מה מסתיר משרד התחבורה מהציבור בפרויקט המטרו?

הבוקר הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לקבלת דוחות חברת הבקרה שמינו משרדי הממשלה על עבודת נת"ע בפרויקט המטרו. זאת לאחר שלבקשת גלובס בעמותת הצלחה הגישו בקשה לפי חוק חופש המידע לקבל את הדוחות ממשרד התחבורה, וסורבו.

בית המשפט התבקש להורות על מתן תשובות לבקשות לפי חוק חופש המידע ולחייב את משרד התחבורה בהוצאות משפט. הבקשה למשרד התחבורה הוגשה לפני יותר מחצי שנה, בחודש דצמבר האחרון ובמענה לבקשה נשלחה רשימת הדוחות האורכה שנכתבו עד כה על הפרויקט אך לא נמסרו מאז העתקי הדוחות שהתבקשו, למרות שעבר הזמן הקבוע בחוק למתן מענה ולהארכות לשם כך.

הסירוב של משרד התחבורה למסור את הדוחות הוא עקבי, כך רק בעקבות עתירות דומות משרד התחבורה נאות היה להעביר לפי הוראות חוק חופש המידע, 17 מתוך 18 דוחות שנכתבו על פרויקטי הרכבת הקלה בגוש דן. דוחות חברת הבקרה חיוניים להבנת קצב התקדמות הפרויקטים, ניהול סיכונים, וכן לוחות זמנים לביצועם.

חברת הבקרה ממונה על ידי משרדי התחבורה והאוצר ובמקרה של הקו האדום למשל, חברה כזו התריעה במשך חודשים ארוכים על דחיות בפתיחת הקו - שאליהן נת"ע התכחשה - ובסופו של דבר התגלו כנכונים. לכן, חשיפה של דוחות אלו לציבור יש בהן כדי להבין לעומק את התקדמות הפרויקטים. הדבר נכון ביתר שאת לפרויקט הכי יקר ומורכב שבוצע אי פעם בישראל בהשקעה חסרת תקדים של 150 מיליארד שקלים. ואולם, כאמור, משרד התחבורה מסרב לפרסמו.

הפרויקט גדול ביותר של משרד התחבורה

פרויקט המטרו, שאמדנו התקציבי הוא 150 מיליארד שקלים הוא פרויקט התשתית הגדול והמשמעותי ביותר העומד לפתחה של מדינת ישראל. תועלתו הכלכלית המשקית נאמדת בכ-33 מיליארד שקלים שיבואו לידי ביטוי על ידי צמצום אבדן זמן בדרכים לפרט ולהנעת הסחורות, תועלת נדלנית משמעותית, הגברת האגלומרציה והתחדשות עירונית ואורבנית.

הוא כולל שלוש רכבות תת קרקעיות שינועו מתחת ל-24 רשויות מקומיות ויוקמו במסגרתו 109 תחנות, שהסביבה העירונית שסביבן תשונה, על פי ההבטחות והתכניות, מן היסוד. המערכת אמורה להפתח בהדרגה בשלב ראשון בשנת 2034 ובשלב שני בשנת 2037 ויתכן שהדוחות נוגעים גם בשלבים הקריטיים למימוש הפרויקט במועדים ובתקציב שנקבע בחוק.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה אמר כי "משרד התחבורה עשה לו מנהג שאין לקבל אותו בקשר לבקשות חופש מידע - לרוב הוא מעדיף שלא לטפל בהן כלל ורק עתירות לבית המשפט, או התרעות טרם הגשתן, משכנעות את הנוגעים בדבר למלא את חובתם החוקית. יש להצר שגישה זו הפכה לשגרה לא מבורכת, ובאותה עת לתמוה, ככל שלא מדובר בבאג, האם זה בעצם פיצ'ר המאפשר מניעת מידע בעל ערך ציבורי רב מהציבור".

לדבריו, "יש להצר גם שדפוס פעולה זה מביא בסופו של דבר לחיוב המשרד בכספים מכיסו של משלם המסים, בלא צורך אמיתי, משום שניתן וצריך היה למסור מענה ואת המידע עוד קודם".

הליכים משפטיים רבים התנהלו בשנים האחרונות מול משרד התחבורה בנושאים אלו מטעם עמותת הצלחה וכן מטעם התנועה לחופש המידע לאחר שהמשרד סירב לספק את המידע כחוק. תחילה טענו במשרד התחבורה כי המידע עשוי לשמש קבלנים בתביעות כנגד המדינה ולחשוף מידע עסקי, אך בסופו של דבר פרסמו 18 מתוך 19 דוחות גם אם בחלקם היו השחרות שנבעו מאותן סיבות.

בין היתר  פורסמו רשימת מקבלי ההיתרים לנסיעה עם צ'קלקה ולנסיעה בנת"צים - חשיפה שגרמה לשינוי נהלי משרד התחבורה.

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.