רגע המפץ הגדול של תעשיית השבבים מתקרב: הגיע הזמן לדבר על פיצול אינטל לשתיים

הודעה תמימה לכאורה של אינטל  ששוחררה אמש (ד') למשקיעים עוררה סערה בשוק והציתה שוב את השאלה בקרב אנליסטים ופרשנים לגבי עתיד החברה. ענקית השבבים מקליפורניה הודיעה כי תהפוך את מפעלי הייצור שלה ליחידת רווח והפסד שתדווח באופן עצמאי בדוחות החברה, לצד היחידות העסקיות האחרות, כמו שבבי המחשבים האישיים ושבבי השרתים והתקשורת שלה. 

● שלושה אקזיטים ענקיים בשנה: תחום חוות השרתים לוהט. אלה הישראלים שנהנו מכך
● אינטל ירדה אתמול ב-6%, ומה עשו יתר חברות השבבים 
● אינטל תקים מפעל חדש בגרמניה. מה גובה המענק שתקבל מהממשלה? 
● מענק תקדימי ומס חברות שיטפס: כל הפרטים על השקעת הענק החדשה של אינטל בישראל | ניתוח

הדבר צפוי לחשוף את הכנסותיה של אינטל שהולכות ועולות, לקראת מימוש האסטרטגיה החדשה שמוביל המנכ"ל פט גלסינגר: פתיחת מפעלי הייצור שלה גם למפתחות שבבים מן החוץ. הכוונה לכך היא שגם חברות פיתוח שבבים מתחרות, כמו אנבידיה, קוואלקום, ארם ואפילו אפל, אמזון ומיקרוסופט יוכלו לייצר את השבבים שלהן באינטל.  

אלא שההכרזה של אינטל מרחיקה לכת ומאפשרת גם למהנדסי הפיתוח שלה לקבל את ההחלטה בעצמם האם ברצונם לייצר את השבבים שפיתחו בבית או אצל יצרן אחר - כמו מפעל TSMC הטיי ו ואני, יצרן השבבים הגדול בעולם, או סמסונג הקוריאנית. בתמורה, היחידות העסקיות הפנים-אינטליות ייאלצו לשלם יותר למפעלי הייצור עבור כל בקשה מיוחדת כמו בקשה להקדים תהליכי ייצור, כאילו היו לקוחות מן המניין.  

היחידה העסקית החדשה שמקימה אינטל תשרת הן את המפתחות החיצוניות והן את מהנדסי הפיתוח בחברה שיבחרו לייצר את השבבים שלהם באינטל (כמה משבבי אינטל מיוצרים כבר היום מחוצה לה, כמו שבבי מטאור לייק שמיוצרים ב-TSMC - א"ג). כלל הצעדים הללו ישיגו לחברה חיסכון שינוע בין 4-5 מיליארד דולר בהוצאות ייצור ובדיקות על בקשות מיוחדות של מחלקות פיתוח באינטל.  

ההכרזה השולית לכאורה עוררה שוב בקרב אנליסטים ומשקיעים את ההשערה כי בסופו של דבר אינטל תתפצל לשתי חברות: אינטל אחת שעוסקת בפיתוח שבבים; ואינטל שנייה - רשת מפעלי ייצור שבבים בינלאומית.  

 מפעל אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock, Shutterstock

חיה משונה בתעשיית השבבים

לכאורה, אין סיבה שהדבר לא יקרה: אינטל היא חיה משונה בתעשיית השבבים - היא החברה היחידה שמפתחת ומייצרת עבור עצמה את השבבים שלה. כל המתחרות שלה מתמקדות רק בצד אחד של ה מטבע. אנבידיה, AMD או אפל מתמקדות בפיתוח השבב שהן  מייצרות, בעוד ש-TSMC או סמסונג ממוקדות במקרה זה בייצור.  

אינטל בנויה כך מסיבות היסטוריות שהובילו לעלייתה כספינת הדגל של שוק השבבים בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים: עלות ייצור השבבים הייתה נמוכה בהרבה, ואת עיקר ההבדל עשתה מחלקת הפיתוח. לאינטל השתלם מאוד לפתח את השבבים המובילים בעולם ולייצרם במפעלים זולים יחסית ובאותו המחיר לשמור את הקניין הרוחני בבית. אלא שצורכי המזעור של המעגלים החשמליים המודפסים על גבי השבבים הביאו לעלייה משמעותית בהוצאות ובצמצום הרווח הגולמי. הרווחיות הגולמית של אינטל ירדה מ-55% בשנת 2021 ל-42% בשנה שעברה. עשור קודם לכן עמדה הרווחיות הגולמית על 62%.  

עד אמצע העשור הקודם הייתה אינטל חברה מצליחה ורווחית, אלא שאז החלו הסדקים להיווצר, והמתחרה הגדולה שלה בתחום הייצור, רשת מפעלי TSMC, החלה לצבור יתרון על פני מפעלי אינטל, בעיקר סביב שבבים בטכנולוגיות 7 ננומטר ו-5 ננומטר, שם גברה החברה הטייוואנית בנוק-אאוט על החברה האמריקאית - שרק עכשיו החלה לייצר שבבים בטכנולוגיות מתוחכמות כגון אלה.

אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה הפתיחות שהפגינה TSMC  כלפי חברות פיתוח - כמו אפל או אנבידיה. החדשנות שהן הביאו עמן חלחלה גם לתהליכי העבודה של TSMC והפכו אותה נכון להיום למפעל ייצור השבבים הגדול בעולם המייצר את שבבי האייפון, שבבי השרתים של אמזון והמעבדים הגרפים של אנבידיה שמחוללים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. כל אותו זמן נותרה אינטל כאגוז סגור וקשה לפיצוח, כאשר גם בזירת הפיתוח היא מתחילה לנחול הפסדים אל מול מתחרים כמו אנבידיה ו-ARM, חברת הקניין הרוחני שמשווקת תוכניות פיתוח שבבים לאמזון, אפל ומיקרוסופט.  

מינויו של פט גלסינגר לפני כשנתיים נועד לסמן שעתיד פניה של אינטל טמון ביצור שבבים. הסיבות לכך רבות: יש לה פחות מתחרות בתחום, והשוק הוא אינסופי. בימים שכאלה עדיף להפוך את אנבידיה או את ARM ללקוחות, ולא רק להתחרות בהן.

החרם האמריקאי על סין נפל כפרי בשל לידיה של אינטל: הממשל האמריקאי הפך לרוח שבמפרשי אסטרטגיית הייצור החדשה של אינטל: בזכות מענקים של 52 מיליארד דולר בארה"ב, ועוד עשרות מיליארדים באירופה ובישראל, הופכת אינטל ליצרנית השבבים של המערב, כשהיא בונה ומשדרגת מפעלים חדשים בקצב מסחרר.  

ניגוד אינטרסים מובנה 

אך כדי להפוך למפעל השבבים של ענקיות הטכנולוגיה ולהתחרות בהצלחה ב-TSMC, אינטל תידרש להוכיח שהיא  לא מתחרה באנבידיה או ב-ARM. נכון להיום קשה מאוד לספק את ההוכחה הזו. אינטל עובדת על השקת מעבד גרפי לשרתי בינה מלאכותית ובו-בזמן מתחרה ב-ARM באמצעות ארכיטקטורת שבבים מתחרה בשם x86. היא אומנם מבטיחה להציב חומה סינית בין חטיבת הייצור שלה לבין מחלקות המחקר והפיתוח, אבל בסופו של דבר מדובר באותה חברה, והחשש מצדן של הלקוחות עשוי להיות מובן.

ניגוד אינטרסים מובנה זה הוא שמהדהד בראשם של בכירי אינטל כשהם מהרהרים לגבי פיצול - אם וכאשר הוא יקרה. סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זיסנר, טען כי "קיים יתרון לכך ששתי הפעילויות האלה עובדות יחד - בכלל זה טכנולוגיות עיבוד ומוצרים טובים יותר, הודות לשיתוף-פעולה טוב יותר בין צוותים וסגירת מעגלים מהירה יותר", ואף אמר כי איננו רואה כל סיבה לפצל את החברה לשתיים. עם זאת, הוא לא הכחיש כוונה שכזו בעתיד.  

יש תקדימים לנושא: מובילאיי כבר פוצלה מאינטל מוקדם יותר השנה ואף חזרה להיות חברה נסחרת המדווחת באופן עצמאי לנאסד"ק. אפילו טאואר - החברה הישראלית שנמצאת במרכז האסטרטגיה של אינטל לקבל הזמנות ולספק שירות ללקוחות חיצוניים - פועלת באופן נפרד ומדווחת בנפרד. עסקת טאואר עודנה מתעכבת אצל הרגולטור הסיני - לאחר אישורים שכבר ניתנו מרשויות ההגבל ים באירופה ובארה"ב - ויש מי שמכינים עצמם לכישלון העסקה. לא סביר שסין תחסום את אינטל מלמכור שבבים לאזרחיה, אבל לפי ההערכה ,גם אם העסקה תיכשל, ההימור של אינטל על אסטרטגיית הייצור כבר נעשה, ואין ממנו דרך חזרה.  

לפיצול כזה תהיה השפעה מרחיקת לכת גם על אינטל בישראל. אומנם מרכזי הפיתוח בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים, המעסיקים כמחצית מעובדי אינטל ישראל, מנוהלים בנפרד מהמפעלים -  פעילות המו"פ מנוהלת על-ידי קרין אייבשיץ, ואילו המפעלים על-ידי דניאל בן-עטר - אך החברה מתנהלת כיחידה עסקית אחת מול הציבור או הממשלה, וקיים קשר מסוים בין הגידול או הקיטון בפעילות הייצור לבין פעילות הפיתוח. 

אם נסתכל על הכרזותיו של גלסינגר בשנים האחרונות ועל האסטרטגיה אותה הוא מוביל - ארגון הייצור הוא הילד המועדף עליו בשלב זה, ואין ספק כי סיכוייה של אינטל היצרנית להצליח גדולים מאלה של אינטל המפתחת, שסובלת מתחרות ומנחיתות בתחומים הצומחים היום - בינה מלאכותית ושרתים.