״יש בועה, חד-משמעית": הישראלי שעומד מאחורי עסקת ה-AI החמה בסיליקון ואלי

אלעד ציקליק קיבל לאחרונה דוח חנייה בעיר מגוריו, קירקלנד, פרבר מנומנם של סיאטל בה הוא מתגורר מאז שעבר לארה״ב. בפעם הקודמת שזה קרה לו, הוא שכר עורך דין שניסח עבורו מכתב ערעור לעירייה. הפעם, החליט ציקליק לפנות ל-ChatGPT ותוך דקות הפיק מכתב שזיכה אותו בסופו של דבר מהקנס הטורדני. עבורו, בינה מלאכותית איננה דבר זר: ציקליק הישראלי הוא גם סגן הנשיא ל-AI בענקית התוכנה אורקל, האיש הבכיר ביותר בתחום בחברה האמריקאית שאמור לעצב את האופן בה היא תנגיש את תחום הבינה המלאכותית היוצרת לבתי חולים, ארגוני ביטחון ושיטור, בנקים ומשרדי ממשלה.

● אאוטבריין משיקה פלטפורמת פרסום חדשה מבוססת AI
● אינטל ירדה אתמול ב-6%, ומה עשו יתר חברות השבבים 
● "עולים להתקפה": שינוי הכיוון של אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם

״חסכתי 100 דולר״, הוא מספר בשיחת זום מביתו. ״וזו בעיה לעורכי הדין, כי כמוני יש ככל הנראה עוד רבים. עורכי דין שלא יושבים עכשיו וחושבים איך העסק שלהם ישתנה בעקבות הבינה המלאכותית היוצרת, יישארו מאחור״, הוא מזהיר. אבל למרות הכבוד שרוחש ציקליק ל-OpenAI, חברת הבינה המלאכותית שעומדת מאחורי בוט השיחה ChatGPT, כשזה מגיע לכסף הגדול מהמגזר העסקי ציקליק עדיין סקפטי. רבים התרגלו להשתמש ב-ChatGPT עבור צרכים אישיים כמו תקצור מאמרים או יצירת תכניות לטיול משפחתי אבל מקומות העבודה שלהם נרתעים ממנו, ועבור ציקליק, שפגש את OpenAI לראשונה כבר לפני שלוש שנים עוד כשעבד במיקרוסופט החשש הוא מובן.

״הקופסה השחורה שמציעה היום OpenAI מייצרת בעיה חמורה״, הוא אומר. ״העולם הזה שבו מודל חכם מציע לי דבר מה ובזה נגמרת היכולת שלי להתעסק איתו ואני צריך לסמוך עליו בעיניים עצומות הוא רלוונטי אולי לשימושים מגניבים או לכתיבת שירי אהבה לבת הזוג - כי בשימושים כאלה לא ממש אכפת לך מהיכן התוצרים האלה מגיעים. אבל כחברה או כעסק אני לא יכול להרשות לעצמי להשתמש במוצר שיש למישהו עליו זכויות יוצרים, או שהוא טועה בלי שאוכל לתקן אותו, או שהאדם שפיתח אותו החליט שלספר בדיחה על דונלד טראמפ זה לא בסדר אבל על ג'ו ביידן זה בסדר. כי אותם מנגנוני בטיחות, מה שקוראים להם בעגה המקצועית ״מעקה בטיחות״, הוגדרו על ידי אנשי OpenAI בלי שקיפות ומבלי שיש לי יכולת להתאים אותם לארגון שלי - וזה לב הבעיה של הפתרונות שהם מציעים בחברה״.

ציקליק לא רק מדבר. בשבוע שעבר חשף המייסד לארי אליסון את הפרויקט שעליו עבד הישראלי בחודשים האחרונים: הובלת השקעה אסטרטגית של 270 מיליון דולר מטעם אורקל בחברה שמכונה על ידי התקשורת הטכנולוגית האמריקאית כמתחרה המשמעותית ביותר של OpenAI, קוהיר (Cohere), חברה קנדית שהוקמה על ידי יוצא גוגל מתוך, ״מטרה להביא בינה מלאכותית בסטנדרטים של גוגל״, כפי שאמר המייסד.

