מדוע מפקד "כוח וגנר" פנה נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין

הצילומים המטושטשים המכריזים על המרד, הופיעו באתר ההודעות בטלגרם בשעה 7:24 בבוקר: יבגני פריגוז'ין אסף שניים מהמפקדים הבכירים ביותר של רוסיה בעיר האסטרטגית רוסטוב על-הדון, על מנת להשפיל אותם מול המצלמה ולאיים שיצעיד את הצבא השכיר שלו למוסקבה.

● זלנסקי בראיון בלעדי ל"וול סטריט ג'ורנל": אנחנו מוכנים להתקפה נגדית
● הטעות של פוטין שעשויה לערער את יציבות השלטון שלו ברוסיה | פרשנות
● הכלכלה מאחורי כוח המורדים שאיים על השלטון של פוטין 

"הבחורים שלנו מתים כי אתה מתייחס אליהם כאל בשר... בלי תחמושת, בלי תוכניות", אמר מייסד החברה הצבאית הפרטית של "כוח וגנר" ולצידו לוחמים רעולי פנים שכבשו את מרכז הפיקוד של העיר. הוא דרש מבכירי הבסיס לדווח על הממונים עליהם, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גראסימוב, שאותם כינה "ליצנים גריאטריים".

הסרטון התגלגל ברחבי העולם, והציע הסבר חלקי להתקוממות הרועמת שהיווה את האיום החמור ביותר על 23 שנות השלטון של הנשיא ולדימיר פוטין.

 ולדימיר פוטין ואיבגני פריגוז'ין בימים טובים יותר / צילום: Associated Press, Misha Japaridze

כשפריגוז'ין נדחק לפינה

הסיפור המלא מאחורי השאלה מדוע פריגוז'ין התחיל ואז עצר בצורה מפתיעה את המרד שלו עדיין לא ידוע. אבל פרקיו כוללים את שיא הקרבות הצבאיים, הלחצים הפיננסיים והשאיפות הפוליטיות האישיות של פריגוז'ין, על-פי עריקים רוסים, אנליסטים צבאיים ופקידי מודיעין מערביים.

לאחר שנים של צמיחה מהירה שהעלתה את "כוח וגנר" לתפקיד מוביל בפלישת פוטין לאוקראינה, שכירי החרב עמדו בפני לחץ. משרד ההגנה של רוסיה הידק את החבל סביב צוואר הקבוצה, ומנע ממנה גיוס, כספים ונשק. פוטין, שכבר זמן רב קידם יריבויות בין פקודיו כדי למנוע אתגרי ירושה, צידד עם ראשי ההגנה נגד פריגוז'ין, אסיר לשעבר שגדל באותם רחובות של סנט פטרסבורג, כמו הנשיא.

טריגר מרכזי היה ההוראה של משרד ההגנה הרוסי ב-10 ביוני, שכל יחידות המתנדבים יצטרכו לחתום על חוזים עם הממשלה עד ה-1 ביולי, מהלך שהיה מציב את וגנר תחת שליטה צבאית רשמית. פריגוז'ין סירב. "פריגוז'ין נדחף לכך כשהבין שהוא נדחק לפינה", אמר רוסלן פוחוב, מנהל המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות, צוות חשיבה צבאי הממוקם במוסקבה. "הוא פשוט לא רצה לשקוע בתהום הנשייה".

יממה לאחר הסכם הדה-אסקלציה, שהבטיח כי פריגוז'ין יפנה אל בעלת בריתה הקרובה ביותר של רוסיה, בלארוס, בתמורה לביטול האישומים הפליליים נגדו, לא ראש וגנר ולא פוטין דיברו בפומבי על המרד. שויגו וג'רסימוב, שהדחתם הייתה הדרישה המרכזית של פריגוז'ין, נותרו מחוץ לטווח הראייה.

החל מיום ראשון אחר הצהריים, כוח וגנר נשאר אחראי על שדה התעופה הצבאי מילרובו בדרום רוסיה, כך לפי גורמי מודיעין אירופאים. לא היה ברור מתי ואיך פריגוז'ין יעזוב לבלארוס, וכמה מאנשיו ילכו בעקבותיו. הגורמים שיערו שהוא יכול להשתמש בשדה התעופה כדי להטיס תומכי כוח וגנר בכירים לתנאי בטיחות יחסית של פעילות החברה באפריקה. אם פריגוז'ין ילך לבלארוס, לא סביר שהוא יישאר זמן רב, מחשש לפעולות תגמול אפשריות מהקרמלין, הוסיפו הגורמים הרשמיים.

