התובע הסדרתי של שוק ההון: "לבעלי שליטה יש תמריץ חזק להפר את החוק"

לפני כחודש הוגשה לבית הדין לעבודה אחת מהתביעות הססגונית בשוק ההון בשנים האחרונות. סמנכ"ל הכספים לשעבר של דנאל, אלון חכם, תבע את החברה ואת ראשיה, המנכ"ל אילן ישראלי והיו"ר רמי אנטין, בטענה כי פוטר שלא כדין לאחר שהתריע על שורה של ליקויים בהתנהלותם.

● הצרות של בול מסחר: גם הסיבוב השני של רונן בכור בשוק ההון נוחל כישלון
● מסלול הפנסיה שהניב השנה 30% תשואה - ועוד 4 כתבות על השווקים

בתביעה טוען חכם בין היתר כי המנכ"ל ישראלי עשה לכאורה שימוש במידע פנים שהניב לגרושתו רווח של כ-50 אלף שקל: "באפריל 2021 שלחה אליו (לתובע) אורנה ישראלי, גרושתו של אילן ישראלי, מייל, ובו ביקשה למכור את מניות החברה שברשותה ב-250 אלף שקל. בצוהרי אותו יום, בעת שהתובע אכל יחד עם מר ישראלי ארוחת צוהריים, ציין התובע בפניו כי קיבל באותו בוקר בקשה מגרושתו למכור את מניות החברה שברשותה, והמנכ"ל מסר לו בתגובה 'חכה, אל תמכור, אני אדבר איתה'", נכתב בתביעה.

"לא בכדי ביקש ישראלי לעכב את המכירה, שכן ידע שהחברה צפויה לפרסם דוחות כספיים מצוינים, שיביאו לעליית מחיר המניות שבידי גרושתו", נטען עוד בתביעה שהגיש חכם. לבסוף היא מכרה את המניות יום לאחר תאריך ההחזקה הקובע לקבלת הדיבידנד, ולאחר שמחיר המניה עלה, ובכך ביקשה לקבל 300 אלף שקל במקום 250 אלף שקל.

התיק נמצא כעת בבית הדין לעבודה, וייתכן כי יסתיים בפשרה ובפיצוי כספי לחכם. אולם למי שיהיה קשה לקבל פיצוי הם המשקיעים בדנאל, שראו את מניית החברה נופלת ב-17% בימים שלאחר הדיווח על אודות התביעה (בהמשך התאוששה המניה, ר"ו).

"דנאל עשויה להתפשר עם התובע בהמשך, אבל על מי שהחזיק מניות החברה אין מי שיגן", אומר עו"ד ליאור להב, שהגיש לאחרונה בקשה לבית המשפט לגילוי מסמכים לצורך בחינת אפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה, על בסיס כתב התביעה של הסמנכ"ל המפוטר.

"איזה כלים יש לתובע נגזר לדעת אם הדברים באמת התרחשו?", תוהה להב, ומפנה אצבע מאשימה: "לרשות ניירות ערך יש הכלים לבדוק זאת ויש לה עד בכיר בחברה. בסוף, היחידים שאוכפים את ההוראות הם הגורמים הפרטיים, אבל היכולות שלנו מוגבלות והכלים הרבה פחות טובים משל הרגולטור".

"השופט שואל 'למה רשות ניירות ערך לא עשתה כלום?'"

מדנאל נמסר כי "פניית עו"ד להב אינה מהווה תביעה נגזרת, אלא פנייה מקדמית לחברה בבקשה לקבל מסמכים, וממילא גם לטעמו של עו"ד להב יש עוד תהליך ארוך שעליו לעבור כדי להגיש תביעה נגזרת. המכתב שהופנה לדנאל נתלה כולו על הטענות המופרכות והממוחזרות שהועלו בתביעה שהגיש חכם. במובן זה, עו"ד להב אינו פועל לטובת דנאל או משקיעיה, אלא כ'שופרו' של חכם".

בשנים האחרונות הגיש עו"ד להב שורה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות ונגזרות נגד חברות הנסחרות בתל אביב והעומדים בראשן, בשם המשקיעים הקטנים. מדובר בנישה שעשויה להיות רווחית מאוד עבורו במקרה של הצלחה.

להב קובל על כך שבשוק "נוצר מצב שבו המשקיעים לא מוגנים. כשאתה בא כתובע פרט עם בקשה לתביעה ייצוגית או נגזרת, השופט שואל - אם זה היה באמת בעיה, למה רשות ניירות ערך לא עשתה כלום? התשובה היא שכן, זו בעיה, וגם זה שאין אכיפה זו בעיה.

