כך תיחשפו למוצרי החיסכון וההשקעה בפנסיה שהיכו את המדדים

מדד ה־S&P 500 האמריקאי רושם מתחילת 2023 תיקון משמעותי לאחר השנה הקשה שעברה עליו אשתקד, עם עלייה של כמעט 15%. בעקבות עלייה זו רשמו מוצרי החיסכון וההשקעה המקומיים שעוקבים אחרי המדד תשואה דו ספרתית נאה, הגבוהה פי שלושה בערך מזו שסיפקו המסלולים הכלליים, לדוגמה בקרנות הפנסיה ובקרנות ההשתלמות. יודגש כי את התנהגות השוק קדימה לא ניתן כמובן לחזות, וככל שמדובר בתיקון טכני, לא מן הנמנע שבקרוב תשתנה המגמה במדד המוביל בשוק האמריקאי.

● הדקו חגורות: הריבית תעלה עוד, הנדל"ן המסחרי יצלול וכשלי האשראי יתרבו 

כך או כך, למי שמעוניין לפזר את הסיכונים שלו על פני שורה של מדדים (בשילוב ה־S&P 500 או בלעדיו), או למי שמבקש כבר עתה ליהנות אף יותר מהצמיחה של סקטורים ספציפיים, כמו מניות הטכנולוגיה למשל שמשכו את ה־S&P 500 מעלה, החברות מנהלות החיסכון מציעות מגוון רחב של מוצרים שהצמיחה של שוק המניות בחו"ל עומדת במרכזם. בחלק מאותם מוצרים הגופים אף השיגו מתחילת השנה תשואה של יותר מ־50%.

נראה כי מי שהציב את המוצרים המתמחים בחזית הוא בית ההשקעות מיטב. למיטב קרנות נאמנות יש קרן מחקה ייחודית שעוקבת אחר מדד אינדקס ביג טק 30 ארה"ב. המדד כולל את 30 החברות האמריקאיות שפעילותן מבוססת על טכנולוגיה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הנסחרות בבורסת ארה"ב (עם מגבלת משקל לני"ע של 8%). המדד עלה מתחילת השנה 52.8%, כך שהוא הכה את מדדי ה־S&P 500 והנאסד"ק באופן משמעותי.

במיטב יצרו גם מסלול פסיבי המתמחה במניות הטכנולוגיה, וזה הציג בחמשת החודשים הראשונים של השנה תשואה של כמעט 30%, הן כקרן פנסיה והן כקופת גמל. "בשל הירידה החדה בנאסד"ק אשתקד, זיהינו שיש הזדמנות לייצר קופות עם חשיפה לסקטור הטכנולוגיה, כי הערכנו שתגיע התאוששות במניות", הסביר לאחרונה גיא מני, מנהל ההשקעות במיטב חיסכון ארוך טווח.

ככלל, המוצרים הפסיביים תופסים כיום נתח שוק גדול בהרבה מבעבר, אך ישראל נמצאת אחרי העולם מבחינת גודלו של החלק הפסיבי בתיק ההשקעות. בעוד שבישראל הרכיב הפסיבי מהווה 1%-2% מהנכסים הפנסיוניים (ומובילים אותו בעיקר משקיעים מתוחכמים, צעירים והייטקיסטים), בעולם הוא מוערך ב־25%-30%. בקרנות הנאמנות כ־50% מהנכסים נמצאים בקרנות סל או בקרנות המחקות, כשבעולם חלקם כבר עומד על כ־70% מנכסי הקרנות. בשוק מעריכים שבתהליך הדרגתי גם בישראל החלק הפסיבי בעולם הפנסיוני יטפס.

פיזור פסיבי מקסימלי

מיטב כמובן לא לבדו במגרש מסלולי ההשקעה "האקזוטיים". במנורה מבטחים מציעים מגוון רחב של מסלולי חו"ל אקטיביים שבהם מבוצעת בחינה ובחירה שוטפת של ניירות ערך. מסלול מניות חו"ל אקטיבי בקרנות ההשתלמות הניב תשואה של כ־11.5% מתחילת השנה. בנוסף מסלולי האינדקס החדשים שמאפשרים פיזור מקסימלי של סוגי מניות (צמיחה וערך), ענפים, מדינות ומטבעות השיגו תשואה של מעל ל־8%.

מסלולים אלו בנויים ברמת פיזור מקסימלית ונצמדים למדדים ייחודיים בעלי הגיון כלכלי בבנייתם, כאשר הפיזור מאפשר תשואה עודפת לאורך זמן מול כל סקטור או מדד ייעודי בפיזור נמוך.

