מנכ"ל ההייטק המוכר שיעזור לממשלה לפרוץ בתחום הבינה המלאכותית

מדינת ישראל לא משאירה את תחום הבינה המלאכותית רק לחברות מסחריות. בשנה שעברה הוכרזה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, וכעת, התוכנית מתרחבת משמעותית: הפרופ' יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת AI21 Labs ופרופ' למדעי המחשב מסטנפורד, יעמוד בראש וועדה מדעית שתייעץ לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המתוקצבת במיליארד שקל.

● רוצים משילות גם בהייטק: פיקוח הדוק יותר על בכירים ומעורבות של משרד רה״מ | ניתוח
● ״יש בועה, חד-משמעית": הישראלי שעומד מאחורי עסקת ה-AI החמה בסיליקון ואלי | ראיון

מדובר במינוי חיוני לפעילות התוכנית, שמטרתו לייעץ ולהכווין את פעילות התוכנית הלאומית. והסיבה להגעתו שנה לאחר הזנקת התוכנית הלאומית היא מציאת מומחה בכיר בתחום ובתעשייה שיוביל את המהלך וייעץ ללא תשלום.

המינוי אושר בפורום תל"ם - פורום התשתיות הלאומיות למחקר ופיתוח, המורכב ממספר גורמים: הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מפא"ת (משרד הבטחון), רשות החדשנות, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר. המינוי והקמת הוועדה המדעית המייעצת הן חלק מהחלטת הממשלה לחיזוק המובילות הטכנולוגית בישראל, שהתקבלה בהתאם לתקציב המדינה לשנים 2023-2024.

לצד פרופ' שוהם, יתר חברי הוועדה הם מומחים מכלל הענפים הרלוונטיים: מנהל מרכז המחקר והפיתוח של חברת אנבידיה בישראל פרופ' גל צ'צ'יק; ראש GoogleX Israel ד"ר עדי ארון גילת; זוכה פרס טורינג היוקרתי למדעי המחשב, פרופ' יהודה פרל; לשעבר נשיאת הארגון העולמי לקידום בינה מלאכותית, פרופ' ברברה גרוס; פרופ' אורן עציוני; ויועץ של הבית הלבן בענייני בינה מלאכותית, ולשעבר ראש Microsoft Research פרופ' ג'ניפר צ'ייס.

ברשימה גם נמצא משקיע ויזם הייטק נדב צפריר, לצד מומחים נוספים מהאקדמיה הישראלית, כמו פרופ' אמיר גלוברזון מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' ערן סגל ממכון ויצמן.

"התוכנית קיימת כשנה, אבל רוב העשייה עוד לפנינו"

הוועדה המדעית לא קובעת את הפעילות, אלא נפגשת לפי הצורך ותשמיע את קולה בנושאים. מטרתה להכווין את הפעילות של התוכנית הלאומית מהצד המחקרי והטכנולוגי. מדובר באנשים מהשורה הראשונה בעולם הבינה המלאכותית. לחלקם יש זיקה ברורה לישראל, אבל כל אחד מהם אושיה בתחום.

בראיון בלעדי של פרופ' שוהם עם גלובס, הוא משרטט את עיקרי המטרה והחזון של התוכנית: "למרות שהתוכנית קיימת כבר כשנה, אני חושב שרוב העשייה עוד לפנינו. החזון הגדול הוא למצב את ישראל כמעצמה עולמית בבינה מלאכותית. יש לנו כוחות חזקים בארץ, והמטרה היא לעזור להם להיתפס ולהוביל".

פרופ' שוהם מתכוון לקדם פרויקטים שיהפכו את ישראל לראש חץ בתחומים שייבחרו בקפידה בהמשך הדרך. "אחד הדברים שחרטתי על הדגל אלו פרויקטים פורצי דרך, שהקהילה הטכנולוגית בישראל תגדיר. מוקדם להגיד מהם הפרויקטים האלו, אבל נוציא קול קורא ונקבל תגובות מהשטח והתעשייה. עם היצירתיות פה בארץ נראה פרויקטים מאוד מעניינים, שאפתניים ומאוד ייחודיים".

עדיין לא ברור מה הלו"ז המתגבש ולאן ינווטו את הספינה, אבל המטרה היא לרתום את הקהילה המדעית והטכנולוגית בישראל. "יש כוחות חזקים בארץ ומקורות מידע מענייני בישראל. בחודשים הקרובים יתגבשו ונוכל להציג משהו קונקרטי".

לשאלה מה ישראל יכולה להביא לשולחן עונה שוהם כי "באופן כללי, למדינת ישראל תמיד יש משקל חזק למרות הגדול היחסי שלה בעולם. אני חושב שישראל יכולה להביא בשורה בתחום הבינה המלאכותית. אני רואה את ההתפתחויות בעולם ואני רואה את ההשקעות. אם נפעל בחוכמה, נוכל להציג ערך נוסף ייחודי".

קידום המחקר, ההון אנושי והתשתיות

בחודש יולי בשנה שעברה, נחשפה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית על ידי שרת החדשנות והטכנולוגיה לשעבר אורית פרקש הכהן. אז דווח כי התוכנית צפויה להיות מתוקצבת בהיקף של כשני מיליארד שקלים. עם זאת, עד כה התוכנית תוקצבה במיליארד שקלים. המטרה היא להתוות את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות. התוכנית מסתמכת על עבודות מטה ומחקר קודמות של גורמים שונים, ואף מתכתבת עם סטנדרטים ותקנים בינלאומיים בתחומי האתיקה והרגולציה.

בין מטרות התוכנית הן קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות להבטחת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל - זאת לצד הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי. ועם ההכרזה על הוועדה המדעית בראשות פרופ' שוהם, התוכנית לוקחת צעד נוסף למימוש מטרות אלה.

