רמי לוי מרוצה: זו הסיבה שישראייר הכפילה את השווי

לא מעט גורמים אמורים היו לפגוע בחברות התעופה בשנה וחצי האחרונות: מחיר הנפט שזינק (ולאחר מכן ירד), לצד גלי התייקרויות במוצרים ובשירותים שהובילו להעלאות ריבית מצד הבנקים המרכזיים, ופגעו בהכנסה הפנויה של הציבור. כל אלה צפויים היו לכאורה להפחית את הביקושים בענף התיירות והתעופה, שעשוי להיחשב כמותרות. אולם תמונת המצב כיום הפוכה.

● עובר למימושים: צחי נחמיאס מכר מניות ביג בכ-120 מיליון שקל 

גורם בכיר בענף התעופה בארץ, שמבקר בימים אלה בסלון האווירי בלה־בורז'ה שבצרפת, מדבר על "עסקים כרגיל". לדבריו, "אם מישהו רוצה עדות להתאוששות של עולם התעופה והתיירות, הרי שמספר המשתתפים בכנס חזר להיות כמו שהיה ערב הקורונה. יצרניות המטוסים המובילות בעולם, בואינג ואיירבוס, מציגות מספר מטוסים חדשים, וראשי החברות עולים לרגל לביתנים".

גם המניות הרלוונטיות בבורסה המקומית מתיישרות עם המגמה, והמריאו מתחילת השנה בעשרות אחוזים. מדובר בשתי חברות תעופה - אל על וישראייר, שמניותיהן זינקו מתחילת השנה ב־61% וב־80% בהתאמה; באחת העוסקת בעיקר בהחכרת מטוסים (כנפיים אחזקות שעלתה ב־38% מתחילת השנה); ועוד שתי חברות העוסקות במכירת חבילות נופש - קשרי תעופה (זינוק של 83% ב־2023) ואיסתא (שלה פעילות מרכזית גם בתחום הנדל"ן, מה שעשוי להסביר את התשואה השלילית במניה מתחילת השנה).

הזינוקים במחירי המניות מלמדים על התאוששות מרשימה אמנם, אך חלקן לא חזרו עדיין לרמות המחיר של ערב פרוץ מגפת הקורונה. כך מחירה של מניית כנפיים אחזקות נמוך ב־40% מרמתו בנובמבר 2019, ואילו מניית אל על נסחרת בכמחצית ממחיר השיא שלה באותה תקופה. מי שנסחרת כיום בשווי שיא כל הזמנים היא מניית ישראייר, שבשליטת רמי לוי (בעלי רשת המזון). זה האחרון רכש את השליטה בחברה בדצמבר 2020 לפי שווי של 162 מיליון שקל, הנפיק אותה ביולי אשתקד לפי 220 מיליון שקל, וכיום היא נסחרת בשווי כפול של 440 מיליון שקל.

שמוליק קרפף, מנהל מחקר באגף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מציין כי אשתקד שררה אנומליה במחירי המניות של חברות התעופה בעולם. "זה משהו שממש צעקנו לגביו לפני שנה, כתבנו וניסינו להסביר שזה לא הגיוני שמניה של חברת תעופה כמו יונייטד איירליינס נסחרת מתחת ל־40 דולר (כיום נסחרת סביב 53 דולר)", אמר קרפף. "חשבנו שאנשים מפספסים את כל הסיפור. הזינוקים מתחילת השנה נרשמו לא רק במניות חברות התעופה בעולם, אלא גם בתחומי התיירות, בחברות כמו אקספדיה ובוקינג (הזמנת נופשים וטיסות). גם יצרניות המטוסים כמו בואינג ואיירבוס חוות ביקושים ערים, והמניות התאוששו".

מה הסיבה לדעתך להתעוררות התחום?

