"נורת אזהרה להייטק הישראלי": הדוח המדאיג של רשות החדשנות

ממצאי "דוח מצב ההייטק" של רשות החדשנות שפורסם היום (ג') מצביעים על הימשכותן של מספר מגמות מדאיגות, ביניהן ירידה בהיקף סך ההשקעות, התבססות השוק המקומי על השקעות זרות, והמצב הפוליטי המעורער במדינה שמחריף את נזקי המשבר הכלכלי העולמי.

● התחזית האופטימית של מיקרוסופט: הכנסות של 500 מיליארד דולר
● היזמת בדתה לקוחות ומסמכים. המשקיעים מנסים להציל את כספם
● הישראלי הבכיר באיביי: "ה־AI מאפשרת להפיק הרבה בפחות זמן"

לפי הדוח, הענף הטכנולוגי בישראל חווה שינויים בשנים האחרונות. לאחר תקופה של צמיחה ושגשוג, בשנת 2022 נרשמה ירידה בהיקף גיוסי ההון בתעשיית הטק המקומית ובמספר המועסקים - מגמה מדאיגה שמעלה שאלות על עתיד הענף ואופן השתקמותו.

ההשפעה הישירה של אי היציבות הכלכלית העולמית והשינויים הפוליטיים הבינלאומיים ניכרת על התעשייה המקומית. כאמור, הירידה בגיוסי הון, לצד הפיטורים הרבים בחברות הטק, משקפים את התקררות השוק. אך כעת, נדמה כי ישנה מגמת התאוששות בתעשייה העולמית, בייחוד בענף הטכנולוגי בארה"ב - מה שמעלה את השאלה האם הענף המקומי יעקוב גם הוא אחר המגמות החיוביות.

רוב ההשקעות במחקר ופיתוח ממומנות על ידי המגזר הפרטי

סיפור צמיחתן של חברות יוניקורן ישראליות מהווה חלק חשוב בהבנת תהליך צמיחתה והתפתחותה של תעשיית ההייטק הישראלית, ששגשגה בעשור האחרון. חברות ישראליות רבות נמכרו בשלב מוקדם יחסית לחברות רב-לאומיות, ונהפכו לחלק ממרכזי מחקר ופיתוח שעזרו לבסס ולמרכז את מקומה של ישראל במפת ההייטק העולמית. עם זאת, לפי הדו"ח, בתקופה האחרונה נסגרו מרכזי פיתוח בישראל של חברות רב-לאומיות, וכן התרחשו סגירות של חברות ישראליות לאחר רכישתן.

לגבי הקמת מרכזי פיתוח, מצא הדוח כי "בשנים 2018-2016, הקצב עלה ל-24 מרכזי פיתוח חדשים בממוצע בשנה, ואילו בשנים 2022-2019, הקצב ירד לשפל ונפתחו בממוצע שמונה מרכזי פיתוח חדשים בשנה. בתקופה האחרונה, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, החלה תופעה של סגירת מרכזי פיתוח שפעלו בישראל: בין היתר, נסגרו הפעילויות של Dropbox ,EA וחברות נוספות. לאור חשיבותם של מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ליציבות ענף ההיי-טק, חשוב לעקוב אחרי התפתחות מגמה זו".

לפי הדוח, המרכזיות של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית בולטת בקנה מידה בינלאומי. בישראל, רוב ההשקעות במחקר ופיתוח ממומנות על ידי המגזר הפרטי, ושיעור זה הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. נתון זה מצביע על התלות הגבוהה במגזר הפרטי בישראל וגם על היכולת של מגזר זה לממן ולבצע פרויקטים חדשניים. עם זאת, בתקופות משבר כלכלי או ירידה בהשקעות בשוק הפרטי, חברות ההייטק בישראל עשויות להיות חשופות יותר לזעזועים, מכיוון שיש להן פחות ערוצי מימון חליפיים.