התוכנית הלאומית עד כה עשתה כמה צעדים בסיסיים, התחילה לשלב בינה מלאכותית לשיפור השירות המגזר הציבורי - כמו משרד המשפטים והפרקליטות ועוד. עם זאת, עדיין נדרשת במדינה ישראל בניית אסטרטגיה מוסדרת ומדיניות ברורה בתחום.

פרופ' שוהם מתייחס לתקצוב הנמוך ביחס לתקציבים בעולם: "לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו לא נצליח לעשות את מה שכולם עושים בעולם בעשירית מהתקציב שלהם. לכן נהיה חייבים להיות חכמים, ולמקד את הפעילות שלנו לדברים שיפנו את הזרקור עלינו". לדבריו, "אני לא מזלזל לרגע במיליארד שקלים, זה סכום גדול. הממשלה עם זאת תצטרך לעשות תיעדוף. אני חושב שאם היה לנו עוד מיליארד שקלים, דהיינו שני מיליארד שקלים, זה יהיה התקצוב הנכון לתוכנית הזו".

פרופ' שוהם הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הסטארט-אפ הישראלית AI21 Labs, המפתחת מודלי שפה מהמתקדמים בעולם. החברה הוקמה ב-2017 על ידי פרופ' שוהם והיזם אורי גושן. שנה לאחר ההקמה, הצטרף אליהם כשותף וכמשקיע פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ואורקם. החברה קמה עם יעד שאפתני לשנות את האופן שבו אנשים כותבים וקוראים בעזרת עיבוד שפה טבעית.

פרופ' שוהם מסביר כי כבר פנו אליו לפני כשנה. "האמת שלא רציתי לעשות את זה, אני בנאדם מאוד עסוק. עם זאת, עם הזמן השתכנעתי שזה מספיק חשוב".

"מקווה שהרבה גופים ירצו להצטרף"

מה שכנע אותך?
"דיברו איתי רבים וניסו לשדל אותי ובסוף השתכנעתי. הסיבה היא ציונות. באתי לעשות מילואים. אין מדינה שלא רוצה להיות מובילה בתחום הזה של בינה מלאכותית, ואני חושב שראוי שישראל תעשה זאת".

עם זאת, הוא מתייחס לשאלה שלא ברור מי לוקח אחריות על תחום הבינה המלאכותית בממשלה. יש הרבה מיזמים ממשרדים שונים ואין אסטרטגיה ברורה. "אני לא אדם פוליטי. אליי פנתה הוועדה של פורום תל"מ שמייצגת מספר משרדים ממשלתיים. אז במקום מסוים יש תכלול שלה ובהחלט שיש הרבה עניין בתחום. אני מקווה שהרבה גופים אחרים שלא נמצאים בפרויקט ירצו להצטרף ולתרום למאמץ".

יש ויכוח גדול סביב הבינה המלאכותית - אלו הטוענים כי המחקר והפיתוח חסר התקדים יוצא מכלל שליטה ומסוכן ואלו שמאמינים שצריך להמשיך עד הסוף. מה עמדתך בנושא?
"אלו צודקים ואלו צודקים. כל טכנולוגיה היא כלי, ואפשר להשתמש בו לטובה או לרעה. גם בינה מלאכותית היא כזו, לדוגמה יש עניין של הטיות של מודלי שפה. לדעתי, אחד התחומים שראוי כחברה מודרנית לשים עליה את הדעת, זה להבין מה קורה לתשתית האינפורמציה שעומדת על בסיס חברה מודרנית ומושפעת מבינה מלאכותית".

לצד זאת, הוא מסביר שישנם נושאים כלכליים כמו הפגיעה בשוק העבודה האפשרית. "כל טכנולוגיה היטיבה עם המין האנושי. חלק מהמשרות יהיו מיותרות או יעברו מן העולם, וחלק מהמשרות ישתנו וההכשרות יתעדכנו. יש אמרה שבינה מלאכותית לא תחליף רופאים, אבל רופאים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו כאלו שלא משתמשים. וזה נכון להרבה תחומים".

הוא שולל את הספקולציות על השתלטות בינה מלאכותית: "יש דיבורים על ספקולציות פרועות 'איך בינה מלאכותית תשמיד את כולנו' וכל מיני דברים שהם לא מבוססים. הייתי מציע להתעלם מהם".

מדברים על קופסה שחורה שלא מבינים מה קורה. לא צריך להבין לפני שממשיכים להתקדם?
"לא. זה נכון שבינה מלאכותית מודרנית המבוססת על סטטיסטיקה רחבה, בעלת אספקט שהוא לא שקוף או לא מובן לגמרי. ונכון שצריך להשקיע מאמצים כדי להבין את הפעילות הזו. אבל יש המון טכנולוגיות שהן לא שקופות לגמרי, שעדיין מאוד מועילות. האם צריך לעצור את הפיתוח עד שמשהו יקרה? זה פשוט לא ישים. אם אתה תעצור, המתחרה שלך לא יעצור. מה שצריך לעשות זה להמשיך לפתח אבל תוך כדי תשומת לב לסוגיות החשובות".

בתקופה האחרונה יש הרבה לחצים על הממשלה בגלל החקיקה המשפטית. קמו כמה יוזמות כדי לקדם ענייני טכנולוגיים, שהוחרמו או איימו על הממשלה שלא יסייעו להם. אתה מרגיש שאתה עלה תאנה או שיש קשר?
"אני מקווה מאוד שאין קשר. כאמור, אני רואה בזה ציונות בלי קשר להשתייכות הפוליטית. אני מקווה שזה יישאר ככזה. אני באמת מקווה שיש כאן פעילות נטו מדעית טכנולוגית, ומשאיר את הסוגיות הפוליטיות חברתיות למקומות אחרים".