"בהיבטים מסוימים יש לקוהיר כמה יתרונות על פני OpenAI״, מציין ציקליק. ״למשל, יהיה ל-OpenAI יותר קשה להגיע לממשלות ולשכנע אותן לשים את הדאטה הסודי שלהן אצלה או בענן הציבורי של מיקרוסופט ובצורה זו לבנות יחד דברים. אל מול מודל סגור שכזה, אנחנו נביא לממשלות מודלי בינה מלאכותית של קוהיר אל השרתים שלהם ונגיד להם: לא ניגע בדאטה שלכם - כי הוא שלכם, אבל תוכלו לעשות שימוש במודלים הכבדים שלנו בקנה מידה שמתאים לכם, מבלי שתצטרכו להרים לצורך כך חוות שרתים עם אלף מעבדים גרפיים״.

כשציקליק מדמיין שימושים עסקיים בבינה מלאכותית הוא נצמד בדרך כלל לדוגמאות מעולם הבריאות, ולא בכדי: אורקל השלימה בשנה שעברה את הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה - 28 מיליארד דולר עבור סרנר (Cerner) חברת שירותי המחשוב לעולם הבריאות בארה״ב. ״לפי חוק אסור לנו להוציא את הנתונים של סרנר החוצה מהשרתים שלנו, לכן מודלים של ענן ציבורי (כמו זה שמציעה OpenAI - א״ג) לא מתאימה לנו״, הוא אומר.

כבר היום עורכת אורקל פיילוטים בבתי חולים בארה״ב המאפשרים לרופאים ואחיות לחסוך שעות של עבודה על סיכומי אשפוזים של חולים. ״לפעמים אתה מחכה שעתיים למכתב שכזה בחדר מיון - תחשוב שרופא יוכל ללחוץ על כפתור שיסכם את כל מה שעבר עליך באשפוז, יסביר לך מדוע אתה צריך ליטול תרופה ויפנה את הרופאים לטפל בחולים ולהשקיע במה שהם צריכים לעשות. בתור ישראלי בארה״ב זה תמיד מפתיע אותי לראות כמה הרופאים עסוקים בניירות, סיכומים, הדפסות, רגולציה, אישורים מול חברות הביטוח וכמות הזמן שהולכת לאיבוד בלא לטפל בחולה היא פשוט הזויה. יש כאן הזדמנות למהפכה מוחלטת בדרך בה מערכת הבריאות מתנהלת. זה מדהים כמה העולם הזה צמא לטכנולוגיה וכמה קשה להחדיר לו טכנולוגיה כי העולם הזה מאוד שמרני, אבל הבינה המלאכותית היוצרת, פשוט פתחה את הראשים לכולם בצורה שלא תיאמן״.

לא קצת מסוכן שבינה מלאכותית תייצר המלצות על טיפולים לאחר אשפוז?
״כמי שעוסק בבינה מלאכותית כבר 15 שנה, תמיד חשבתי שככל שהיא יותר מדויקת זה דבר טוב יותר - נכון? אבל מה אם המודל היה צודק רק ב-50% מהמקרים? במקרה שכזה רופאים יידעו שהוא מדייק אחת לשתי פעמים, כך שהם ייבדקו כל המלצה שבע פעמים. אבל אם המודל יהיה מדויק ב-99% מהמקרים הרופאים יקחו אותו כמובן מאליו ואחד מכל מאה חולים ימות - בגלל המלצה על תרופה לא נכונה או התעלמות מאלרגיה שהיתה צריכה להילקח בחשבון.

״לכן, כשאתה מייצר מודל בינה מלאכותית, בפרט לתחום קריטי כמו בריאות, אתה חייב לייצר לצידו מנגנונים, בקרות ו'מעקות בטיחות' שיאפשרו לאחרים להבין את השיקולים שהביאו אותך לקבל החלטה מסוימת, ולאפשר להם לבקר אותך. זו הבעיה וזו ההזדמנות של הבינה המלאכותית: OpenAI ישיקו את ChatGPT 4 או 5 או אפילו 9, והוא יעבור את מבחני לשכת עורכי הדין - אבל אם הוא לא יתחבר לחוקים העסקיים הרלוונטיים לעולמות הבריאות או המשפט או כל תחום עסקי אחר זה פשוט לא יעבוד. כבר היום אתה רואה שופטים בארה״ב שמבקשים גילוי נאות על כך שהצהרה כזו או אחרת נכתבה באמצעות בינה מלאכותית״.

