מחירי הפירות והירקות לא השפיעו בעשור האחרון על המדד?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

גוף: משרד החקלאות

מקום פרסום: רשתות חברתיות

ציטוט: "בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן"

תאריך: 15.6

ציון: מטעה

בתגובה לפרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, במשרד החקלאות פרסמו פוסט ברשתות החברתיות (בפייסבוק ובטוויטר) עם הטענה הבאה: "גם אם אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו. את מחירי הפירות והירקות משווים לעונה הקודמת ולא לחודש הקודם. אנו מציעים לקרוא את זה לפחות פעמיים: לאורך העשור האחרון, מדד מחירי פירות וירקות לא השפיע כלל על מדד המחירים לצרכן. כן, כן, קראתם נכון". לפוסט צורף גרף שמראה שמאז 2010, מדד המחירים לצרכן (הכללי) ומדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות היו כמעט זהים זה לזה, כאשר על פי הנתון האחרון לחודש אפריל, בעוד שמדד המחירים לצרכן עמד על 117.35, המדד ללא פירות וירקות עמד על 117.18 (בשניהם המדד היה 100 בשנת 2010). לצד הגרף, נוסף הכיתוב: "הידעת? בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן" (ההדגשה במקור). בדקנו מה הרלוונטיות של הנתונים שהציג משרד החקלאות להתנהגות מחירי הפירות והירקות.

היות שהנתונים שהציג משרד החקלאות מובאים כטענת נגד לטענה לפיה "מחירי הפירות והירקות עולים כל שנה", בדקנו כיצד התנהג מדד מחירי הפירות והירקות בתקופה אליה התייחס המשרד (2010-2023). אף שהנתון העדכני ביותר כולל את חודש מאי, במשרד החקלאות טוענים שמדד המחירים האחרון שפורסם כלל לראשונה השנה כלל גם את פירות הקיץ שדוחפים את המדד לעליות מחירים המאפיינות תחילת עונה בכל שנה. לכן, תקופת ההשוואה של משרד החקלאות הסתיימה באפריל 2023 - ולכן בבדיקה שלנו נתייחס גם אנחנו לתקופה זו.

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד המחירים לצרכן היה באפריל 2023 גבוה ב-18.4% בהשוואה לממוצע בשנת 2010. לעומת זאת, מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה חדה יותר - והיה גבוה ב-27.3% ביחס לממוצע 2010. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בכמעט 9 נקודות אחוז (נ"א) בין 2010 לאפריל 2023. וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, בכל חודש מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2010-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ-4.6 נ"א בממוצע. על פני תקופה זו, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה שנתית של כ-1.1%, בעוד שמדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה שנתית של כ-1.8%.

אז בהינתן שמחירי הפירות והירקות רשמו עליות חדות יותר ממדד המחירים לצרכן, איך יכול להיות שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן? התשובה נעוצה בעובדה שההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה. נסביר. מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. במסגרת מדד המחירים לצרכן נמדדים עשרה סעיפי צריכה ראשיים, ביניהם פירות וירקות. לכל סעיף יש "משקולת", כלומר חלק יחסי שונה שמשקף את החשיבות שלו במדד. וכאן ניתן לראות שהמשקל של סעיף הפירות והירקות הוא די נמוך - והוא תופס כ-3.4% בלבד מהמדד. לשם השוואה, הסעיפים בעלי המשקלים הגדולים ביותר הם דיור (26%), תחבורה ותקשורת (17.5%) ומזון ללא פירות וירקות (15%).

לכן, היות שהפירות והירקות מלכתחילה אינם בעלי השפעה ניכרת על מדד המחירים לצרכן, ניתן היה לצפות מראש ש"החסרתם" מהמדד לא תביא לשינויים משמעותיים בהתנהגות המדד. במילים אחרות, מהעובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן, לא נובעת המסקנה שמחירי הפירות והירקות לא עלו מעבר לעליית המחירים הכללית. כפי שראינו, הנתונים סותרים טענה מעין זו ומראים שמחירי הפירות והירקות עלו יותר מסל הצריכה הכללי.

ממשרד החקלאות נמסר: "מדד המחירים לצרכן מחשב קטגוריות רבות הנוגעות להוצאות של אזרחי מדינת ישראל. במסגרת המדד הכללי, משקלו של סעיף המזון (כולל: ירקות ופירות, משקאות וארוחות מחוץ לבית) מהווה 17.9% מהמדד, ומשקלם של הפירות והירקות הטריים מהווים 2.6% מהמדד. בהתאם לכך, ניתן לראות את השפעתם המזערית של פירות וירקות טריים על הוצאות אזרחי ישראל אל מול שאר ההוצאות. מהניתוח ברור כי מחירי הפירות והירקות אינם הגורם המרכזי לעליית המדד, ועל פי הממצאים, משנת 2010 ועד היום, התוספת למדד המחירים לצרכן הנובעת מהתייקרות פירות וירקות עומדת על 0.2% אחוז בלבד. כלומר המדד הכללי (בממוצע מחודש ינואר ועד לחודש אפריל 2023) עלה ב-17.35%, בהשוואה לשנת 2010, העלייה ללא פירות וירקות עומדת על 17.18%".

לסיכום, בניגוד לרושם שיצר הפרסום של משרד החקלאות, העובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה. למעשה, מאז 2010 ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי. לכן דברי משרד החקלאות מטעים.