הכותב הוא חבר מליאה בפורום שוק ההון, ניירות ערך ועסקים בלשכת עורכי הדין, שהועסק בשנים 2013-2012 ברשות ניירות ערך
נתעלם לרגע מהמחדל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנות עד לאחרונה יו"ר רשות ניירות ערך, ונשאל מה קורה עם חברי המליאה שהיא למעשה הדירקטוריון של הרשות. נכון להיום מכהנים שבעה חברים (בעוד הכמות המקסימלית היא 13, בעקבות שלוש הגדלות שבוצעו מאז חקיקת החוק). סעיף 3(א) לחוק ניירות ערך קובע: "החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל". והנה, מתברר שהרכבה של מליאת הרשות (1 מהציבור, 5 עובדי מדינה ו־1 מבנק ישראל) מנוגד ללשון החוק ותכליתו.
הפרת האיזון
לא רק שכהונה של חמישה עובדי מדינה מתוך שבעה חברים אינה מקיימת את הדרישה הלשונית של "קצתם", המצב בו מכהן רק חבר אחד מהציבור, מול חמישה חברים שהם עובדי מדינה, הוא הפרה של האיזון המתחייב במליאת הרשות. מסקנה זו נלמדת גם מהצעת החוק המקורית בה הוצע שלעובדי המדינה יהיה רוב במליאת הרשות (דבר שלא התקבל לבסוף ע"י ועדת הכספים). גם אם הכוונה הייתה להשאיר לשר האוצר "יד חופשית" במינוי חברי המליאה, מובן שהחלוקה צריכה להיות פרופורציונלית.
פרשת בשארה היא דוגמה נוספת לפגיעה באמון הציבור. בפברואר 2021 הרשות פרסמה כי רו"ח חוסאם בשארה מונה לחבר מליאה. חלפו חודשים ספורים ושמו של בשארה נמחק מרשימת החברים באתר הרשות, מבלי שפורסם דיווח כלשהו. כידוע, בחברה ציבורית יש לדווח על סיום כהונת דירקטור (תקנה 34 לתקנות הדוחות). ומה לגבי הרשות לניירות ערך, המפקחת על החברות הציבוריות? לאחר בירור שערכתי, דוברת הרשות השיבה כי "בשארה סיים את כהונתו כחבר מליאה לנוכח תפקיד אחר בו החל" וכי "הרכב חברי המליאה מעודכן באתר רשות ניירות ערך". מודה שהתפלאתי על התשובה המתחמקת והמעורפלת של הרשות.
עכשיו תתארו לכם שהאירוע הזה היה מתרחש בחברה ציבורית (והחברה לא הייתה מדווחת על הפסקת כהונה של נושא משרה), הכיצד הרשות הייתה מגיבה? התשובה לכך ניתנה במפורש על־ידי הרשות בסוף 2020 (התנהלות כזו תחשוף את החברה לעיצומים כספיים). ותתארו לכם שלרשות הייתה נמסרת תשובה חלקית כמו התשובה שנמסרה על־ידי דוברת הרשות, האם אז הרשות הייתה שותקת? השורה התחתונה היא ש"אבירי הגילוי" מזלזלים בגילוי נאות כשמדובר בהתנהלות הרשות עצמה.
ואף זאת: עד תחילת מאי 2023 הרשות הציגה מצג מטעה באתר החדש שלה, תחת רשימת חברי המליאה, כאילו שני חברים עדיין מכהנים במליאה, למרות שהמינוי שלהם פקע במרץ; מצג מטעה נוסף התייחס ליו"רית שמינויה פקע באפריל. נדמה שהרשות "שכחה" כאן את עמדתה בפרשת בשארה כאילו "הרכב חברי המליאה מעודכן באתר רשות ניירות ערך". המצג המטעה שקול לדעתי להפרה של הכללת פרט מטעה בפרסום. אכן, מדובר כבר בסדרת הפרות של רשות ניירות ערך. נכון, לכאורה הפרסום באתר הרשות הוא וולונטארי, אבל זה לא המבחן. מה שחשוב זה אם המידע נכון ועדכני, והתשובה כאן שלילית. בנוסף, ראוי שאתרי המידע הממשלתיים יהיו בבחינת ה־"State of the art".
לתקן את ההרכב
מוצע לסמוטריץ' לשאול האם הרשות (עליה הוא ממונה) מתפקדת בצורה טובה. יודגש: אחריותו של סמוטריץ' לא מסתכמת רק באיוש תפקיד יו"ר הרשות. לא פחות חשובה אחריותו לאיוש כדין של מליאת הרשות. לכן סמוטריץ' צריך לתקן את ההרכב הלא מאוזן הקיים במליאת הרשות בעזרת כוחות "מקרב הציבור". בל נשכח גם שהרשות משותקת מזה כמה חודשים משום שמניין חוקי בישיבותיה מחייב את השתתפות היו"ר (שסמוטריץ' הודיע על מינויו כעת) או המשנה ליו"ר, שלא מונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.