ביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה - לא פשרה מינורית

הכותבת היא חוקרת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן

בימים האחרונים פורסם כי הקואליציה מתכוונת לקדם חקיקה כך שעילת הסבירות לא תחול על החלטות ממשלה. עוד פורסם כי סעיף זה היה אחד מבין הסעיפים עליהם נוצרה הסכמה בשיחות בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה.

עיקר הדיון הציבורי מתמקד בשאלה האם הצעה זו תחול גם על מינויים, כי הרי במקרה שכן, הדבר יסלול את חזרתו של אריה דרעי לשולחן הממשלה. אבל, ההחלטה על ביטול עילת הסבירות משמעותית הרבה מעבר לשאלת המינויים.

ממשלות ישראל מקבלות כ־500 החלטות בשנה. רק 14% מההחלטות האלה עוסקות במינויים. כ־10% עוסקות בטיוטות חוק שהממשלה רוצה לקדם מול הכנסת, עוד כ־15% בנושאים פרוצדורליים שונים כגון נסיעות שרים או אשרור אמנות. ההחלטה על ביטול עילת הסבירות תחול אם כן על כ־60% מההחלטות הממשלה, ומדובר על החלטה משמעותית מאוד בכל הקשור לקביעת מדיניות במדינת ישראל.

ממשלה פעילה

הממשלה בישראל פעילה הרבה יותר מאשר מקבילותיה במשטרים פרלמנטריים אחרים. בעוד שממשלות אחרות מקבלות החלטות במליאת הממשלה שעוסקות בעיקר בחקיקה ממשלתית או בנושאים סמליים הצהרתיים, בישראל תוכניות המדיניות המרכזיות מגיעות לאישור במליאת הממשלה.

כך למשל, תוכנית החומש לחברה הערבית, תוכניות חומש לקהילת יוצאי אתיופיה, תוכניות לפיתוח הפריפריה והחלטות בתחום התחבורה, התכנון והבנייה - כולן התקבלו באמצעות החלטות ממשלה. לא רק שהחלטות ממשלה עוסקות נושאים מהותיים וחשובים, אלא מדובר גם על החלטות להן מוקצים תקציבים רבים. מיליארדי שקלים, הבאים מתקציבים של משרדים שונים, הכוללים לעתים התחייבויות רב שנתיות, מוקצים על־מנת ליישם את ההחלטות שהתקבלו.

החלטות ממשלה מהוות לעתים מסלול עוקף כנסת עבור הממשלה. כאשר הממשלה חוששת כי מדיניות מסוימת עשויה להיתקל בהתנגדות בכנסת היא יכולה להעביר אותה באמצעות החלטת ממשלה. במליאת הממשלה קל יותר לגייס רוב, וכן ישנה פחות ביקורת ציבורית, מכיוון שהסיקור התקשורתי של החלטות הממשלה מצומצם יחסית והפרוטוקולים של הדיונים חסויים. לכן, אם בג"ץ לא יוכל לפסול החלטות ממשלה תחת עילת הסבירות אך יוכל לבקר חקיקה, הרי שהדבר יצור תמריץ לממשלה להעביר החלטות רבות יותר דרך מליאת הממשלה ולא דרך מליאת הכנסת.

לדוגמה, נניח שהממשלה רוצה לשנות את מפת אזורי העדיפות הלאומית (החלטה שמתקבלת באמצעות החלטת ממשלה). נניח שהשינוי קובע כי היישובים הנכללים באזורי עדיפות לאומית ייקבעו על בסיס ההצבעה לכנסת באותם ישובים. אם עילת הסבירות לא תחול על החלטות ממשלה, יהיה קל יותר לממשלה להעביר החלטה מעין זו. ביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה עלול לפתוח פתח לקבלת החלטות לא ענייניות.

לא לסמוך על המזל

לציבור לא הוצגו עד כה נתונים המראים כמה אחוז מבין החלטות הממשלה נפסלו על־ידי בג"ץ באמצעות עילת הסבירות. ייתכן כי מדובר על מספר מועט של החלטות. ייתכן כי מרבית ממשלות ישראל לא השתמשו וגם לא ישתמשו בכוחן לרעה. אבל אנו האזרחים לא רוצים לסמוך רק על המזל ועל רצונו הטוב של השליט. מה שנראה על פניו כפשרה מינורית, מהווה הלכה למעשה צמצום משמעותי ביכולת של בית המשפט לעשות ביקורת שיפוטית באחד מהאפיקים המרכזיים של קביעת המדיניות בישראל.