אחרי קבוצת עזריאלי והמשפחות פפושדו ולבנת, ישראלי נוסף נמצא במשא ומתן למכירת חלקו בחברת חוות שרתים ישראלית. יוסי שיינפלד, בעלי שיינפלד הנדסה (SDS), שכר את בנק ההשקעות ג'פריס על מנת לנהל משא ומתן למכירת 20%-30% מחברת חוות השרתים לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר.
● 1.3 מיליארד שקל רווח: נחשפים הפרטים על עסקת הענק של עזריאלי
● שלושה אקזיטים ענקיים בשנה: תחום חוות השרתים לוהט. אלה הישראלים שנהנו מכך | ניתוח
שיינפלד מעוניין להמשיך ולשמור על השליטה בחברה שבבעלותו וליהנות מהצפת ערך וממפגש עם כסף מזומן בהיקף של 700 מיליון דולר עד מיליארד דולר במזומן.
לפי ההערכה, בין המתעניינות ברכישת החברה כמה חברות תשתיות ומפעילות תקשורת אירופאיות. בשלב זה מתקיימות שיחות בכמה מדינות באירופה אך לא נקבע תאריך יעד לסיכום עסקה. העסקה משקפת לשיינפלד הנדסה מכפיל של פי 25 על רווח ה-EBITDA (רווח ללא פחת ומסים), כמקובל בענף הרווחי.
לשיינפלד הנדסה חמש חוות שרתים, מהן אחת בבנייה. החווה הגדולה ביותר היא חוות השרתים SDS באזור התעשייה ליגד במודיעין. שם היא מארחת את שירותי הענן של גוגל ומיקרוסופט בישראל. שיינפלד הנדסה בונה חוות שרתים נוספת במושב בית יהושע שצפויה לאכלס את גוגל בשלב הראשון.
מדובר בעדות נוספת לתחום הלוהט של חוות השרתים. רק בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הנדל"ן עזריאלי על עסקת ענק, שבמסגרתה תמכור את חלקה (32%) בחברת חוות השרתים האמריקאית קומפאס לידי קרן ההשקעות ברוקפילד הקנדית, תמורת 3.2 מיליארד שקל. עזריאלי דיווחה על רווח הון צפוי של 1.3 מיליארד שקל, ועל תשואה שקלית שנתית על ההשקעה של כ־40%.
חודש קודם לכן מכרה משפחת פפושדו, בעלת עסקי מלונאות ונדל"ן, את מניות השליטה בחברת חוות השרתים סרברפארם, אותה הקימה בארה"ב, לידי חברת הביטוח הקנדית מניולייף תמורת יותר מ־2 מיליארד שקל. סרברפארם פעילה בישראל בהקמת חוות השרתים בבני ציון עבור גוגל ובזק בינלאומי, ובתוכנית נמצאות עוד לפחות שתי חוות חדשות בארץ.
לפני כשנה, ביולי 2022, הייתה זאת משפחת לבנת, בעלת חברת התשתיות תעבורה, שמכרה 49% מוותיקת חוות השרתים בישראל - מד 1, הפעילה בטירת כרמל, לוד ותל אביב, לידי קרן ברקשייר קפיטל האמריקאית תמורת יותר מ־700 מיליון שקל.
כבר לא נישה
סדרת העסקאות איננה מקרית: מרבית חברות חוות השרתים שצמחו כאן גדלו כשוק נישה זעיר, שהלך ותפח בהתמדה. בעבר זה התאים למשקיעים קטנים יחסית, אולם היום, הרעב לבינה מלאכותית ומחשוב ענן מייצר דרישה גבוהה מחד, ומכתיב גידול מעריכי בעלויות מאידך, בעיקר בגין הכנסת עוד ועוד שבבים יקרים שישביעו את הרעב העולמי לשירותי בינה מלאכותית. כל אלה דורשים הזרמה שנתית של מאות מיליוני דולרים להקמת חוות שרתים חדשות ולתחזוקת הקיימות.
עבור משפחות כמו פפושדו ולבנת הנמצאות בעיצומו של מעבר בין־דורי מדובר בהוצאה כבדה למדי. זו הסיבה שבכל המקרים נמכרות חלק מהמניות לקרן פרייבט אקוויטי או צמיחה זרה, שמתמחה בהזרמת הון לשם צמיחה של עסק קיים.
מיוסי שיינפלד לא התקבלה תגובה לידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