כמו כן, מצא הדוח כי ביחס למדינות אחרות בOECD, ישראל הינה המדינה היחידה בה מעל חצי מההשקעות במחקר ופיתוח מבוצעות על ידי גורמים זרים, "זאת בזמן שהמגזר הפרטי המקומי אחראי למימון של 40% מהמו"פ - השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. לפי הדוח, "זהו מאפיין ייחודי של ההייטק הישראלי. במדינות ה-OECD האחרות, הגורם המממן העיקרי של המו"פ הוא משקיעים פרטיים מקומיים בשוק המקומי, ובחלק מהמדינות, בעיקר באירופה, ישנו משקל גדול גם למימון ממשלתי".

מנתונים נוספים שמופיעים בדוח, עלה כי היקף גיוס ההון בשנת 2022 לעומת אשתקד ירד בקרוב ל-45% - בשנת 2021, סטארט-אפים ישראלים גייסו 28 מיליארד דולר, כאשר בשנת 2022, ירד הסכום הכולל ל-15.9 מיליארד דולר ב-953 סבבי גיוס.

עוד נכתב בדוח כי "לאור אי היציבות הכלכלית הגלובלית, הכוללת בתוכה את העלאות הריבית והאטה משמעותית בהיקף ובקצב גיוסי הון, ועל רקע המשך אי הוודאות הפוליטית בישראל, התחזית היא כי בשנה הנוכחית צפויה להמשיך מגמת הירידה בהשקעות".

מגמת הירידה בהשקעות נמשכת

אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, אמר כי "החודשים הקרובים יהיו קריטיים להייטק הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד הנאסד"ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. לאור העלייה בנאסד"ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל, ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההיי-טק הישראלי למגמות העולמיות".

בנתונים המוצגים בנוגע לגיוסי הון של סטארט-אפים ישראלים בשנת 2023, נדמה כי ברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה בהשקעות (הנתונים עוד צפויים להתעדכן). אם לא יחול היפוך מגמה משמעותי, נדמה כי הירידה בהשקעות בתעשייה המקומית תמשיך לרדת, בניגוד חריף לצמיחה ולשגשוג שאפיינו אותה בשנים האחרונות. "זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה".

לתעשייה הישראלית פוטנציאל רב בתחום האקלים-טק

כנקודה לשימור, אפשר להתבונן על תעשיית האקלים-טק וההשקעה בחברות המתעסקות במתן פתרונות לסביבה, ובין היתר, למשבר האקלים. בישראל קמות ופועלות יותר ויותר חברות המחפשות לתת מענה סביבתי, מה שיכול למצב את התעשייה המקומית כמובילה בחדשנות ובפיתוח פתרונות אקלימיים בקנה מידה גלובאלי.

אך כדי לשמור על היתרון היחסי שמתחיל להיווצר, כך על פי הדו"ח, יש להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח בתחום האקלים, ואף לקדם תשתיות טכנולוגיות מתאימות. תמיכה ביזמים ובחברות חדשות בתחום הזה יכולה להיות בריאה לתחרותיות ולעודד עוד יצירתיות בתעשייה המקומית. הצטרפות של עוד ועוד משקיעים וארגונים למאמץ לפתח טכנולוגיות המספקות פתרונות בתחומי הסביבה היא צעד חשוב, שמעיד על זרימת הון בכיוון עתידי חיובי ומבטיח.

בנושא האקלים-טק, סיכם הדוח כי "על מנת לשמר את היתרון היחסי של ישראל בתחום, ישראל צריכה להמשיך ולפתח הכשרות איכותיות של כוח אדם מיומן עם התמחויות הרלוונטיות לתחום, ולהמשיך להשקיע במחקר כדי לעמוד בחזית הידע העולמי בתחום. ברמה הלאומית, יש לדאוג לפיתוח תשתיות מחקריות ותשתיות להטמעה בשוק המקומי, כך שגם השוק הישראלי ייהנה מפירות הטכנולוגיה. בנוסף, כתחום שדורש שנים רבות של פיתוח באופן יחסי, למשל לעומת פתרונות תוכנה, יש לבחון האם יש צורך בפתרונות מימון ייחודיים לקידום האקלים-טק".