פרופ' רפי מלניק מזהיר מפגיעה בעצמאות בנק ישראל וסבור שהעולם בדרך למיתון

"למרות נתוני מדד המחירים האחרון שהיה מתון יחסית (אינפלציה בקצב שנתי של 4.6%), אנחנו עוד רחוקים מהיעד, שעומד על 3%-1%. השאלה שמעניינת אותי בכל הקשור לאינפלציה היא למה המגמה הזו ממשיכה", אומר פרופסור רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ולשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.

לדבריו, "השאלה מתעוררת על רקע העובדה שמחירי האנרגיה הספיקו לרדת, מחירי המזון כבר הפסיקו לעלות בעולם, וכמובן שכל נושא שרשראות האספקה סודר. השווקים ממשיכים לתפקד עכשיו כמו לפני הקורונה - אז השאלה היא למה האינפלציה בישראל ובעולם ממשיכה לעלות?

"התשובה היא, שעליית המחירים הזאת נחתה על העולם, ועל ישראל, על רקע מדיניות מוניטרית סופר-מרחיבה. כלומר, ריביות בגבול האפס והצפת השוק בנזילות. במילים אחרות, השוק היה מלא בכסף כתוצאה מזה שהממשלות והבנקים המרכזיים הגיבו למשבר של 2008, וכמובן לאחר מכן גם בקורונה, על ידי הצפת השוק בנזילות.

"אני לא בא בטענות על המדיניות הזו, זאת הייתה המדיניות הנכונה, אבל כאשר עליית המחירים נוחתת על העולם עם ריביות אפס, זה יוצר תהליך אינפלציוני, וזו הסיבה המרכזית שכל כך קשה לבנק ישראל להתמודד עם זה".

פרופ' מלניק הוא מומחה לכלכלת ישראל, מחקריו ופרסומיו הרבים עוסקים בתחומי כלכלה מוניטרית, כלכלת ישראל ואקונומטריקה יישומית. בעבר כיהן כמשנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. נוסף על כך, הוא כיהן בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, היה חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר וראש צוות מאקרו של מנכ"ל משרד האוצר וחבר בוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.

"פגיעה ממשית במערכת"

כשמלניק נשאל על החוקים שהקואליציה מאיימת לחוקק בנושא הריבית, ושמפניהם הנגיד מתריע, הוא אומר כי "הניסיון לחוקק חוקים שיפגעו בעצמאות בנק ישראל הוא חמור ביותר. אם החוקים יעברו, עלולה להיות פגיעה ממשית במערכת וביציבות הפיננסית בישראל".

לדבריו, "עליות שיעורי הריבית, בישראל ובעולם, נועדו לטפל בשתי סוגיות. הסוגיה הראשונה היא להביא את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי, וב-5-10 השנים האחרונות הריביות היו על גבול האפס - וזה לא מצב נורמלי".

"המטרה השנייה היא להילחם באינפלציה. אבל כל עוד הריביות לא הגיעו לסביבה של ההווה האינפלציוני, כלומר, בסביבות 4%-5%, המדיניות המוניטרית הייתה עדיין מרחיבה. כלומר, ביחס לנדרש, הריביות היו נמוכות מדי בשביל להילחם באינפלציה.

"רק היום למעשה הגענו למצב שהריביות מתחילות לפעול, ולכן זה ייקח עוד זמן לא מועט עד שהאינפלציה תגיב, ומאוד יכול להיות שאנחנו נצטרך עוד עליות ריבית כדי להתמודד עם תהליך האינפלציה".

"האינפלציה", מסביר מלניק. "היא מחלה מאוד קשה שפוגעת בכל משק בית, ובמיוחד היא פוגעת בשכבות החלשות שאינן מסוגלות להתמודד מול עליות המחירים. לאנשים יותר מבוססים יש דרכים מתוחכמות להתמודד עם האינפלציה, אבל השכבות החלשות נפגעות תמיד. לכן חשוב מאוד לחזור ליציבות מחירים, כי זה גם תשתית לצמיחה בריאה, להקצאה נכונה של משאבים ולהקטנת האי-ודאות במשק".

"עצמאות הבנק היא נכס"

מלניק סבור שהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה פוגעת אנושות בכלכלת ישראל. לדבריו, "אני מסכים עם ההערכה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, על כך שחלק מההיחלשות של השקל נובע מהמצב שנוצר כתוצאה מההפיכה המשטרית שהממשלה מנסה להוביל.

"אנחנו משק מאוד קטן, מאוד פתוח, והמחירים שלנו מאוד רגישים לשער החליפין, וכאשר נוצר פיחות של השקל יש לזה השפעות גדולות על כל המחירים במשק, כי אנחנו כלכלה שהתלות שלה ביבוא חומרי גלם היא מוחלטת".

