השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, ביקש באופן חריג להעמיק את הפיקוח והשליטה על רשות החברות הממשלתיות, שאותה מנהלת מיכל רוזנבוים. לאחר שהורה להקפיא את המינויים וההתקשרויות עם יועצים חיצוניים לרשות, החל השר בהקמת "ועדה מייעצת" לרשות, שתוכל להתערב בפעילותה.
● באופן חריג: אמסלם מבקש משרד ברשות החברות ליועץ הפוליטי שלו
● לאחר פגישה מתוחה ביניהם: אמסלם רוצה להקים ועדה מייעצת על הראש של מנהלת רשות החברות
אמסלם מקיים כעת בדיקות מול יועצים משפטיים בממשלה במטרה לבחון את הסמכויות שיוכל להעניק לוועדה, ומי יוכל להתמנות אליה. ברשות החברות שמעו על כוונת אמסלם להקים את הוועדה "על הראש" של רוזנבוים לראשונה בשבוע שעבר, לאחר חשיפת הנושא בגלובס, וכעת עורכים ברשות במקביל בדיקות לגבי סמכויותיה. להבנת הרשות, לפי נוסח חוק רשות החברות, לוועדה כזו יכולה להיות סמכות מייעצת בלבד, בעוד שאצל אמסלם מקווים להעניק לה סמכויות ביצועיות.
חזיתות רבות
בתוך חודשים ספורים, מצאה עצמה רוזנבוים בלב שורת מאבקים על מינויים בכירים בחברות הממשלתיות. בין היתר, היא ניסתה למנוע משרת התחבורה, מירי רגב, להדיח את מנכ"ל הרכבת ולמנות את איש הליכוד אלעד ברדוגו (אחיינו של יעקב ברדוגו) לתפקיד היועמ"ש של נתיבי ישראל. כעת, היא מנסה לבלום את המהלך שמקדם שר התקשורת, שלמה קרעי, להדחת יו"ר חברת הדואר.
וכעת ישנו הקרע מול אמסלם, שדורש להכניס נציגים מטעמו שיישבו במשרדי הרשות ויפקחו על העבודה השוטפת. רוזנבוים מתנגדת נחרצות, ומי שיכריע בסוגיה יהיה נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ. אמסלם ביקש להיפגש עם הנציב במטרה לשטוח בפניו את טענותיו. לראייתו, רוזנבוים "מתעמרת" בשרי הממשלה, בכך שאינה מאפשרת להם למנות את מי שהם חפצים לתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות; עושה שימוש נרחב בהתקשרויות עם יועצים חיצוניים ; ומאשים אותה בכך שהיא מנהלת "יחסים רעועים" מול עובדיה ברשות ומול החברות המפוקחות.
נושא נוסף לדיון בין אמסלם והרשקוביץ הוא נבחרת הדירקטורים. בכוונתו של אמסלם "להרחיב" את הנבחרת ולהגדיל את הסגל שלה במאות אחוזים, מכ-1,400 כיום ל-5,000-10,000 איש. הוא מעוניין להוסיף מסלולים חדשים לנבחרת, שיפתחו אותה גם למי שאין להם ניסיון ניהולי, כלכלי או ציבורי משמעותי, להתמנות לדירקטוריונים של החברות.
לפי המקורבים לאמסלם, הוא רואה בסכסוך עם רוזנבוים "מפח נפש וכישלון אישי שלו", כיוון שבשנים קודמות היה זה לא אחר מאמסלם שניסה למנות אותה לתפקיד מנהלת רשות החברות, כשהיה אמון על הרשות בתור שר הדיגיטל בממשלת נתניהו הקודמת. בינתיים, שרים בממשלה ממתינים למהלך של אמסלם למהפכה במוסד נבחרת הדירקטורים - ומקפיאים בפועל את איוש התקנים הפנויים בצמרת החברות.
לפי הנתונים המפורסמים באתר רשות החברות הממשלתיות, יש כיום יותר מ־400 משרות פנויות בדירקטוריונים מטעם המדינה, שהם יותר ממחצית מהתקנים. רק כ־300 משרות מאוישות. המצב החמיר בחודשים האחרונים לאור השיתוק במינויים, כאשר בפברואר עדיין היה שיוויון בין מספר הדירקטורים החסרים לאלה הקיימים. מדובר במחסור חמור גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שאין צורך ממשי באיוש כל התקנים האפשריים. למשל, לא ברור מדוע חברות קטנות, כמו החברה לחקר ימים ואגמים או או החברה לפיתוח הרובע היהודי, מחזיקות בתקנים עבור 12 דירקטורים מקסימליים, בעוד שחברות גדולות בהרבה כמו נתיבי ישראל או נמל אשדוד מסתפקות בפחות תקנים. הבעיה היא שגם בחברות הגדולות אחוזי האיוש נמוכים.
אין יו"ר כמעט שנתיים
חלק מהחברות אף מתנהלות ללא יו"ר כבר תקופה ארוכה, כמו חברת החשמל שנעדרת יו"ר כבר קרוב לשנתיים. מתוך כ־70 חברות ממשלתיות (לא כולל חברות בת), בקרוב ל־20 מהן נעדר הרוב המינימלי הנדרש בדירקטוריונים כדי לאפשר את תפקודם.
כדי לאפשר פעילות שוטפת של הדירקטוריון, בדרך כלל נדרש רוב של מינימום 5 דירקטורים בחברה קטנה, או 6־7 בחברה גדולה (כולל דירקטורים חיצוניים). לפי נתוני רשות החברות, לחברה הממשלתית הגדולה ביותר, חברת החשמל, יש רק 7 דירקטורים מטעם המדינה מתוך 21 אפשריים. חוסר איוש בולט גם בחברות הביטחוניות אלתא (5 מתוך 13) ותומר (3 מתוך 12). חברות בולטות אחרות שסובלות ממחסור הן, למשל, חברת החשמל (7 מתוך 21), איסורד (3 מתוך 13) וחברת ערים לפיתוח עירוני (5 מתוך 12).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