 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבסיס אימונים

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר ביום ראשון כי חיילי וגנר שלא השתתפו במרד בשבת יהיו זכאים לחתום על חוזים עם משרד ההגנה, אך לא אמר מה יקרה לאלפים הרבים שעשו זאת.

הדעות עדיין חלוקות בשאלה האם מטרתו של פריגוז'ין הייתה למנף יותר השפעה בתוך מערכת הביטחון של פוטין או בסופו של דבר לתפוס את השלטון. כמו כן, לא ברור אם הוא תיאם את פעולותיו עם פלגים בתוך שירותי הביטחון המתפרסים של רוסיה או אפילו בתוך הקרמלין עצמו. המהלך שלו נתקל בתחילה בהתנגדות מועטה וגורמי מודיעין אירופאים ציינו כי למשמר הלאומי של רוסיה, שכפוף ישירות לפוטין ומוצב בכל חבל או מדינה רוסית, אין את האמצעים לאתגר את שכירי החרב. לא הקרמלין ולא משרד ההגנה הרוסי נענו לבקשות להגיב.

"הם ייתלו, רק מאוחר יותר"

פריגוז'ין עשה את הצעד לאחר שתמיכה ממלכתית שזרמה פעם לכוח וגנר הופנתה לקבוצות שכירי חרב פרטיות חדשות שהוקמו על-ידי חברות בבעלות ממשלתית כמו ענקית הגז גזפרום.

ביום שבת, כשפריגוז'ין פנה לרוסים באמצעות הודעות אודיו בטלגרם, פקידי אכיפת החוק פשטו על אחד מבתי המלון שלו בסנט פטרסבורג כשהם מציגים דרכונים מזויפים ונושאים את תמונתו, אקדחים, וכארבעה מיליארד רובל, או 48 מיליון דולר, במזומן, לפי ערוצי חדשות רוסיים עצמאיים. פריגוז'ין אמר מאוחר יותר בערוץ הטלגרם שלו כי הכספים יועדו למשכורות ולמשפחות של חיילים שנפלו, אך גם למבצעים חשאיים באוקראינה ובאפריקה שבהן יש לכוח וגנר לוחמים.

ההפוגה המהוססת שנחתמה בשבת גרמה ללוחמי וגנר לצאת מערי המחוז וורונז' ורוסטוב שאותן כבשו עם כמעט שום התנגדות צבאית. פריגוז'ין עצמו נסע מרוסטוב ברכב SUV שחור, כשמעריצים מריעים לו מצדי הדרך.

 פריגוז'ין מציג לפוטין את מפעל המזון שלו להכנת ארוחות לבתי ספר / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

לא אושר שפריגוז'ין עזב את רוסיה. גם אם כן, הוא שומר על בסיס תמיכה עצום - לא רק בקרב לוחמיו שהתפזרו לאוקראינה, בלארוס ובסיס האימונים של וגנר במולקינו, רוסיה - אלא גם בקרב הרוסים שמעריצים את האומץ שלו לדבר בגלוי על השחיתות המושרשת במדינה.

גורלם של לוחמיו פחות ברור. הקרמלין עבר את אירועי סוף השבוע כשהוא נראה חלש יותר והסובלנות לכל מחלוקת שתיחשף רק תצטמצם. בעוד שההסכם אומר שכל אלה שהשתתפו במרד של פריגוז'ין יקבלו חנינה, צופים ברוסיה האמינו שהקרמלין עשוי לאתר ולנטרל את תומכיו החמושים של פריגוז'ין בשקט לאורך הזמן. "הם ייתלו, רק מאוחר יותר", אמר פוחוב, האנליסט הצבאי.

הקרב בסוריה שהצית את האש

עד לאחרונה לא נראה היה שפריגוז'ין, פושע בן 62 שהפך לאיש עסקים, שהשפעתו נוצרה ונתמכה על ידי הקרמלין, יניף את דגל המרד.

הוא נכנס לחוגי הקרמלין עם חברת הקייטרינג שלו, "קונקורד", שערכה נשפים מפוארים לאליטה של ​​סנט פטרבורג ומוסקבה. הוא מזג באופן אישי יין לאורחים של פוטין כמו הנשיא דאז ג'ורג' וו. בוש, וקיבל חוזי קייטרינג משתלמים עבור הצבא הרוסי. מי שעקבו אחריו במהלך עלייתו זיהו אותו כחיה פוליטית עם שאיפות פרועות לכסף ולכוח.