אנחנו שומעים שוב ושוב, במיוחד מאז שהממשלה הזאת קמה, גורמים שיוצאים באמירות נגד בנק ישראל, וזה ממש הפך לסנטימנט בקרב חלקים בציבור ובפוליטיקה. מה דעתך על התופעה?
"הסעיף הראשון בכל החוקים שהקימו בנקים מרכזיים בעולם, וגם אצלנו, הוא שאחריות הבנק המרכזי היא לשמור על ערך המטבע, כלומר על יציבות המחירים. זאת המשימה העיקרית, וקריטי שהיא לא תהיה מושפעת משיקולים פוליטיים של טווח קצר, אלא אך ורק משיקולים מקצועיים של אנשים שלא נתונים ללחץ קואליציוני או פוליטי. זוהי תוצאה של מחקר ארוך-טווח שגילה שככל שהבנק המרכזי עצמאי יותר, הריסון האינפלציוני משמעותי יותר.

"אני רואה בחומרה רבה מאוד שפוליטיקאים יוצאים בביקורת על המדיניות של הבנק המרכזי. עצמאות הבנק היא נכס גדול מאוד, שלקח לנו שנים להגיע אליו".

מלניק מסביר כי הוא מבצע בכל חודש בדיקה בזמן אמת, בפיגור של חודש, למדידת המצב האמיתי של המשק. "לפי המדד שלי, הצמיחה במהלך החודשים האחרונים היא פשוט אפס. אנחנו הפסקנו לצמוח, וכתוצאה מכך גם שוק העבודה ייפגע, ונראה עלייה בשיעור האבטלה".

לאור הנתונים המבהילים האלה, האם אפשר כבר לדבר על מיתון קרוב במדינת ישראל?
"זה תלוי מאוד גם במה שיקרה בעולם, כי אנחנו כאמור משק מאוד קטן ומאוד פתוח. היום גופים בינלאומיים מפרסמים תחזיות שלפיהן נראה מעין נחיתה רכה במשק, שבה האינפלציה יורדת בלי מיתון עמוק. אני חושב שלמרות שעדיין יש סיכוי לנחיתה הרכה הזאת - נראה שהעולם ינחת נחיתה הרבה יותר קשה. אנחנו נעבור לתקופה של מיתון בעולם לפני שהאינפלציה תרד, גם כתוצאה מהמשך עליית הריביות. אם התסריט הזה שאני רואה יתממש, הוא יגיע גם אלינו, ביתר שאת".

אם כך, עד כמה לפעולות הממשלה יש בכלל השפעה על האינפלציה ועל הסיכוי למיתון; הרי אמרת שהעולם יקבע לאן נלך?
"זה מחזיר אותי לניתוח שעשינו ב-2000 כשהיה זעזוע כפול במשק. בועת הדוט.קום התפוצצה בעולם ובמקביל התפרצה האינתיפאדה השנייה. אנחנו לא באותה סיטואציה אבל אני כן יכול לדבר על שני זעזועים - מקומי ועולמי.

"העולם נמצא במין תהליך של פגיעה בענפי ההייטק ואולי טרנספורמציה של חברות. ההייטק הוא באמת קטר המשק אז אנחנו סופגים שם פגיעה שבאה מהעולם".

ואולם מלניק מסביר כי חלק מהפגיעה היא תוצאה ברורה של המהלכים המשפטיים שהממשלה ניסתה להוביל ש"הכניסו אלמנט של אי-ודאות למשק, וההשקעות פשוט פסקו". לדבריו, "אנשים יושבים וממתינים, ולא מקבלים החלטות. אם לא מתבצעות השקעות אז הפגיעה בטווח הקצר מתונה, אבל בטווח הארוך יותר צמיחת המשק נפגעת ואנחנו עלולים להיכנס למשבר חמור".

"ההייטק נמצא בבלימה"

פרופ' מלניק סבור כי כעת "ענף ההייטק נמצא בבלימה פתאומית, ואם הענף נמצא בבלימה אז כל המשק בבלימה, משום שזה הענף שהוביל את הצמיחה בעשור האחרון. כלומר, אנחנו באמת נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית עכשיו".

למה בעצם השקל יורד בצורה כל כך דרמטית לאחרונה?
"בגלל כל מה שתיארנו כאן, הזרימה של דולרים פנימה לישראל ירדה בצורה דרמטית. אני חושב שברבעון השני והשלישי נראה את זה בצורה משמעותית, ותנועות ההון של משקיעים מחו"ל תרד".

לפי מלניק, "המצב במשק נשאר אותו דבר, אין לנו פה איזו מחלה כלכלית חדשה שצריכים לפתור. יש לנו בעיה פוליטית שחייבים לפתור. אני חושב שעדיין לא מאוחר לחזור לעצמנו, אם כי בעיית האמון שנפגעה תלווה אותנו הרבה זמן".