האינפלציה לא דועכת: הלקחים המדאיגים של הכלכלה הבריטית

הממשלה הבריטית, בנק אנגליה וגם נוטלי המשכנתאות במדינה קיוו בכל לבם לנתונים אחרים. אחרי שבחודש שעבר מדד המחירים לצרכן בממלכה המאוחדת לא ירד מרמה שנתית של 8.7%, הם ציפו כי מדד חודש מאי - יהיה נמוך יותר. אבל המדד שפורסם הבוקר (ד') שוב הפתיע לרעה.

● עוד 3,000 ליש"ט בשנה: מעל מיליון בריטים בדרך לגלות שהריבית על המשכנתה קפצה
● כך תיחשפו למוצרי החיסכון וההשקעה בפנסיה שהיכו את המדדים  

לפי נתוני הרשות הבריטית לסטטיסטיקה, המדד עמד בחודש מאי על 8.7% בחישוב שנתי. בהשוואה לאפריל הוא עלה ב-0.7%. אפילו אינפלציית הליבה - ללא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים - עלתה בניגוד לציפיות. היא עומדת על 7.1%, בניגוד להערכות כי תרד ל-6.8%. מדובר במדד הליבה הגבוה ביותר מזה 31 שנים.

הציפיות היו לאינפלציה של כ-8.3%-8.4%, מה שהיה אמור לשמש בסיס להאטת העלאת הריבית אחרי 12 העלאות רצופות. כמו בישראל, גם בבריטניה העלאת הריבית מציבה משקי בית רבים בפני החזרים מזנקים על המשכנתאות, משתקת את שוק הנדל"ן ומאיימת לפגוע בחברות הנשענות על הלוואות ואינן נזילות.

האינפלציה האטה במזון ובאנרגיה, אך התפשטה למגזר השירותים

אך אולי החדשות הרעות ביותר הן ההוכחה ל"דביקות" האינפלציה: העובדה כי היא התפשטה ממגזרי המזון והאנרגיה (שנמצאים במגמת ירידה) למגזר השירותים. במגזר זה, האינפלציה השנתית הואצה מקצב של 6.9% בחודש שעבר ל-7.4% כעת. המציאות היא כי העליות האחרונות בשכר בבריטניה, כתוצאה משוק העבודה ההדוק מאוד במדינה, התגלגלו למגזר זה, וכעת גורמות לעליות מחירים במלונות, מסעדות ובתחומים אחרים.

זה ההסבר שהעניק הכלכלן הראשי בלמ"ס הבריטית לעליות המחירים במגזר השירותים. לא מדובר בספירלת שכר-מחירים כמו בשנות ה-70', משום שהשכר עלה "רק" ב-7% בעוד האינפלציה גבוהה ממנו, אך מדובר באפקט התורם להתפשטות והתבססות האינפלציה הגבוהה, ציין. "מה שעשוי להדאיג באמת היא העלייה באינפלציית הליבה" אמר.

מעט חדשות מעודדות ניתן למצוא בעובדה כי האינפלציה במחירי המזון האטה, אבל בשיעור קטן יחסית (מ-19% בחישוב שנתי ל-18.3%), וכי גם מחירי האנרגיה נמצאים בירידה ואמורים "לגלח" אחוז או יותר מהאינפלציה בקרוב. אך העובדה כי גם ללא נתונים אלה אינפלציית הליבה כה גבוהה אומרת כי המשק הבריטי עדיין לא "הצטנן" למרות העלאות הריבית התכופות של בנק אנגליה - מ-0.1% ל-4.5% בתוך שנה וחצי בלבד.

השאלה הגדולה כעת היא מה יחליטו מחר קברניטי בנק אנגליה בהודעת הריבית שלהם. לפני ההודעה על האינפלציה העיקשת והגבוהה מהתחזיות, היו הערכות כי הבנק יעלה את הריבית ב-0.25%. כעת גוברות ההערכות כי הוא יקפיץ אותה ב-0.5%. השוק גם מתמחר ריבית-שיא בתחילת השנה הבאה של יותר מ-6%, מה שלא היה בקלפים עד כה. הבנק גם איבד מאמינותו כשחזה באופן שגוי את האינפלציה באפריל ובמאי, והופתע כל פעם לרעה.

השלכות פוליטיות ונורה אדומה לאירופה

המשמעות של כל אלו היא שהצרות הכלכליות של בריטניה רחוקות מסיום. העלאות ריבית, לצד אינפלציה גבוהה, יוצרות לחץ על משקי הבית, מקטינות את ההכנסה הפנויה שלהם (למרות הגידול בשכר), ועלולות להביא את בריטניה למצב קרוב של מיתון. החבל הדק של בנק אנגליה הולך ונעשה לא יציב, כאשר המוסד היוקרתי נתפס כ"חסר כלים" להתמודד עם האינפלציה, ובמיוחד לאור העובדה כי האינפלציה בארה"ב יורדת בחדות.

מבחינת בעלי המשכנתאות בבריטניה, הם בדרך לספוג העלאה משמעותית של קרוב ל-3,000 ליש"ט בממוצע בשנה החל מהחודשים הקרובים, אם התנאים הנוכחיים יישמרו. תנאי הריבית של המשכנתאות בבריטניה מתעדכנים מדי שנתיים לרוב הנוטלים, ובגלל סדרת ההעלאות המהירה של בנק אנגליה ההחזרים מזנקים. גם מבחינת התקציב הלאומי, הרי שהחזר החוב הבריטי הולך ומתייקר. היום אחרי ההודעה על האינפלציה הסטטית זינקה התשואה על אג"ח ממשלתי לשנתיים ל-5.1%, לראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008.

ולכל ההשלכות הכלכליות הללו יש גם משמעויות פוליטיות. ראש הממשלה רישי סונאק מונה לתפקיד על ידי המפלגה השמרנית בדיוק כדי להתמודד עם האינפלציה. ההבטחה העיקרית שלו, עליה חזר שוב ושוב בחודשים האחרונים, הייתה ש"יחתוך את האינפלציה בחצי". בתחילת השנה, אז האינפלציה בבריטניה עמדה על 10%, זה היה נראה יעד קל להשגה. חצי שנה אחרי, עם אינפלציה שלא יורדת למרות העלאות הריבית, זה נראה מסוכן מבחינה פוליטית.

נכון לעכשיו, הממשלה מביעה תמיכה במדיניות בנק אנגליה, אבל כבר נשמעו קריאות להעלות את יעד האינפלציה כדי להקל על הציבור והמגזר העסקי. שר האוצר ג'רמי האנט הבהיר שוב הבוקר כי על הממשלה "לדבוק בנתיב" שלה ו"לסחוט החוצה כל טיפה אחרונה של אינפלציה מהכלכלה הבריטית".

הלקחים העיקריים מבריטניה, כמותם ניתן לראות בימים אלו גם בשבדיה ובמדינות אחרות, הם כמה מסובך להיאבק בדינמיקה שיוצרת אינפלציה גבוהה הנוצרת מהלם חיצוני, כמו אנרגיה, מלחמה ובעיות שרשראות אספקה גלובליות. הנסיבות של בריטניה אכן מיוחדות - "ברקזיט" ששיבש את שוק העבודה והפך עובדים למשאב במחסור חריף ושוק אנרגיה מופרט שהיתרגם למחירים גבוהים. היא אולי מייצגת "מקרה קצה" של השפעות האינפלציה הנוכחית במפה האירופית, אך אולי גם מרמזת כי הירידה החזויה במדד המחירים תהיה אטית מכפי שמשרטטות באופטימיות ממשלות היבשת.