פריגוז'ין בנה יחידה של גברים חמושים כדי להגן על האינטרסים העסקיים שלו ולבסס יתרון מול כמה מהחברים של פוטין במערכת הפוליטית הכמעט פיאודלית של רוסיה. קבוצה זו התפתחה לכוח וגנר. הוא גם הקים את "חוות הטרולים" שביקשו להשפיע על הבחירות ב-2016 בארה"ב.

 חיילים רוסים שומרים על תחנת הכוח סמוך לנהר הדנייפר באזור חרסון / צילום: Associated Press, AP Photo

כראש וגנר, פריגוז'ין היה גורם מכריע במאמצים של פוטין להרחיב את האינטרסים העולמיים של רוסיה. וגנר סייעו לכוחות פרו-רוסיים באזור דונבאס שבאוקראינה לאחר סיפוח קרים ב-2014 וסייעו להבטיח שטחים עבור משטרו הסורי של הנשיא בשאר אל-אסד, בעל הברית של פוטין.

בשנת 2018, כשכוחות וגנר התקדמו לעבר עמדות שהחזיקו חיילים אמריקאים ליד דיר אזור, מפקדים אמריקאים ביקשו ממשרד ההגנה הרוסי לזהות את החיילים. משרד ההגנה השיב כי אינו יודע. כאשר כוחות ארה"ב פתחו באש והרגו יותר מ-100 שכירי חרב, פריגוז'ין האשים את שויגו, והצית את הריב ביניהם.

כוחות וגנר נפרסו לכמה מדינות אפריקאיות, והציעו ביטחון למשטרים בתמורה לזיכיונות כרייה משתלמים. כאשר תוכניותיו של פוטין למתקפת בליצקריג על קייב נכשלו, הוא פנה לפריגוז'ין כדי להרחיב במהירות את שורותיו של כוח וגנר ולחזק את הכוחות הקונבנציונליים המתקשים של רוסיה. ההצלחות היחסיות של כוחות וגנר בשדה הקרב גרמו לכמה פקידים אמריקאים לתהות אם יוכלו להחליף את פוטין.

עד ספטמבר אשתקד הכחישו פריגוז'ין והקרמלין את קיומה של קבוצת וגנר. האיש שבילה בסך הכל תשע שנים בבתי הכלא הסובייטיים, שכר עורכי דין בכירים בלונדון ובניו יורק כדי לתבוע את אלה שקישרו אותו לקבוצה. מארק גאלאוטי, מומחה לפשע מאורגן רוסי ופרופסור של כבוד באוניברסיטת קולג' בלונדון, אמר שפריגוז'ין עדיין מונע על ידי הקוד הגברי של ה-Vorovski mir, או "עולם הגנבים", אותו למד בכלא: "דאג לעצמך, אל תשכח שום עלבון ולעולם אל תיסוג".

סדק באליטה

המתיחות הבלתי נראית בין וגנר לצבא רוסיה התפוצצה לעיני הציבור בפברואר, כאשר פריגוז'ין התלונן בפומבי על כך שמשרד ההגנה הגביל ל-50 אלף את אספקת הנשק והתחמושת לכוחות שלו שנלחמים בבחמוט, עיירה קטנה שהפכה להיות קו החזית הקריטי של הפלישה לאוקראינה.

כוחות וגנר הובילו את כיבוש בחמוט במאי, ההתקדמות הפיזית הראשונה של רוסיה מזה 10 חודשים, אך הניצחון הגיע במחיר של למעלה מ-20 אלף אנשי וגנר, על פי נתוניו של פריגוז'ין. כשחיילי וגנר הרימו דגלים במרכז העיירה, פריגוז'ין הופיע בסרטון בין ההרסית כדי לפנות ישירות לשויגו וג'רסימוב: "בגלל גחמותיהם, מתו פי חמישה יותר בחורים משהיו אמורים למות. הם יישאו באחריות למעשיהם, שברוסית נקראים פשעים".

הידיעה חיזקה את פריגוז'ין בעימות שלו עם משרד ההגנה. פוטין המשיך לקפוץ בין שני הצדדים כשההון הצבאי עולה ויורד לסירוגין. הוא קידם גנרלים שנראו מתיישרים עם פריגוז'ין, ואז פיטר אותם ונראה מתייצב בצורה נחרצת יותר מאחורי שויגו וג'רסימוב.