קיבל הצעה שלא היה יכול לסרב לה

ציקליק, 46, שירת ב-8200, עבד בסטארט-אפ שקרס בבועת הדוט-קום וגיוס לאחר מכן כמהנדס הראשון במרכז המחקר והפיתוח החדש של מיקרוסופט בהרצליה שנבנה בעשור הראשון של המילניום. לאחר חמש שנים של עבודה על טכנולוגיות טלקום, לקח על עצמו ציקליק להקים מעין מאיץ טכנולוגי בתחום של מה שנקרא אז ביג דאטה, אנליטיקס ולמידת מכונה - טכנולוגיות ניהול הנתונים החכמות שנתפסו אז כבינה המלאכותית המתקדמת ביותר. ״מיקרוסופט עבדה אז בעיקר עם מנהלי מערכות מידע ורצינו להתחיל לדבר גם עם סמנכ״לים בכירים בארגון כמו משאבי אנוש, שיווק וכספים כדי לגייס אותם לענן של מיקרוסופט״.

הטכנולוגיה הראשונה בתחום הגיעה דווקא מאקס בוקס - קונסולת המשחקים של מיקרוסופט: ציקליק הוכיח שניתן ליישם את מנוע ההמלצות שלו, שהמליץ עד אז על סרטים ומשחקים גם לפתרונות צרכניים ועסקיים, והפרויקט הפך אותו למפורסם בכלל החברה - ג'וזף סירוש, מי שהיה אחראי על כל תחום למידת המכונה בחברה גייס את ציקליק וקבוצתו אליו כדי להקים את מה שמכונה היום Cognitive Services, תפריט של קוד בינה מלאכותית שמפתחי תוכנה שעובדים עם מיקרוסופט יכולים לאמץ לתוכנות שלהם. אחרי ההצלחה, החליטו ציקליק עם אשתו ושלושת ילדיו להסכים להצעה לעבור לסיאטל. אחרי 14 שנה במיקרוסופט קיבל ציקליק הצעה שלא היה יכול לסרב לה: לנהל את כל תחום הבינה המלאכותית באורקל: ״זה קסם לי, לקחת את כל הצלקות שהיו לי על הגב בתחום הזה, את כל השטויות שעשיתי אני ואחרים במיקרוסופט לחברת ענן אחרת שבונה את התחום מחדש - רק הפעם עם הידיים על ההגה״.

לפני כשנה, עוד בטרם השיקה המתחרה OpenAI את מחולל התמונות דאלי ואת מנוע השפה ChatGPT, הבין ציקליק שמשהו קורה בתחום. ״לא תיארתי לעצמי ש-ChatGPT תשתלט על העולם בכזו מהירות, אבל היה לי ברור שהטכנולוגיה הזו תייצר שיבוש מאוד רציני לתעשייה. פגשתי את OpenAI כבר לפני שלוש או ארבע שנים והבנתי לאן זה הולך. באורקל נפגשנו עם המון חברות בתחום - חלקם צוותים של אנשים גאונים, אבל כאלה שקצת פחות אכפת להם להציע מוצרים או שהם לא ממש בנויים לעבוד בשותפות. הפגישה הראשונה עם קוהיר היתה כבר באוגוסט בשנה שעברה - היה קליק כבר אז - היתה לנו תפיסת עולם משותפת לגבי האופן שבו אפשר לפנות לקהלים עסקיים שונים. היו גישושים פה ושם, ובשלושה-ארבעה החודשים האחרונים זה נכנס למשא ומתן מואץ עד שבחודש וחצי האחרונים היו לנו שיחות יומיות, כולל בלילות ובסופי שבוע, ולצערי או לשמחתי הייתי בכולם. לארי וצפרא כץ (המנכ״לים המשותפים באורקל- א״ג) היו מעורבים בפרטים הקטנים ואני עברתי אישית על כל אחד משלושת החוזים שחתמנו בעסקה הזו. אחריה, נסענו לטורנטו כדי לחגוג ולהבין איך אנחנו עובדים יחד מכאן והלאה״.