"רואים כאן דברים שאתה אומר לעצמך איך יכול להיות שברשות ניירות ערך לא רואים את זה, איפה הם? אתה בכלל זוכר מה היה התיק הגדול הרציני האחרון שפתחה הרשות? כבר ארבע שנים אין כאן אף תיק רציני".

לטענתו נוצר מצב שבו לבעלי החברות "יש תמריץ חזק מאוד להפר את החוק. הרי הרשות לא תתערב, והתובע הפרטי יגיע לבית המשפט, ואפשר לגלגל את זה שנים, ובסוף מקסימום תתפשר על הרבה פחות מהרווח שהפקת מלהפר את החוק, ובשוק גם ככה לא תהיה לזה תדמית שלילית ואפשר להמשיך כרגיל בעסקים.

"תראו מה קורה בארה"ב - אדם שהטעה את הרשויות נכנס לתקופה ארוכה לכלא ולא נראה אותו שוב בשוק ההון. בארץ זו 'מכה קלה בכנף'. אם ניקח אנשים שהורשעו כאן בעבירות שוק הון וישבו בכלא, אלה לא דמויות שמסתכלים עליהם כיום כפרסונה נון גרטה. מייצרים ספינים שזו מדינה עם הרבה רגולציה. איזו רגולציה? ברשות ניירות ערך וגם ברשות שוק ההון טוענים שהם עמוסים ואין מספיק כוח אדם.

"הסיטואציה היא של כאוס, עולם שמייצר עבור בעלי חברות את 'הפשע המושלם' - להכניס את הציבור כשותף, וברגע שהוא משקיע את הכסף, הוא מפסיק לעניין. הציבור סופג הפסדים באופן סיסטמתי ולא מבין למה".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה, כי "הרשות אינה נוהגת להתייחס למקרים ספציפיים העוסקים בהיבטי אכיפה. חשוב לציין כי המידע שמוצג הינו חלקי ואינו משקף את התמונה המלאה. הרשות פועלת לשמירה על עניינם של הציבור המשקיעים, ומפעילה את כלי הפיקוח והאכיפה (מנהלית ופלילית) בהתאם לסמכויותיה ולמדיניותה.

"האכיפה הפרטית היא כלי חשוב המשלים את עבודת הרשות ואינו מחליף את הכלים שבידיה. הרשות מפעילה את סמכותה לתמוך בהליכי אכיפה פרטיים, בין היתר באמצעות מימון, התייצבות בהליכים משפטיים ובחינת הסדרי פשרה המוגשים לאישור בית המשפט בהליכים אלו".

"אלו לא תביעות שמוגשות בחלל ריק, יש פה נזק"

להב החל את דרכו בעריכת דין לפני 30 שנה כמעט. תחילה עסק בקניין רוחני, וייצג גופי תקשורת, אך בעקבות תחושת מיצוי החליט לפני כשלוש שנים לעשות הסבה ולהתמקד בהגשת תביעות ייצוגיות ונגזרות בשוק ההון.

למרות שורה ארוכה של הליכים שנפתחו נגד חברות ומנהליהן, הוא אינו יכול לזקוף לעצמו בינתיים הצלחה בדמות אישור של איזה מהם על ידי בית המשפט, אך זה לא מרפה את ידיו: "הקמנו פה 'רשות ניירות ערך' קטנה, ואנחנו עובדים עם בכירים לשעבר ברשות ובכירים בפרקליטות לשעבר. כלכלנים שיושבים וקוראים באמצע הלילה דיווחים לבורסה, כדי להבין מה קרה כשחברה נסחרת ביום אחד פי כמה וכמה מאשר ביום רגיל", הוא מסביר.

"בשוק ההון, אלו לא תביעות שמוגשות בחלל ריק, יש נזק, שניתן לכימות באופן מאוד ברור. אם החברה הייתה צריכה לדווח משהו, ולא עשתה זאת, ואז הסיפור התפוצץ והמניה נפלה, היו אנשים שקנו בזמן הזה נייר ערך ששווה פחות במחיר גבוה. לכל אחד יש אולי נזק קטן, אבל זה מצטבר ומצטבר. כל בקשת אישור תביעה מוגשת עם חוות דעת מדויקת על היקף הנזק, ואם תסתכל לעומק על תנודות חריגות במניות, תגלה שברוב הפעמים יש משהו שהחברה לא סיפרה".

"גם כשהרגולטור מתערב, הוא לא מחזיר את הנזק"

כמה מהבקשות שהגיש להב לאישור תביעות נגזרות וייצוגיות נוגעות באירועים מרכזיים שליוו את שוק ההון בשנים האחרונות. כך בתביעה ייצוגית סביב הסכם התפעול החדש בין ישראכרט לבנק הפועלים (בטענה לפרסום מידע חלקי לבעלי המניות על ההסכמים ביניהם), ונגד בית ההשקעות מיטב בעקבות תביעה ייצוגית שאושרה נגדו, ושהסתיימה בפשרה שחייבה את מיטב לשלם 130 מיליון שקל.