 כוחות וגנר נסוגים מהעיר ברוסטוב / צילום: Reuters, Stringer

מפקדים אוקראינים ביקשו להרחיב את הקרע, כאשר גנרל ולרי זלוז'ני, המפקד הצבאי העליון של אוקראינה, שיבח את כישרונותיו הצבאיים של גרסימוב, בעוד האלוף קירילו בודאנוב, ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה GUR, השתמש בראיונות טלוויזיה כדי להחמיא לפריגוז'ין. וגנר הפגינו "יעילות מרבית, בניגוד לצבא הרוסי, שהראה את חוסר האפקטיביות המרבית שלו", אמר בודאנוב, והדגיש ששויגו קינא בהצלחתו של פריגוז'ין.

הסדק הופך לבור

בתחילת יוני, הצבא הסדיר של וגנר ורוסיה כבר התנהגו כאילו היו כוחות אויב.

פריגוז'ין אמר כי נתיבי המילוט של לוחמיו מבחמוט נחסמו על ידי חיילי משרד ההגנה. כאשר הגיעו כוחות וגנר לפנות את הדרך, הצבא ירה עליהם, לדברי פריגוז'ין. גורמים בצבא הרוסי אמרו שזה לא נכון. כנקמה, ב-5 ביוני, כוחות וגנר עצרו וצילמו סגן אלוף בצבא הרוסי שהודה שהורה לחייליו לירות לעבר שכירי החרב שלו. זה היה "בשל עוינות אישית", אמר הקצין העצור, כשאפו מדמם.

ב-10 ביוני הוציא שויגו צו שניסה בגלוי לצוד את לוחמיו של פריגוז'ין, והציע חוזים אישיים למתנדבים פרטיים ישירות עם משרדו. "פריגוז'ין ראה בצעד הזה ניסיון לשח-מט", אמר אחד מפקידי המודיעין האירופי. חמישה ימים לאחר מכן, חטיבת צנחנים רוסית הציגה תמונות של מתנדבים סורים, שזה מכבר שיתפו פעולה עם וגנר, נלחמים כעת עם כוחות סדיר.

כשפריגוז'ין השתלט בשבת על עמדת הפיקוד הצבאית ברוסטוב, הוא שלח כוח של 5,000 איש בראשות מפקד בכיר בשם דמיטרי אוטקין, המוכר בקעקועי הסמלים הנאציים שלו, לכיוון הבירה. בשלב זה אמר פריגוז'ין שכוחות וגנר הצטמצמו ל-25 אלף איש.

כוחות וגנר הפילו שישה מסוקים רוסיים ומטוס מרכז פיקוד מוטס IL-22, והרגו 13 אנשי אוויר, לפי אנליסטים צבאיים רוסים - פגיעות שלא יישכחו במהירות, במיוחד בתוך חיל האוויר הרוסי, שעליו מפקד בן בריתו של פריגוז'ין, גנרל סרגיי סורוביקין.

הנזק כלל גשרים וכבישים שנהרסו על ידי הרשויות שביקשו לעצור את התקדמותו של וגנר, ומחסן דלק סילוני שנפגע ונשרף בעיר וורונז'. מאוחר במוצאי שבת עזב פריגוז'ין את מפקדת המחוז הצבאי הדרומי ברוסטוב, ליעד לא ידוע. אנליסטים אמרו שהמאמצים לקלוט את לוחמי וגנר בכוחות קונבנציונליים ולהפשיט את פריגוז'ין ממזומן והשפעה יואצו כעת.

אנליסטים אמרו כי שתיקתו של פוטין מעידה שהוא מתמקד בחיזוק התמיכה בקרב האליטה השבורה. אחד מגורמי המודיעין אמר שכוחו של הנשיא נחלש עד כדי כך שהפחית את האיום בסכסוך גרעיני, משום שיש סיכוי נמוך יותר שהכפיפים יבצעו את פקודותיו.

תמונה מכביש מהיר במוסקבה, שפורסמה בטוויטר על ידי כתב רוסיה של ה-BBC, נראתה כמסכמת את תחושותיהם של כמה תושבים: חלון אחורי של מכונית צבועה באותיות לבנות גדולות באנגלית: "מה לעזאזל זה היה?"