אבל צריך להגיד ביושר: לא רכשתם את קוהיר ולא חתמתם איתם על בלעדיות. המתחרים שלכם כמו סיילספורס וגוגל יושבים אתכם מסביב לשולחן. הם יכולים מחר בבוקר לעשות עסקה דומה עם קוהיר. אין לכם בלעדיות עליה.
"נכון, ואני חושב שזה מצוין שהרבה אנשים ישתמשו בהם. יהיו דברים שהם יתנו ולאחרים ויהיו דברים שנעבוד בשותפות אקסלוסיבית, למשל, מודלים שמבוססים על בריאות שמבוססים על דאטה של סרנר, או מודלים של בטחון פנים בהתבסס על עבודה שלנו עם ממשלות".

למה לא רציתם לעבוד במודל שמזכיר את מיקרוסופט ו-OpenAI, כזה שישנה בו אקסלוסיביות הדדית? OpenAI לא נותנים את הטכנולוגיה שלהם לחברות אחרות.
״זו שאלה טובה. אני לא יכול להגיד שרק אני מקבל את ההחלטות האלה, חלקם התקבלו מעל הרמה שלי, אבל אני אוהב את העובדה שיש פתח לחדשנות מצד עוד חברות ובאמת אנחנו לא יודעים מה יקרה עוד חמש שנים ומה יעבוד טוב ומה פחות. אני רוצה לשמור את הזכות למשל עם אנבידיה (Nvidia) בתחומים מסוימים, או עם חברות אחרות שמתמחות בתחומים ספציפיים שיש להם יתרון יחסי בו. לצפרא יש משפט שהיא אומרת מדי פעם: היום לקנות תפוח, זה לקנות פרי ב-15 שקל ממישהו שקנה אותו ב-14 שקל, ממישהו שקנה אותו ב-12. תפוח הוא תפוח והוא לא שווה 15 שקל. בשביל לעשות עסקה אקסלוסיבית אני לא חושב שצריך לשים 10 מיליארד דולר - שזה הסכום שלפי הדיווחים מיקרוסופט שמה. אני לא רואה יתרון כרגע בלקבל אקסלוסיביות על חברה אחת.

האם אנחנו בבועה פיננסית של בינה מלאכותית?
"יש בועה באופן חד-משמעי, כלומר יש חברות שאין להן לקוח, לא עושות דולר והן מגייסות 300 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד. אבל אני באמת חושב שחלק מהן יהיו החברות שיביאו את האינטרנט. אם מישהו שהשקיע בגוגל לפי שווי של מיליארד דולר לפני 20 שנה והיה מבקר - חלק מזה בסוף נהיה גוגל, חלקן ישלטו בעולם הזה ויהיו המובילות ואז תסתכל ותגיד מה זה מיליארד או 10 מיליארד דולר? יש בהחלט המון הייפ והשקעות הזויות, אבל האם ההייפ מוצדק? כן , כי מי שיצליח להשתלב ולהשתלט זה הגוגל הבא - כמו שגוגל ניהלה את האינטרנט עם החיפוש, הם ינהלו את הפרודוקטיביטי עם הבינה המלאכותית".

ראינו אצלכם בסרנר שפוטרו אלפי אנשים - זה נראה כאילו פוטרו אנשים כדי לתת מקום לבוטים.
"לפני חמש שנים אם מישהו היה שואל איך הרובוטים יחליפו אנשים - זה היה כנראה בעבודות הידניות, כי בוסטון דיינמיקס עם הרובוטים כולם היו מדברים על להפוך המבורגרים. אני לא חושב שבינה יכולה להחליף עורך דין אלא להפוך אותו יותר פורודוקטיבי, אם משרד עוד יתחיל להשתמש בזה כדי לחסוך זמן, לצמצם חומרים ולייצר חומרים - הוא יהיה הרבה יותר מהיר ויעיל. כנ"ל לגבי פיתוח תוכנה. יש מעט מקרים בעולם שהמשרות נעלמות - הן פשוט משתנות. משרות מהנדסי פרומפט, מה שלא היה קיים אתמול - אדם שלומד את ChatGPT ויודע לתת הוראות נכונות. הקוד מיוצר על ידי הבוט, אבל אתה צריך לתפעל את המפלצת כדי שתעשה מה שהיא תעשה".