קרפף: "יש פה בעירה חסרת מעצורים בענף התיירות העולמי, גם בזכות פתיחת הגבולות של סין למערב בחודשים האחרונים. הסינים היו נעולים בארצם תקופה ארוכה, וכעת הם חזרו לטוס והם רוצים לבזבז ולטייל. הם מהווים כיום רוח גבית לענף".

עוד לדבריו, "המשקיעים הפנימו שמניות חברות התעופה והתיירות חזרו להיות בנות־השקעה (Investible), אחרי שעד לא מזמן הן היו 'מוקצות' מהשקעה, גם בשל מחסור בנזילות עקב אובדן הכנסות. אז המשקיעים, גדולים כקטנים, פשוט הדירו עצמם כליל מהענפים האלה".

גם הוודאות של המשקיעים גברה להערכתו: "רשות התעופה בארה"ב (ה־FAA) פרסמה לאחרונה הערכה שלפיה חברות התעופה יסיימו את שנת 2023 עם רווח נקי מצרפי של כ־10 מיליארד דולר", מציין קרפף. "האנליסטים כבר יודעים שההכנסות שלהן חצו ברבעון הראשון את השיאים של אוקטובר 2019, וזו כבר רמה אחרת לגמרי של ביטחון".

בין האיומים: התייקרות הנפט והתחזקות הדולר

גם בזירה המקומית מלמדת תנועת הנוסעים בנתב"ג על חזרה לשגרה ומעלה מכך. הנתונים שפורסמו בדוחות אל על לרבעון הראשון השנה מלמדים ש־1.8 מיליון ישראלים טסו במהלכו לחו"ל, עלייה של 92% בתוך שנה, כשברבעון הראשון ב־2022 עדיין ניכרו שרידי השפעות המגפה והוטלו מגבלות רבות במדינות שונות. אולם גם ביחס לשנת 2019 מדובר בעלייה של 28% במספר הנוסעים.

גם מבחינת מספר התיירים הנכנסים לארץ נרשם גידול של 179% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כשבינואר־מרץ נכנסו 800 אלף תיירים דרך נתב"ג. מדובר עדיין במספר שנמוך בכ־10% ביחס לתקופה המקבילה ערב הקורונה. ככלל תנועת הנוסעים, במונחי קטעי נסיעה בנתב"ג, כבר עקפה את השנה שקדמה לקורונה, וברבעון הראשון נמדדו 5.1 מיליון קטעי נסיעה, עלייה של 13% ביחס ל־2019.

המגמה בבורסה בתל אביב היא חלק ממגמה של נגזרי ענף התיירות בעולם. לדברי עומר בן נון, ראש תחום פיתוח מדדים במגדל שוקי הון, מניות התעופה והתיירות המקומיות שזינקו מתחילת השנה למעשה מיישרות קו עם המגמה העולמית במניות התחום.

מול עליות של כ־10% מתחילת השנה במדד ה־stoxx600 האירופי, מדד התיירות והתעופה האירופי הבולט (Bluestar Europe Travel and Vacation Index) מציג קפיצה של כ־30%, ובארה"ב, מדד התיירות והתעופה (Bluestar Index) טיפס מתחילת השנה בכ־20%, לעומת עלייה של כ־15% שמציג מדד ה־S&P 500 בתקופה זו.

בן נון מונה כמה סיבות מרכזיות להתאוששות במניות התעופה והתיירות, ובין אלו "שאריות" מתקופת הקורונה, מצב שוק העבודה, מחירי הנפט והתייקרות כרטיסי הטיסה. בצד הביקוש, הוא מציין כי "למרות שיעורי האינפלציה הגואים, לאנשים רבים נותרו עוד כספים שחסכו בתקופת הקורונה, ואחרי זמן ארוך שבמהלכו נמנע מהם לטייל ולצאת לחופש, הנכונות שלהם להוציא כספים על טיולים וחופשות גדלה.

