כשסוף הכהונה באופק, סביר להניח שנגיד בנק ישראל מתחיל לחשוב גם על מורשתו. אמיר ירון יודע שאחרי שישקטו התרועות מצד תומכי המחאה, שמברכים על אזהרותיו מפני השלכות הרפורמה המשפטית, תישמע ותהדהד גם ביקורת לא מבוטלת על כהונתו. והיא לא תגיע רק מפוליטיקאים שלא אהבו את ראיונותיו האחרונים.
● בדרך לריבית על העו"ש? זה מה שהנגיד צפוי לומר למנהלי הבנקים
● בדיקה של רשות החברות: התלונה מתוך הדירקטוריון שסיבכה את רפאל | בלעדי
● השגריר הראשון של אזרבייג'ן בישראל: "יחסינו עם איראן בשפל של כל הזמנים" | ראיון
ביקורת על כך שלא עשה דבר כשמחירי הדירות זינקו בקצב שנתי של 20% - אחרי שהוא אפשר ליטול יותר משכנתאות "זולות" צמודות לפריים, רגע לפני שהפריים קפץ בחדות (מ־1.6% ל־6.25%). על שהעלה ריבית בחדות כדי לצנן אינפלציה, אבל בראש ובראשונה הכביד על המשכנתאות והעשיר את קופת הבנקים שגלגלו הכל על חוב הלקוחות - אחרי שהוא לא הצליח לייצר אפילו מעט תחרות (סליחה בנק וואן־זירו).
מה שנשאר לירון זה להוכיח בדקה ה־90 שהוא לפני הכל דואג לציבור, ולא רק ליציבות המערכת הבנקאית (יעד חשוב בפני עצמו). לכן, הוא ידחק בבנקים להציע לנו ריבית הגונה, ישמח אם נקרא לזה "שיחת נזיפה", ובפועל יסביר לבנקאים הזחוחים שהציבור מפנים שהם עושים עליו סיבוב. עובדה היא שבאפריל 2022 החזיק הציבור 601.5 מיליארד שקל בעו"ש, סכום שהתכווץ ל־428.6 מיליארד שקל במרץ 2023. זה לטובתם, ולא רק לטובתו. ורק שלא נקבל בסופו של יום עוד מהלכים מיוחצ"נים כמו זה של בנק לאומי, שמציע מקסימום 100 שקל בשנה. לא זו המורשת שהוא רוצה שנזכור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.