הוא הגיש גם בקשה לאישור תביעה נגזרת בטבע, בטענה ליצירה של מערך פיקטיבי לכאורה, שהוביל לניפוח מחיר הקופקסון ולתביעת ענק של ממשלת ארה"ב נגד טבע, ולתביעה נגזרת נגד פסגות בשל חשד לשימוש במידע פנים מצד בעל השליטה.

התחושה היא שתביעות ייצוגיות הן בעיקר בוננזה של עורכי דין, שמקבלים מיליונים במקרה של הצלחה.
"זה ספין שנועד להשפיע על המערכות שמקבלות החלטות, אבל בפועל אין מנגנון אחר שעובד. אפילו בסיטואציה שהרגולטור כן מתערב, הוא לא מחזיר את הנזק. נגיד שהוא הטיל קנס, זה לא באמת עוזר אם המניה ירדה ב-20%. כשאנחנו לוקחים קבוצה גדולה לתביעה ייצוגית אנחנו מייצרים מנוף לחץ, אז במקום שיסתכלו על זה כדבר חיובי, תוקפים אותנו.

"לדוגמה חברת התשתיות ורידיס שבשליטת דלק רכב. שנים הסתובבו בשוק הערכות שהם לוקחים פסולת ומשליכים אותה בבקעת הירדן ולא הופכים אותה לקומפוסט. כשהתחילה חקירת המשרד להגנת הסביבה, אחרי כתבה בטלוויזיה, והוגשו תביעות של חקלאים, המניה התרסקה וכל מי שקנה מניות שלה במשך תקופה ארוכה נפגע.

"ראינו את ועדת דנציגר שבדקה את התנהלות בנק הפועלים בפרשת המס בארה"ב, שעלתה לו בהפרשות של מאות מיליוני דולרים. בכירי הבנק לשעבר לא החזירו אפילו את הבונוסים שקיבלו בגין אותה תקופה.

"יש פטנט שהומצא בשנים האחרונות ונקרא ועדה בלתי תלויה, שלכאורה בודקת מה קרה. אני קורא לזה ועדה מכשירה, כי אתה יודע מראש מה יהיו התוצאות. לא ראינו למיטב זיכרוני שום מקום שבו ועדה כזו מצאה פסול בפעילות חברה. בתי המשפט נותנים משקל גדול מדי לוועדות האלה, ובמידה מסוימת מפחיתים מהצורך שלהם לבדוק. יצרנו מנגנון להכשיר את השרץ, ורואים את התוצאות".

"אף אחד מרשות ניירות ערך לא הגיע להגן על עמדתה"

אירוע גדול נוסף שבו הגיש המשרד של להב תביעה נגזרת היה קריסת חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט, שבה נמצאו אי-סדרים כספיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ועלה חשד למעורבות של בעלי השליטה. "רשות ניירות ערך הביעה עמדה שהתובע הנגזר צריך להמשיך לנהל את התביעה, אבל אף אחד לא הגיע מטעמה לדיון כדי להגן על עמדה זו".

להב לא חוסך ביקורת גם מרגולטור נוסף שמפקח על הכסף של הציבור - רשות שוק ההון (שאגב נותנת רישיון לגופים חוץ-בנקאיים כמו יונט קרדיט). "כאן מדברים על כספים של חוסכים, לא משקיעים, אלא אנשים שנמצאים בגופים המפוקחים בעל כורחם.

"אתן לך דוגמה. היה סכסוך מתוקשר בין הנהלת כלל ביטוח לאלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב. עמיתי כלל גילו שהחברה מוכרת את החזקתה באלרוב לישראל קנדה, ואחר כך יוצא אקירוב ומספר שהציע לקנות את המניות האלה ביותר מ-100 מיליון שקל מעבר למחיר ששילמה ישראל קנדה.

"הגשנו בקשה לתביעה ייצוגית ואז קיבלנו פנייה מכלל, שבה נשאלנו מי מגיש תביעה על סמך כתבה בעיתון. פנינו לאקירוב, אולי העיתונאים לא הבינו אותו. קיבלנו מכתב שאומר שכל מה שהוא אמר נכון ומדויק, ושמהחוסכים נגרע פער של 125 מיליון שקל. אז המאסדר (רגולטור, ר' ו') לא היה צריך לראות את זה?".

מרשות שוק ההון נמסר: "הרשות יישמה הליך בדיקה בעניין מכירת מניות אלרוב על ידי הגופים המוסדיים בקבוצת כלל, שבמסגרתו נערך בירור בחברה. הרשות לא מצאה אינדיקציות לכך שהתקבלו החלטות שאינן תקינות בעניין זה".