"העובדה כי נתוני שוק העבודה בעולם מעידים על עוצמה, תומכת בביטחון האנשים להוציא כספים בתחום הפנאי, והתיירות היא חלק גדול מכך. כל אלו תומכים בעליית הביקושים לטיסות, לנופשים ולחופשות".

באשר לחברות, אומר בן נון כי "אחרי שמחירי הנפט נסקו בעקבות המלחמה באוקראינה הגיע תיקון וירידה ניכרת במחיר, שסייעה מאוד לפעילות חברות התעופה, שגידרו פוזיציות ונהנו מכך. במקביל, חברות התעופה וגם חברות המלונאות לא נעדרות ממגמת עליות המחירים הרוחביות הנרשמות בתחומי פעילות שונים ובגיאוגרפיות שונות ברחבי העולם. גם הן ביצעו העלאות מחירים לא זניחות תמורת השירותים שהן מציעות".

מה עלול לאיים על מניות התעופה והתיירות בהמשך?

בן נון: "האיום הגדול ביותר הוא מיתון עולמי, שעלול להגיע, לדכא ביקושים ולפגוע משמעותית ברווחיות החברות. נוסף על כך, גם עליות של מחיר הנפט חזרה לאזורים הגבוהים שבהם שהה לאחר פרוץ המלחמה, ישפיעו לרעה על שורת הרווח של חברות התעופה, וגם התחזקות הדולר מול המטבעות בעולם עשויה לפגוע בתוצאותיהן הכספיות".

אל על כבר קרובה לרמות הפעילות ערב הקורונה

הנתונים החיוביים בתחום התיירות נתמכים בתחזיות שהציגה מוקדם יותר החודש חברת איסתא. לפיהם תחזיות איגוד חברות התעופה העולמי (יאט"א) הן כי בשנה הבאה (2024) מספר הנוסעים יחזור להיקפו ערב משבר הקורונה ב־2019 - 3.8 מיליארד נוסעים בשנה. זאת לאחר שהתדרדר ל־1.2 מיליארד נוסעים בשנת הקורונה (2020), והוא צפוי לטפס ל־4.5 מיליארד נוסעים בשנת 2026.

בישראל, ציינו באיסתא, מספר הנוסעים לחו"ל בשנה שעברה הסתכם בכ־7.6 מיליון. מדובר בזינוק של יותר מכפליים ביחס לשנת 2021, אז עמד על 3 מיליון נוסעים, אך עדיין נמוך בכ־10% ממספר הנוסעים ב־2019 שהגיע לכ־8.4 מיליון איש.

ברבעון הראשון, שנחשב מסורתית לרבעון החלש בענף התעופה והתיירות, הצליחו החברות המקומיות בדרך כלל להציג התאוששות נאה בתוצאותיהן. אל על  דיווחה כי היקפי הפעילות שלה (במונחי היצע המושבים) כבר היוו 93% מפעילותה ברבעון הראשון של 2019, ערב פרוץ הקורונה.

הכנסות החברה שבשליטת קני רוזנברג, אשר שווי השוק שלה חצה לאחרונה את רף מיליארד השקלים, זינקו ברבעון ב־77% לכחצי מיליארד דולר. זאת על רקע הביקושים הגבוהים והעלאת מחיר כרטיסי הטיסה, לצד השפעה שלילית של זן האומיקרון על הנתונים אשתקד. החברה אף הצליחה לעבור לרווח תפעולי של 8.6 מיליון דולר למול הפסד תפעולי של 45 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

ישראייר  הציגה הכנסות של 93.8 מיליון דולר ברבעון הראשון, עלייה של 66% ביחס לתקופה המקבילה, ורווח תפעולי של 3.7 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי קטן ברבעון הראשון אשתקד.

עדות נוספת להתחממות הענף מתקבלת מתוצאות קשרי תעופה . החברה רשמה זינוק של 144% בהכנסות ל־44 מיליון דולר ברבעון הראשון, ובשורה התחתונה הציגה רווח של 395 אלף דולר מול הפסד של כחצי מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.