גם באלטשולר שחם, שם ידועים בניהול האקטיבי בהובלתו של המנכ"ל והבעלים המשותף גילעד אלטשולר, מציעים מסלולי חיסכון פסיביים־אקטיביים. כלומר המסלולים מורכבים באמצעות בחירה אקטיבית של המדדים והאלוקציות, אך החשיפה עצמה נעשית באמצעות מוצרים פסיביים.

בבית ההשקעות פחות מאמינים במעקב אחר מדד ה־S&P 500 לבדו, כיוון שבתוך זמן קצר ייתכן שמדד אחר יהפוך ללהיט ויציג תשואות גבוהות יותר, כפי שאכן קרה עם הנאסד"ק לדוגמה, שהשיג מתחילת השנה תשואה כפולה של 38%. לכן מסלולי הפנסיה והגמל הרלוונטיים באלטשולר שחם מושקעים בכמה מדדים שונים על פי החלטת מנהלי ההשקעות, וחלקם כוללים גם את מדד ת"א 125. מסלולים אלו יכולים להתאים למי שרוצה פיזור, אבל כן מקנים למנהל ההשקעות את הכוח להחליט אם הוא רוצה להיות חשוף יותר לסקטורים מסוימים או לאזורים גיאוגרפיים ספציפיים.

בהסבר על המוצר שפרסם בית ההשקעות נכתב כי "השקעה במדדים הפכה בשנים האחרונות לפופולרית במיוחד, בעיקר על רקע מיעוט באלטרנטיבות השקעה וההבנה כי שוק ההון הינו אפיק מרכזי כיום להשגת תשואה על הכסף. בהתאם למדיניות ההשקעה התקנונית של המסלול, לפחות 75% מנכסי המסלול מושקעים במדדי מניות - לדוגמה ב־S&P 500, בנאסד"ק, מדדי מניות בתחום האנרגיה בעולם ומדדים על סקטור השירותים הפיננסיים בארה"ב ובאירופה".

מדדים במקום ליקוט מניות

יניב קוניס, מנכ"ל ומייסד אינדקס, שהמדדים שיצרה החברה שבראשה הוא עומד אחראים לחלק מהתשואות הגבוהות שהציגו מסלולי השקעה של המוסדיים, מונה שורה של תחומים שסיפקו תשואה יפה למי שעוקב אחריהם, וגם כאלו בעלי פוטנציאל צמיחה עתידי.

"מתחילת השנה כל תחום השבבים הציג תשואה יפה מאוד, כך שהמדדים שחשופים לסקטור הראו ביצועים מצוינים. עולם השבבים נהנה מביקוש לא רק בארץ אלא גם בחו"ל, ומעקב אחריו באמצעות מדדים הוא נכון יותר מאשר שכל התיק יהיה מורכב מאנבידיה או אינטל, למרות הזינוק שלהן.

"אם ניקח את המוצר של מיטב שעוקב אחר אינדקס ביג טק 30 בארה"ב, הוא מכוון למי שמחפש חשיפה לטכנולוגיה שמייצרת הכנסות, כך שגם חברה כמו סיילספורס תהיה במדד כזה וגם אמזון וטסלה, למרות שכשחושבים עליהן הן לכאורה משויכות לענפי הקמעונות או הרכב. זאת לצד גוגל ופייסבוק שהפכו את הפרסום לדיגיטלי, או חברות כמו ויזה ומסטרקארד שנתפסות כחברות פיננסיות, אבל בפועל מאחורי הצמיחה שלהן עומדות טכנולוגיות".

קוניס מציין גם את תחום הבריאות, אך לא בהיבט של חברות התרופות, אלא ש"יש היבט טכנולוגי נרחב בתחום של מכשור רפואי, פתרונות ענן שקשורים לבתי חולים ולתיק הלקוח לדוגמה. התחום הזה נקרא בריאות דיגיטלית - מכשור רפואי ופתרונות מקוונים לתחום הרפואה, ושם יש צמיחה ועניין", הוא אומר. "לנו לדוגמה יש מוצר עם הראל שנקרא בריאות דיגיטלית, שבהחלט יש לו פוטנציאל גבוה.

"אני מאמין מאוד גם בתחום של תשלומים דיגיטליים ושל דאטה בעולם הפיננסי, בחברות שהן לא בנקים או חברות ביטוח קלאסיים אלא יותר קשורות לתהליכים שעוברים על התחום. רוב הגופים הפיננסיים בישראל, וגם בחו"ל, עדיין לא עשו את מלוא הקפיצה הטכנולוגית, הם עוד לא 100% בענן, ומישהו יצטרך לספק להם את הטרנספורמציה הזו. עדיין תשלומים דרך הטלפון הנייד לדוגמה, היקפם רחוק מאוד מהתשלומים בכרטיסי אשראי פיזיים".