מכיוון שהם יכולים לקנות יותר מוצרים זרים באותה כמות דולרים. אבל לאחרונה הם צפויים לחוש עניים יותר, בגלל שהדולר והמניות נעים בכיוונים הפוכים.

המטבע ושוק המניות היו קשורים קשר הדוק בזמני משבר, כשהדולר נרכש כמקלט בטוח והמניות נזנחו בגלל שהן היוו סיכון. אחרי 2008, היחס שלפיו הדולר עולה והמניות יורדות התחזק, ומאז המכירות הגדולות (selloff) שהחלו ב-2022, הקשר נעשה חזק אף יותר, כשהשינויים השבועיים בערך הדולר יכולים להסביר כחצי מהתנודות ב-S&P 500 בתקופה זו.

דרך אחת לחשוב על זה היא שכשהפד מעלה ריביות, הדולר, שעלה עד הסתיו, מתחזק בחדות, וזה פוגע במניות אמריקאיות. אבל אז הבנקים המרכזיים באירופה ובאנגליה נהיו רציניים לגבי העלאות הריבית, הדולר החל להיחלש, והשוק השורי בארה"ב התחיל.

אם תסתכלו על מניות אמריקאיות כמו שמסתכלים עליהן האירופאים תראו שבאירו הן מעולם לא ירדו ב-20%, שלרוב מגדירים שוק דובי, והן גם לא השתקמו במידה שמצדיקה הגדרה של שוק שורי חדש. הדרמה קורית בשער המטבע, לא במניות.

בעלי מניות אמריקאים מרגישים עשירים יותר

זה אולי נראה כמו תוצאה מעוותת, ועושה חיים קשים יותר לפדרל ריזרב. בעיקרון, ריביות גבוהות יותר באירופה אמורות לרכך את הביקוש, כולל הביקוש ליצוא אמריקאי לאזור, שגם הוא מעלה תשואות בארה"ב לאחר שחלק מהמשקיעים עברו לרכישת אג"ח אירופיות. הדברים האלה אמורים להיות גרועים לכלכלה האמריקאית וגרועים למניות אמריקאיות.

אך כל עוד משקיעים נצמדים לרעיון שהדולר והמניות נעים בכיוונים הפוכים, המשמעות של דולר חלש יותר היא שבעלי מניות אמריקאים מרגישים עשירים יותר, אפילו אם במונחי מטבע זר יש להם אותו כוח קנייה.

משקיעים שמרגישים שיש להם כסף נוטים ללוות ולהוציא יותר, מה שתומך בכלכלה - בדיוק ההיפך מההאטה שהפד מנסה לייצר. זה גם מגביר את התחרותיות בייצור האמריקאי, ושוב תומך בכלכלה. בלי שהפד יעשה כלום, עליות הריבית במקומות אחרים נותנות זריקות עידוד לכלכלה האמריקאית.

לדולר החלש יש השפעות מעוותות גם במקומות אחרים. בגלל ששוקי ההון קשורים זה בזה, הרבה מדינות וחברות לוקחות הלוואות בדולרים והרבה משקיעים עולמיים גדולים חושבים בדולר - דולר חלש גורם לכולם לתחושה חיובית. מניות אירופיות במונחים של המטבעות המקומיים שלהן ושווקים מתפתחים חוץ מסין עלו כמעט עם היחלשויות הדולר כמו מדד S&P.

אפילו כשכלכלות ובנקים מרכזיים נפרדים, רוב שוקי ההון נותרו קשורים קשר הדוק וקשורים למכנה משותף כלל עולמי: הדולר.